חזרתי אליכם

[מ י w ה י]

חזרתי אליכם

אחרי תקופה ארוכה של ניסיון להתעלם מהטראומות, זה לא הצליח.

בשנים האחרונות ניסיתי כמה פעמים לקבל טיפול - אני מנסה להאמין שזה היה רצף של חוסר מזל ולא היו כוונות זדון מצד המטפלות שרובן לא ביצעו שום הליך טיפולי, ואלו מהן שכן או שלא עשו את זה נכון או שהעדיפו להתמקד בדברים לא רלוונטיים תוך התעלמות גורפת מההסברים שלי למה באתי אליהן, כך שהתוצאות הן טראומות חדשות לצד חיזוק והזנת הטראומות הקיימות.

כסף כבר לא נשאר לי, גם אנרגיות לא, את מעט המשאבים הרגשיים שהיו לי המטפלות רוקנו ביסודיות רבה, ואני כבר לא יודעת מה לעשות.

יש למישהו עצות לדברים שאפשר לעשות לבד על מנת להקל על ההתמודדות? טכניקות כלשהן?

לחזור לנסות לקבל טיפול זו לא אופציה - גם אין לי איך לממן את זה וגם סבלתי מספיק בניסיונות האחרונים, שלמעשה רק גרמו להחמרת המצב. תרופות זו גם לא אופציה - טרם הומצאה התרופה לפוסט טראומה, וגם אם יש פה מי שנעזר בתרופות, במקרה שלי זה לא ייתן שום דבר.

תודה

 

[יורם צדיק]

ברוכה השבה לפורום

הצטערתי לשמוע (בעצם לקרוא) שהמצב לא הוטב, אפילו להפך.

את שואלת מה אפשר לעשות על מנת להקל על ההתמודדות.

מצב של פוסט טראומה הוא מצב שבו העבר (בעיקר הטראומטי) משתלט על ההווה.
הבעייה היא שמתחת למטריה הקרוייה פוסט טראומה יש מצבים רבים ושונים,
הן מבחינת הארוע (או הארועים הטראומטיים) והן מבחינת הסימפטומים שנוצרו בעקבות ועקב הטראומות.
יש 4 אשכולות של סימפטומים וכדי להמליץ על אפשרויות התמודדות חשוב לדעת מאיזה סיפטומים סובל אדם מסויים.

 

[רעה22]

לאיזה אשכולות אתה מתכוון?

 

[יורם צדיק]

מ 3 אשכולות ל 4

לרעה שלום,
ספר האבחנות של החברה הפסיכיאטרית האמריקאית נקרא DSM
שזה ראשי תיבות של Diagnostic & Statistical Manual.
כמה שנים אחרי שיוצאת מהדורה מתחילים דיונים בקשר לשינויים שחשוב לעשות באבחנות הפסיכיאטריות, ואז השינויים נכנסים למהדורה הבאה.
המהדורה הרביעית , שנקראת DSM4 יצאה ב1994
המהדורה החמישית שנקראת DSM5 , יצאה אחרי הרבה שנים, ב 2013 .

זו היתה הקדמה כללית, ונעבור לנושא שלנו, הפרעה פוסט טראומטית, שנקראת באנגלית PTSD
Post Traumatic Stress Disorder.

אז ב DSM4 הוגדרו 17 סימפטומים, שצורפו ל 3 אשכולות:
אשכול החודרנות (או התנסות-מחדש) - 5 סימפטומים
אשכול ההימנעות - 7 סימפטומים
ואשכול עוררות-היתר - 5 סימפטומים

ב DSM5 (שיצא כאמור ב2013) הוגדרו 20 סימפטומים, שצורפו ל 4 אשכולות:
אשכול החודרנות (או התנסות-מחדש) - 5 סימפטומים
אשכול ההימנעות - 2 סימפטומים
אשכול התגובות הרגשיות לטראומה - 7 סימפטומים
ואשכול עוררות-היתר - 6 סימפטומים

 

[מ י w ה י]

תודה על התגובה

לא הצלחתי להבין למה התכוונת בתיאור הסימפטומים - הסימפטום העיקרי אצלי הוא התחושה הקשה, ההשתלטות של הטראומות והקושי לחיות - אני לא מצליחה לעשות שום דבר ואין לי גם חשק לעשות שום דבר.
&nbsp
בעבר סיפרתי בפורום על אחת המטפלות שלא הסכימה לבצע את הטיפול עד שאענה לה על השאלות "מה אני אוהבת לעשות ומה עושה לי טוב", כי את התשובות "כלום וכלום" היא לא הסכימה לקבל והמשיכה לשאול כאילו התשובה תשתנה. ממנה ברחתי, אבל בהמשך ניסיתי כן לפתח תחביבים ולאתר דברים שיכנסו להגדרה של "אוהבת לעשות", זה היה מאוד קשה, המטפלת שהייתה לי אחריה גם מאוד חיבלה בזה (בין היתר זו הסיבה שהפסקתי להיפגש איתה, למרות שהיא כן הצליחה לעזור לי בהיבטים אחרים), אבל כאשר הטראומה משתלטת זה לא עוזר, כי אי אפשר לשים את הטראומה בצד ו"לעשות דברים", ואי אפשר ליהנות משום דבר במצב כזה.

 

[יורם צדיק]

כשאת מדברת על השתלטות הטראומה האם את מתכוונת

לסימפטומים של חודרנות
או שאת מתכוונת לכך שהטראומה הביאה לדיכאון
שמתבטא בתחושה שאין לך חשק לעשות שום דבר, שלא נהנית מכלום

 

[מ י w ה י]

אני לא יודעת מה זה חודרנות

אני לא אוהבת את השימוש במילה דיכאון, אבל במידה מסוימת זה מתאים לתיאור כאן. ההרגשה היא שלמרות שהטראומות היו ממזמן והן לא אמורות להשפיע, יש להן השפעה רבה כאן ועכשיו.

 

[יורם צדיק]

את מכירה את שאלון בק לאיתור דיכאון ?

הוא מתייחס ל 21 נושאים שקשורים לדיכאון

 

[מ י w ה י]

לא מכירה

ובלי קשר, אני לא חושבת שאני בדיכאון, הבעיה שלי זו פוסט טראומה ולא דיכאון, נראה לי הגיוני שהמאבק היומיומי בטראומות מוביל למצב שאני לא שמחה וצוהלת.
&nbsp
זו הייתה הבעיה שלי מול אנשי מקצוע מסוימים, שלא הבינו שטיפול בדיכאון, קרי תרופות, לא ישנה את המציאות במקרה כמו שלי - זה לא יעלים את הטראומות, לא ייתן לי כלים להתמודד ולא ייצור בשבילי מציאות חדשה, ולכן לטפל בדיכאון - שגם אם הוא קיים במובן מסוים, זה סימפטום ולא הבעיה, זה לא הפתרון.
&nbsp
אני מתנצלת מראש על החוצפה, אבל אני תוהה למה לא ענית כששאלתי על טכניקות להתמודדות. ממה שקראתי על טיפולים לפוסט טראומה, זה אמור להיות פחות או יותר הדבר הראשון שמטפל אמור להציע - המטפלות שהייתי אצלן לא ממש עשו את זה (וזה לא היה הדבר היחיד שהן לא עשו), הדבר הכי קרוב היה הצעה "לחשוב על משהו אחר" או להכניס ולהוציא אוויר (לא יודעת אם זה עוזר למישהו, אותי זה בעיקר חרפן).
&nbsp
אני באמת סקרנית - יש דבר כזה אנשים שהצליחו לצאת מפוסט טראומה? אנשים שקיבלו טיפול אמיתי שכלל גם טיפול בטראומות וגם המלצה על טכניקות של התמודדות? קראתי על סיפורי הצלחה, אבל לאור הניסיונות שלי אני תוהה אם יש מצב שאלו סיפורי אגדה.

 

[יורם צדיק]

בעניין הדיכאון

דיכאון הוא מצב שבא במקביל להרבה מצבים אחרים, ומופיע במקרים רבים במקביל לפוסט טראומה. חוסר יכולת להנות וחוסר חשק לעשות דברים מתחבר לי עם דיכאון, ןזה לא מקטין מחשיבות המצב הפוסט טראומטי, אבל ייתכן שהדיכאון הוא המציק יותר והדורש טיפול.
אבל את יודעת יותר ממני מה את מרגישה.
בכל מקרה הייתי ממליץ לך לענות על השאלון לדיכאון של בק ולראות מה יוצא.

 

[מ י w ה י]

הציון שלי במבחן הוא 4

אם הבנתי נכון, המשמעות היא שאני לא בדיכאון כמשמעו.
&nbsp
בכל מקרה, אין לי אפשרות לגשת לטיפול לא לדיכאון ולא לפוסט טראומה - גם אין לי כסף וגם אני כבר חבולה בטירוף מהניסיונות לקבל טיפול, אני לא יכולה להרשות לעצמי לעבור את זה שוב, לא רק מהבחינה הכלכלית.

 

[יורם צדיק]

אכן זה ציון שמתאים לאין-דיכאון

וזה טוב.
עכשיו נוכל, אם תרצי ותסכימי, להעריך מה כוללת הפוסט טראומה שלך.
זה ממש לא נכון שכל פוסט טראומה דומה לכל האחרות.
המשך יבוא בקרוב

 

[יורם צדיק]

למה לא ענית כששאלתי על טכניקות להתמודדות

לפי הבנתי ונסיוני אין הצעה קבועה שהייתי נותן לכל אחד ואחת שסובלים מפוסט טראומה.
לכן שאלתי מה הם הסימפטומים שמפריעים לך, לפי האשכולות השונים.
צריך להתאים את ההצעות לאדם ולסימפטומים שמפריעים לו ביותר.
ייתכן שגם שאלון של פוסט טראומה את לא מכירה.
אני מתחיל כל טיפול בפוסט טראומה בברור הסימפטומים, ולפי זה מתאים את הטיפול.

 

[מ י w ה י]

אתה כנראה יחיד סגולה

אף אחת מהמטפלות שהייתי אצלן לא התעניינה בסימפטומים (חלקן גם בטראומות לא התעניינו), האמת שזה לא נראה לי כל כך נדרש, כי מהספרות שקראתי בנושא, זה לא שהסימפטומים שונים כל כך ממקרה למקרה - פוסט טראומה זה פוסט טראומה.
&nbsp
ואמנם זה לא קשור לטיפול, שלא אמור להיות מותאם לסימפטומים, טיפול זה משהו אחר וטכניקות התמודדות זה משהו אחר, אבל אני תוהה מה אני אמורה לעשות לפיכך - לצערי הרב התאבדות זו לא אופציה. אם אתה לא יכול להמליץ על טכניקות להתמודדות, אז מה האופציות העומדות בפני?

 

[יורם צדיק]

התאמת טכניקות התמודדות היא חלק מהותי מטיפול

כפי שאני מבין מהו טיפול.
אם ניקח לרגע דימוי מתחום הביגוד, אין כאן אפשרות לתת בגד one-size
אלא יש להציע בגד שיתאים בצורה המיטבית לאדם.
כשמציעים לאדם טכניקות התמודדות שמתאימות למצבו ולכוחותיו,
עדיין זו לא פעולה קצרה וחד פעמית, כיוון שהפעלת הטכניקה היא לעתים קשה בתחילה, ויש לעקוב אם הטכניקה מתבצעת (כי לעתים יש הימנעות מהפעלת הטכניקה המומלצת), ואם יש לעשות בה תיקונים והתאמות.

 

[מ י w ה י]

כמה חבל שלא כולם חושבים כמוך

המטפלת היחידה שעזרה לי, התהפכה על עצמה ויצרה רגרסיה משמעותית, כשזה התחיל מההתעקשות שלה לפני פסח להתעלם מכל מה שעובר עלי ולעבוד על "ליל הסדר", מה שדרש ממני להישבע שליל הסדר חסר משמעות עבורי, ושזה יהיה בזבוז זמן (וכסף שלי) לעבוד על זה בזמן שאני סובלת מטראומות קשות, וכשגם זה לא עזר כי היא התעקשה עברתי לתחנונים שנטפל בטראומה שהיה לי טריגר חזק אליה ולא ישנתי בגללה בלילה, והיא הסכימה לבסוף באי רצון בולט שהתבטא מאוד בהתנהלות שלה בפגישה שהייתה כבר אבודה.
&nbsp
אחרי שניסיתי לדבר איתה על זה, ותהיתי אם אולי בלבלה ביני לבין מטופלת אחרת שחוששת מליל הסדר, היא טענה שהיא מעלה את זה עם כל המטופלים שלה לפני פסח כי "כולם חוששים מליל הסדר" (למה זה לא נשמע לי הגיוני שאני הפוסט טראומתית היחידה בעולם שלא חוששת מליל הסדר? מישהו יכול אולי להסביר לי מה יכול להיות כל כך טראומתי בליל הסדר?)
&nbsp
עוד one size שהיא ניסתה להתאים היה בכלל אבסורדי - הין היתר היא מטפלת שמתמחה בטיפול בציבור הלהט"בי, אני אמנם סטרייטית, אבל זה לא היה אמור להפריע בטיפול כי היא לא מטפלת רק בלהט"בים, אבל כשניסיתי לקבל הסבר על מה שהולך בטיפול והסברתי לה שאני מבולבלת, היא ישר הלכה לכיוון של בלבול בזהות המינית - לא דיברנו בכלל על נושאים כאלו, ככה שלא הייתה לה שום דרך לחשוב על דברים כאלו, ואם הייתה מקשיבה לי הייתה מבינה מצוין לאיזה בלבול אני מתכוונת, אבל למה להקשיב באמת?
&nbsp
ואני לא אפרט לגבי המטפלות שעבדו בתבניות מהסוג של לחפש בכוח דברים קטנים ושוליים ולהתמקד בהם, אני קוראת לזה "כיבוי השרפות שלא קיימות", אפשר להקביל את זה לרופא במיון שמגיע אליו נפגע מתאונת דרכים פצוע בכל חלקי גופו ושותת דם, ובמקום לתת לו משככי כאבים ולשלוח אותו לבדיקות ולדאוג שיחבשו אותו, הוא יתמקד בכך שהמטופל סובל מאקנה ושנפלה לו אחת הנעליים.
&nbsp
לגבי מצב וכוחות - המטפלות שהייתי אצלן כאמור בעיקר רוקנו את המשאבים שהיו לי, ועשו זאת ביסודיות רבה. בנוסף לכך גם עצם העובדה שלא הצלחתי לקבל טיפול למרות כל הניסיונות ולמרות הכסף הרב ששילמתי ולמרות שפניתי למי שאמורות להיות מטפלות מוסמכות ובכל זאת קרה מה שקרה, דרדרה אותי עוד יותר.

 

[יורם צדיק]

יש דבר כזה אנשים שהצליחו לצאת מפוסט טראומה?

בודאי שיש.
ולא מעטים.
היו שסיימו את הטיפול בלי שום סימפטום.
לא יכול לפרט בגלל שמירת הסודיות.

אצל אחרים נשארו אמנם סימפטומים, אבל הם "איבדו" את האבחנה כי נשארו עם פחות סימפטומים ממה שדורשת ההגדרה ב DSM.
היה מקרה שהעורך דין שמע על השיפור שקורה ודרש להפסיק את הטיפול.

 

[מצח נחושה4]

איפה אפשר למצוא את השאלון הזה?

 

[יורם צדיק]

מצאתי את השאלון

BDI בגרסה הראשונה באתר ויקירפואה
הגרסה השניה (BDI-2) שונה רק בשני פריטים, ואפשר בהחלט להשתמש בגרסה הראשונה, שכאמור קיימת באינטרנט.