חזרתי מהביצפר

חזרתי מהביצפר

קודם כל חייבים להגיד מילה טובה על הארגון המוצלח של התערוכה. מי שלא הגיע הפסיד פיצה מטר, בירה, ידוענים (יאיר ניצני ורמי ברוך), דוגמנים בתחתונים וכמובן בכירי תעשיית הפרסום. בקשר לעבודות עצמן, ובכן היו טובות יותר וטובות פחות (והיו ממש פחות טובות...) ואני מקווה שבימים הקרובים האנשים הטובים בביצפר יעלו אותן לפורום הזה כדי שגם מי שהחמיץ יוכל לראותן וגם כמובן לתת ביקורת. עוד מישהו היה ורוצה לספר?
 
היה באמת יפה

טוב אני משוחד... אני סיימתי היום, אבל את האמת היה אירוע נחמד. נהנתי. אני אעלה את עבודת הגמר שלי יותר מאוחר ואשמח לקבל ביקורת וכיוונים לשיפור.
 

MooHoo

New member
גם אני הייתי...

הייתה אווירה מאד אינטימית (שזה בעצם אומר שהיה צפוף) היה מגוון רחב של עבודות (שזה בעצם אומר שהיו כמה ממש טובות, אבל גם כמה ממש לא!) והיו בחורים שהסתובבו רק עם תחתונים!! (שזה בעצם אומר שהיו בחורים שהסתובבו רק עם תחתונים!!) לגבי העבודות עצמן: מאד ציפיתי לראות רעיונות לא קונבנציונלים בעבודות, ואפילו מטורפים, בעיקר כשמדובר בבוגרי קופי ובמוצר כמו תחתונים, אך משום מה הרוב הלכו על אותו קונספט - "התחתונים עושות אותך נחשק/סקסי/מבוקש" (כשפונים לגבר) או: "התחתונים שלו הן הפנטזיה שלך" (כשפונים לאשה) הרבה גם הלכו על הקונספט "לא צריך להסתיר" על כל גווניו. אבל היו כמה רעיונות שאהבתי: - העבודה שהשוותה בין צורות הפיתוי והחיזור של בעלי חיים ממין זכר בטבע, לעומת התחתון הגברי. (הישבן הבולט של הבבון לעומת הישבן המוצק שנראה דרך התחתון המדובר) - העבודה שהראתה את מה שצפוי לבגדים התחתונים הישנים (תחתון ישן שישמש מהיום בתור סמרטוט, גרב שהפכה לבובת גרב וכו') - העבודה שהציגה את הדרישות של הבגדים התחתונים עצמם (התחתונים - דורשים נקיון של הלובש אותם, הגרביים - אוהבות סוג מרצפות מסוים וכו') למרות שכולם הפציצו שם בויז'ואלים (הרבה עבודות היו ברמה גרפית מאד גבוהה, ביניהן העבודה המרשימה של ידידנו דורי), הפייבוריט שלי הייתה עבודה עם טקסט בלבד. שלוש מודעות ובהן טקסט קצר על בגדים תחתונים, שבכל אחת מהן הטקסט עצמו יוצר מתאר של תחתון/גופיה/גרביים. פשוט, נקי, מעניין, (בטח זול), ולמרות שלא היתה שם אפילו תמונה אחת, במבט חטוף ישר ניתן היה לראות במה מדובר. אה, וגם אני ראיתי את יאיר ניצני. מעניין איזה תחתונים הוא לובש
 

niv tsarut

New member
היה גם מתי סרי

אבל מה שיותר חשוב שהיו מיקי בר וגדעון עמיחי וטל רביב (שהייתי אצלו בראיון והוא זרק אותי מכל המדרגות) וסטירין (שאינשאללה בקרוב אני אצלו) ועוד הרבה כאלה שאת חלקם אני מכיר ואת חלקם אני לא מכיר ואת חלקם אני אכיר ואת חלקם אני לא אכיר. וחבל. והכי חשוב - הוחלפו הרבה מספרי טלפון ואולי אני אהיה השמיני (שבעה מהקורס שלנו כבר מצאו עבודה). בקרוב נגיע רחוק. אולי.
 
למעלה