ברוכה השבה הביתה 
עכשיו שאת בבית תוכלי להתפנק על מלח, ולדאוג לעצמך ולסוכר הקטן שבדרך
תזכרי שעוד מעט זה נגמר, ומתחילים עם החיתולים, מוצצים וקניותתתתתת הרבה קניות
מחזיקה אצבעות להמשך הריון תקין וקל (שיהיה קל גם למלח שבטח מה מחכה לו
)
ברוכה השבה הביתהחזרתי הביתה
אני לא יודעת מאיפה להתחיל. רגשות ותחושות המעורבים לגבי ההריון השהיה בבי"ח (הלא כל כך סימפטיתהמפגש שהיה ופספסנו .. חבל כי מאוד רציתי לבוא, כי יש לי מין הרגשה שדוקא אני שהריון בשבילה זה דבר קצת מורכב , צריכה להיות במפגש ולהעביר את התחושה "שאם מאמינים ומתמידים בסוף זה מגיע" אסור להתיאש. זה נשמע כמו קלישאה, אבל החיים לימדו אותי שאם אני לא אתעקש עם אלוקים על מה שאני רוצה אני לא אקבל, וזה בכל דבר בחיים שלנו. להראות שעל אף ולמרות אפשר להגיע .... זה לא קל זה כרוך בהרבה סבל נפשי ואורח רוח שלא תמיד יש לי
לגבי ההריון אני עייפה (בבי"ח כמעט ולא ישנתי אי אפשר)יש לי בחילות דבר לא סימפטי במיוחד , וזה מגיע ללא התראה , ריחות מושנים עושים לי רע , אוכלת דברים שלא אכלתי לפני כן. טיפולים: עדין עם הגסטון (זריקה כל ערב) ופרוגינובה וכמובן 2 זריקות ביום (שזה תחליף לכדור שאני לוקחת באופן קבוע , עד שבוע 12-13) וחומצה פולית . תחושות שלי די מוערבים יש חששות של "מה יהיה" ואם "הכל ילך בסדר" ואז אני מקבלת כל מיני סימנים שזה צריך לקרות זה קורה וזה יצליח (חמסה) (חמסה) (חמסה) יש לי את אותה הרגשה שהיתה לי שהתחתני עם מלח
זה הגורל שלי וזה מה שצריך לקרות לי , כל הסיפור של התרומה קרה כל כך מהר , באותה צורה שקרה עם החתונה , לקח הרבה זמן אבל בסוף זה קרה , בכלל אצלי בחיים כל דבר לוקח הרבה זמן , אבל ברגע שנופלת החלטה הביצוע הוא עניין של זמן קצר ביותר , דבר שאומר לי שזה צריך לקרות
בנות החיים לימדו אותי שדבר שמגיע לאחר מאמץ והתמדה זה דבר שנשאר איתך, וזה דבר חזק מאוד עם שורשים טובים ובריאים (אני עכשיו סתם מקשקשת...) אני שולחת לכם
עכשיו שאת בבית תוכלי להתפנק על מלח, ולדאוג לעצמך ולסוכר הקטן שבדרך