חזרתי, ואתי שאלות
מה שלומכם? משום ההתעסקותי התכופה בדקדוק העברי הרגשתי שאני זקוק למנוחה קלה (בינתיים, התפניתי ללימודי התחביר והשחבור). אבל, קפצתי כעת לגיחה כי יש כמה נקודות שלא נותנות לי מנוח... 1. האקדמיה השיבה לי בדוא"ל: "הֶכְרֵחַ (צירי, פתח גנוב) גם בסמיכות, שלא כהיסַח הדעת". אבל, בחוברת כללי נטיית השם בהוצאתה נכתב בפירוש ש"ליד הצירוף היסֵחַ הדעת יש גם הסַח הדעת". רבותיי, יש כאן סתירה! 2. "בנקים": במלרע? הרי היא מילה שאולה כמו "אקדמיה" אשר נהגית במלרע, כמו בכללי השפה העברית. 3. "ירד", "ישב" וכן הלאה (כולם בעתיד-נסתר): בכתיב מלא מאוית ביו"ד אחת? אם הבנתי נכון, כך האקדמיה קבעה, ולא "יישב", למרות שביו"ד אחת נראה כעבר-נסתר. קחו למשל את המילה "ילך", ותראו ש"יילך" לא מסתדר, אז אולי יש בדוגמה זו לחזק את עצם קומה של יו"ד אחת בלבד. מה דעתכם? תודה רבה לכם, יקיריי.
מה שלומכם? משום ההתעסקותי התכופה בדקדוק העברי הרגשתי שאני זקוק למנוחה קלה (בינתיים, התפניתי ללימודי התחביר והשחבור). אבל, קפצתי כעת לגיחה כי יש כמה נקודות שלא נותנות לי מנוח... 1. האקדמיה השיבה לי בדוא"ל: "הֶכְרֵחַ (צירי, פתח גנוב) גם בסמיכות, שלא כהיסַח הדעת". אבל, בחוברת כללי נטיית השם בהוצאתה נכתב בפירוש ש"ליד הצירוף היסֵחַ הדעת יש גם הסַח הדעת". רבותיי, יש כאן סתירה! 2. "בנקים": במלרע? הרי היא מילה שאולה כמו "אקדמיה" אשר נהגית במלרע, כמו בכללי השפה העברית. 3. "ירד", "ישב" וכן הלאה (כולם בעתיד-נסתר): בכתיב מלא מאוית ביו"ד אחת? אם הבנתי נכון, כך האקדמיה קבעה, ולא "יישב", למרות שביו"ד אחת נראה כעבר-נסתר. קחו למשל את המילה "ילך", ותראו ש"יילך" לא מסתדר, אז אולי יש בדוגמה זו לחזק את עצם קומה של יו"ד אחת בלבד. מה דעתכם? תודה רבה לכם, יקיריי.
