חזרתי בגלגול.

חזרתי בגלגול.

שלום כולם! היום פורים נסעתי למשפחתי בליקווד עיר הקודש (למי שלא מכיר ליקווד זו כמו קרית ספר של אמריקה. אלפי אברכים ואברכיות ומיליונים של ילדים קטנטנים. ליקווד נמצאת במדינת ניו גרזי ליד ניו יורק.) היה ממש מזעזע לחשוב שפעם היתי כמוהם שבסעודת פורים ישבנו כל המשפחה וסיפרנו על הניסים ועל הנפלאות ושתינו יין זול ו"השתכרנו" וסיפרנו בדיחות "גסות" וצחקנו על החילונים וכולנו השתדלנו לא להבחין בין ארור המן לברוך מורדכי. אני לא יודע אם גם אתם זוכים מדי פעם לראות את העבר שלכם, אבל אם כן אשמח לשמוע את תחושותכם, אני הרגשתי כל כך מושפל שבעבר היתי נראה כמו כל אותם האברכים היקרים, עם החיוך הניצחי ועם השמחה האמיתית, שזכו להיות בניו של הקדוש ברוך הוא. לראות את כל הילדים הקטנים מנסים להיות כמו גדולים לשתות יין ולהציג את עצמם שיכורים כלוט. ברוך השם יתברך שאני כבר לא שם, (אבל באמת אני עדיין שם והראיה שביקרתי שם בסעודת פורים.) בקיצור חזרתי בגילגול לעולם ישן לעולם מפחיד ועכשיו אני כאן ומאוד מקוה שבעוד כמה שנים לא אחשוב שגם העולם שבו אני נמצא עכשיו הוא בגילגול הקודם שלי. ביי ציפור.
 
עוד חבר מניו יורק? וולקום

גמני מניו יורק, לקווד זה עיר התורה, משם תצא תורה לישראל. אתה ישראלי? אמריקאי?
 

pinkli

New member
פורים בבני ברק של אנגליה..

גם אני הייתי בבני ברק(או קרית ספר)השנה, התארחנו אצל משפחה 'אמידה' הגיעו ילדים ומבוגרים מבתי ספר ומוסדות שונים להציג או לשיר שיר וכך הם אספו כספים מכל הסועדים.. הכי מגעעיייל היה לראות את אלו עם הפיאות המסולסלות מגיעים עם גב חצי מקופף(תרתי משמע..)ומתחנפים לבעל הבית.. בחור מ'שושלת אהרון הכהן' מברך את כל הרווקים והרווקות למצוא שידוך הגון והבנות יושבות וצוחקות מההופעה שהגבר השתוי מביא להם פעם בשנה.. (הפעם אף אחד לא הקיא,כנראה מהסיבה שהיין לא היה מדי גרוע..) היה נחמד,ומוזר ודוחה להסתכל מהצד, (אתם ודאי יודעים איך זה לשבת בין קבוצה של אנשים דתיים שרואים שאתה לא.. ההתחנפות והמבטים בעניים.. התינוק כיכב בתחפוסת המתוקה שלו ואני רווווווויתי נחת.. חחח פורים שמח לכולם (בירושלים גם היום חוגגים,לא.. <לי רוצה לבקר בארץ<
 
גם אני הייתי אצל משפחתי - היה כיף

אכלנו טוב, שרנו שירי פורים (אני אוהב לשיר), אבי אמר דבר תורה על המגילה,והעברנו שיחת חולין על דא והא. כולם במשפחתי יודעים שאני לא דתי, אף אחד לא יאמר לי ליטול ידיים לפני הסעודה, או לברך ברכת המזון, או כל טקס דתי אחר. ואני מחזיר להם באותה מטבע, לא אבוא ללא כיפה לראשי. ולא אעשה דברים שצורמים לחוש הדתי שלהם. אני מכבד אותם והם אותי, אנחנו יודעים להפריד בין ערכי הדת לערכי המשפחה, העובדה שלא יצאתי בדיוק כמו שהורי רצו לא משנה את כמות ואיכות האהבה שלהם אלי או שלי אליהם. העולם שלהם לא מפחיד אותי, להפך כיוצא בשאלה אני מרגיש בר מזל שיש לי מטען שלחילוני ממוצע אין. מהמטען הזה אני בורר לי את הדברים היפים ואם בא לי אני עושה אותם, ולא בגלל רגש דתי אלא סתם בשביל הכיף. בסעודת פורים של אתמול נפגשתי עם האנשים שאני אוהב, אז לא באמת משנה לי האם זה בגלל שאחשוורוש תלה את המן לפני אלפי שנים או בגלל שבני ישראל יצאו ממצרים, וגם לא ממש אכפת לי שהם מאמינים בשטויות האלה. אני ואתה לא נשנה את העולם.
 

israel99

New member
קנאה

רואים מתוך דבריך שקנאה פשוט מטריפה אותך על דעתך.
 
למעלה