חזרתי הביתה

[שישמים אחרים]

חזרתי הביתה

חָזַרְתִּי הַבַּיְתָה. הִשְׁאַרְתִּי עַצְמִי מֵאָחוֹר
(הגרביונים שלי שקופים מדי, הלוויה היתה עצובה מדי, הקירות פה דקים-דקים-דקים והשירה, יחד איתי, נשארה מאחור. שוב אני מטביעה את עצמי בעבודה כדי להתעלם מכמה אני רעבה לחיים אחרים, כמה אני רעבה, כמה אני לא מתפקדת)

הציטוט של שרון אס, מנתיני השמש.

 

[simplistic]

לוויה?

 

[אלומת האור]

איזו לוויה?

 

[פרפר בתוך אגרוף]

עצוב לקרוא אותך

מצטרפת להתעניינות איזו לוויה. מצטערת לשמוע, זה אף פעם לא קל.

החיים האלו, שאת רעבה להם, את יכולה לספר איך הם נראים? מה יש בהם?

אי אפשר להשביע הכל עכשיו. אבל גם לרעוב כל כך כל הזמן ובכל תחום זה ממית. באיזה מקום, אחד לפחות, את נותנת לעצמך בסופ"ש הזה לשבוע?

 

[levshavur]

שישמים אחרים

שלום לךל
להטביע את עצמך בעבודה,נכון שזה אוליי מרחיק אותך מעצמך,מהרגשות שלך וחבל כי זה יכול להתפוצץ ואז תהיה לך הצפה ריגשית...עדיף להתמודד עם הרגשות בטיפול ולא להשתיק אותן...
הלוויה זה תמיד דבר עצוב...
איך היית רוצה שהחיים שלך ייראו אם תצליחי להתמודד? למה את מתכוונת חיים אחרים?
לבשה.

 

[hory0]

יקרה שלי,
ככ כואב לי ועצוב לי לקרוא אותך ככה..לקרוא כמה עצוב לך עמוק בפנים.הלוואי ויהיה לך כבר נעים יותר, פשוט יותר, רעב פחות. כל כך רוצה בשבילך.

את רוצה לשתף יותר? אני רוצה לשמוע, ואני כאן בשבילך..

 

[שישמים אחרים]

תודה לכולן.

(סבתא של החברה הכי טובה. כמה מהרגעים היפים של ילדותי היו על המרפסת שלה. אין לי מושג איך נראים חיים אחרים, אני לא מדמיינת אותם, רק רוצה את הדבר הא-מורפי הזה, אי שם. אולי זאת הבעיה. אכלתי בסדר בסוף השבוע ועכשיו אני נחה).