חזרתי בעשר וחצי

[griz]

חזרתי בעשר וחצי

חזרתי בעשר וחצי כפי שנדברנו, הרוח שרקה במעלה-המדרגות. לא, אני לא רוצה להפעיל את המעלית בשעה הזאת, מי יבוא לחלצני אם אתקע, אף-אחד לא יצא מביתו בדמי-הלילה כדי לחלץ אדם תקוע במעלית. פתחתי את דלת-הכניסה במפתח שאיתי. טוב שזכרתי לקחתו, איך הייתי נכנס הביתה אם הייתי שוכח לקחתו. ריח-השינה קפץ מיד לאפי, הסלון החשוך קיבלני בדומיה, תבורך הדומיה!

 

[צינסקי]

עשר וחצי

גריץ, אתה איש שירה קלאסי. למרות שמדובר בפרוזה, השירה פורצת ממנה בין השורות, אני מניח שאתה לא מנסה להסתיר את זה. הבדידות ברורה כאן בקטע הזה. לא ממש הבנתי איך זה מסתדר עם השורה הראשונה ("חזרתי בעשר וחצי כפי שנדברנו"). יש לי כמה רעיונות לכך. בכל מקרה, הסיום טוב רק אני הייתי מוותר על החזרה על דומיה (פעמיים). צינס.

 

[griz]

צינס, תודה, ממתין לרעיונותיך

 

[קסנדרה*]

גריז, אני הייתי מחלצת אותך ../images/Emo9.gif

חזרתי בעשר וחצי כפי שנדברנו, הרוח שרקה במעלה-המדרגות. לא, אני לא רוצה להפעיל את המעלית בשעה הזאת, מי יבוא לחלצני אם אתקע,* כשאתה מסיים קטע/בית/פיסקה, חייבת להיות נקודה, אם לא מתקבלת נקודה מבחינת הפיסוק אז הרווח חייב להתבטל. אף-אחד לא יצא מביתו בדמי-הלילה כדי לחלץ אדם תקוע במעלית. פתחתי את דלת-הכניסה במפתח שאיתי. טוב שזכרתי לקחתו, איך הייתי נכנס הביתה אם הייתי שוכח לקחתו. ריח-השינה קפץ מיד לאפי, הסלון החשוך קיבלני בדומיה, תבורך הדומיה! * המילה דומייה חוזרת פעמיים בסמיכות, מעט מכביד. שוב, אתה גוזר תמונה כ"כ בנאלית מהחיים ומצליח להעביר אותה באופן כ"כ רגיש ויפה. אני מתחילה לאהוב את הסגנון. קסנדרה

 

[griz]

קס תודה, אתקן בשיכתוב

 

[griz]

חזרתי - שכתוב

חזרתי מעט אחרי אחת בלילה, הרוח שרקה במעלה-המדרגות. לא, אני לא רוצה להפעיל את המעלית בשעה הזאת, מי יבוא לחלצני אם אתקע. אף-אחד לא יצא מביתו בדמי-הלילה כדי לחלץ אדם תקוע במעלית. פתחתי את דלת-הכניסה במפתח שאיתי. טוב שזכרתי לקחתו, איך הייתי נכנס הביתה אם הייתי שוכח לקחתו. ריח-השינה קפץ מיד לאפי, הסלון החשוך קיבלני בהבנה.

 

[קסנדרה*]

../images/Emo45.gif יופי לשכתוב