חזרתי אבל

מצב
הנושא נעול.
חזרתי אבל ../images/Emo7.gif

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
 

rachel or

New member
תהיה אופטימית

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
תהיה אופטימית
רוצים לראות אותך אם חיוך
רחלי
 

vif

New member
../images/Emo24.gif

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך

זה לא קל מה שאת מתארת .. כל הקשיים שמתוספים לקושי ואני מאוד מזדהה איתך בתודה לבעל שלי ומבינה מתוך ההכרות הקצרה איתכם את הקשר המיוחד ביניכם התמיכה והאהבה והכח שאתם שואבים אחד מהשני יקחו אתכם רחוק וזאת מתנה שאני אישית משתדלת לא לשכוח ומברכת עליה כל יום היו קשיים וחיכיתי המון זמן לאיש המיוחד הזה מחזיקה לך אצבעות
 

ayoosh

New member
שולחת ../images/Emo24.gifגדול, והמון ../images/Emo23.gif

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
שולחת
גדול, והמון

השבוע, כשדיברתי ערב אחד עם מלח (ואו אה, כמה שהיית חסרה לו, כמה שהוא דואג ואוהב אותך...
), פתאום חשבתי על כמה זה באמת מורכב ומסובך בשבילך (וגם בשבילו...), כל שלב ושלב בתהליך.... (שגם כך הוא מורכב, נפשית, פיזית, כלכלית...)... וחשבתי לעצמי שאתם שואבים המון כח ובטחון אחד מהשני. אני חושבת שזה בסדר לקחת רגע פסק זמן ולנסות להבין מה הדרך הצפויה... אני מאוד מקווה שתעברו אותה טוב, וחלק ככל שניתן... מה שבטוח הוא שאתם עוברים אותה ביחד... וכמו שכבר ענתה שיר למישהי בעניין אחר- הזוגיות החזקה (שאני חושבת ומקווה שיש לכולנו פה) היא הבסיס להכל... אז בינתיים-תנוחי ותצברי כוחות.... שולחת
גדול, ו... אם עברנו את
, נעבור גם את זה, לא ?...(טוב, הייתי חייבת להשתמש בפרעה הזה...
)
 

שיר5520

New member
קשה, קשה..

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
קשה, קשה..
אוף! מה שאת צריכה לעבור... אני יכולה לתאר כמה זה קשה. אבל אני מאמינה שיש לך את הכוח, אחרת לא היית מגיעה עד כאן ויש לך גם את פלפל ואותנו, אז חייב להיות בסדר, לא? מההודעה שלך קצת נראה שיש לך בכלל התלבטויות שוב בקשר לתהליך - האם זה נכון או שאת סתם קצת בנקודת שבירה? על אילו תהיות ושאלות את מדברת?
 

סביון1

New member
ואולי כל מה שאת עוברת זה לטובה?

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
ואולי כל מה שאת עוברת זה לטובה?
את יודעת, פלפלת, משברים זה דבר שאחרי שאנחנו עוברים אותו, אנחנו יוצאים יותר מחושלים ממה שהיינו קודם. אולי זה טוב שעברת עכשיו את החויה הזאת ושעולות לך שאלות ותהיות, כי אחרי שתעני לעצמך ותדעי את התשובות תהיי יותר מוכנה לקראת "הדבר האמיתי". עדיף ככה מאשר לחוות את המשברים האלה באמצע טיפול או בהריון, לא? תרגישי טוב, סביון
 
תשאבי כוח מאיפה שאפשר

ואולי כל מה שאת עוברת זה לטובה?
את יודעת, פלפלת, משברים זה דבר שאחרי שאנחנו עוברים אותו, אנחנו יוצאים יותר מחושלים ממה שהיינו קודם. אולי זה טוב שעברת עכשיו את החויה הזאת ושעולות לך שאלות ותהיות, כי אחרי שתעני לעצמך ותדעי את התשובות תהיי יותר מוכנה לקראת "הדבר האמיתי". עדיף ככה מאשר לחוות את המשברים האלה באמצע טיפול או בהריון, לא? תרגישי טוב, סביון
תשאבי כוח מאיפה שאפשר
ותזכרי שכאן יש המון אנשים שמחזקים אותך, את בעלך התומך ואת האור הפנימי שלך. תקחי את זה צעד צעד כי אי אפשר יותר... כמו בריצה- "עד העמוד" "עד המכונית", "עד הרמזור"... וככה גומעים מרחקים....בהצלחה...
 

גולה1

New member
איזה חמודה, איזה חמודים אתם

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
איזה חמודה, איזה חמודים אתם
כל הכבוד!! בזכות האהבה הזאת ובגללה אתם מאושרים ותהיו מאושרים בקרוב גם עם הילדים שלכם. בעזרת השם.
 
ממשבר למשבר כוחנו גובר ../images/Emo8.gif

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
ממשבר למשבר כוחנו גובר

אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבו, רק שאני מחזקת את ידיך ומקווה שתעברי את המשברון שלך מהר, בעזרתו האוהבת של בעלך.
 
בנות תודה על החיזוקים ../images/Emo24.gif

ממשבר למשבר כוחנו גובר

אין לי הרבה להוסיף על מה שכבר כתבו, רק שאני מחזקת את ידיך ומקווה שתעברי את המשברון שלך מהר, בעזרתו האוהבת של בעלך.
בנות תודה על החיזוקים

היום מצב הרוח שלי יותר סביר
, אני מתחילה לחזור לעצמי (לאט לאט..) בבוקר ההייתי אצל רופא המשפחה שלנו, הוא ניסה לשכנע אותי בצורה עדינה לא לותר ולהרים ידיים - קשה אבל אפשרי. אני חושבת שאני צריכה לעשות שיחה עם הרופא המומחה (במקרה כמו שלי) ולהבין שוב את שלבי הטיפול . אבל לפני שאני עושה זאת אני צריכה קצת פסק זמן, לנוח מסערת הרגשות
מהשבוע שעברנו
. אתם יודעים צריך לנקות פסולת/מטען ישנה בשביל שיהיה מקום לחדשה לא??? היום מלח
אמר לי: שהריון צריך להיות דבר יפה. ואכן הוא צודק אני רואה נשים בהריון עם חיוך וזוהר בפנים, גם אני רוצה להרגיש כך
. אני רוצה שהריון בשבילי יהיה חוויה טובה ולא טראומטית. בזמן הריון, אני רוצה להיות מחוברת לתינוק שלי בצורה שלוה, אני רוצה להעביר לו/ה הרגשה טובה ולא שזה סיוט
בהזדמנות זאת, אני רוצה לאחל לכל הבנות שההריון בע"ה (שיגיע כבר) יהיה החויה הכי סוחפת מרגשת ומרגיעה שיכולה להיות לנו
 

סביון1

New member
חוית ההריון

בנות תודה על החיזוקים

היום מצב הרוח שלי יותר סביר
, אני מתחילה לחזור לעצמי (לאט לאט..) בבוקר ההייתי אצל רופא המשפחה שלנו, הוא ניסה לשכנע אותי בצורה עדינה לא לותר ולהרים ידיים - קשה אבל אפשרי. אני חושבת שאני צריכה לעשות שיחה עם הרופא המומחה (במקרה כמו שלי) ולהבין שוב את שלבי הטיפול . אבל לפני שאני עושה זאת אני צריכה קצת פסק זמן, לנוח מסערת הרגשות
מהשבוע שעברנו
. אתם יודעים צריך לנקות פסולת/מטען ישנה בשביל שיהיה מקום לחדשה לא??? היום מלח
אמר לי: שהריון צריך להיות דבר יפה. ואכן הוא צודק אני רואה נשים בהריון עם חיוך וזוהר בפנים, גם אני רוצה להרגיש כך
. אני רוצה שהריון בשבילי יהיה חוויה טובה ולא טראומטית. בזמן הריון, אני רוצה להיות מחוברת לתינוק שלי בצורה שלוה, אני רוצה להעביר לו/ה הרגשה טובה ולא שזה סיוט
בהזדמנות זאת, אני רוצה לאחל לכל הבנות שההריון בע"ה (שיגיע כבר) יהיה החויה הכי סוחפת מרגשת ומרגיעה שיכולה להיות לנו
חוית ההריון
פילפלת, גם אני, כמוך, הייתי רוצה לחוות הריון, ולחוות הריון שלו, מאושר ומלא שימחה. היום, אחרי ארבעה הריונות בלתי גמורים אני יודעת, שאם וכאשר יגיע ההריון הבא, הוא לא יראה כך. ההריון שלי יהיה מלא פחדים מתחילתו ועד סופו. מלא בפלשבקים מהעבר ומהפחד שהטראומה תחזור על עצמה. את מבינה? גם אצלי ההריון כבר לא יהיה חויה חיובית, אם כי מסיבות שונות לגמרי מאשר אצלך. עם זאת, גם אם החויה לא תהיה כל כך חיובית עדיין לא הייתי מוותרת עליה ואני חושבת שגם את לא.
 
אני מחוברת למה שעובר עלייך

חוית ההריון
פילפלת, גם אני, כמוך, הייתי רוצה לחוות הריון, ולחוות הריון שלו, מאושר ומלא שימחה. היום, אחרי ארבעה הריונות בלתי גמורים אני יודעת, שאם וכאשר יגיע ההריון הבא, הוא לא יראה כך. ההריון שלי יהיה מלא פחדים מתחילתו ועד סופו. מלא בפלשבקים מהעבר ומהפחד שהטראומה תחזור על עצמה. את מבינה? גם אצלי ההריון כבר לא יהיה חויה חיובית, אם כי מסיבות שונות לגמרי מאשר אצלך. עם זאת, גם אם החויה לא תהיה כל כך חיובית עדיין לא הייתי מוותרת עליה ואני חושבת שגם את לא.
אני מחוברת למה שעובר עלייך
כידוע לך סביון אני אחרי 2 הפלות (מהריון ספונטני) בפעם הראשונה שזה קרה, אמרתי o.k. זה קורה , כי זה גם בא בזמן שלא ההיתי מוכנה לזה. ההפלה השניה אני חושבת שזו טרואמה שתלווה אותי כל הזמן , מבחינת פחדים וחששות, כל כך רציתי את ההריון הזה שזה הסתיים , הרגשתי שמשהו בי נלקח , כמו שלקוחים לך את הנשמה או ניצוץ ממנה. אני לפעמים מוצאת את עצמי מלטפת את הבטן ומדברת אליה, זו חויה מאוד טעונה קשה לי לדבר על זה כי זה גורם לי ...
איך אפשר לותר על החויה הזו על החיבור הזה ???
 

סביון1

New member
מתנחמים בזה שמה שחשוב באמת זה

אני מחוברת למה שעובר עלייך
כידוע לך סביון אני אחרי 2 הפלות (מהריון ספונטני) בפעם הראשונה שזה קרה, אמרתי o.k. זה קורה , כי זה גם בא בזמן שלא ההיתי מוכנה לזה. ההפלה השניה אני חושבת שזו טרואמה שתלווה אותי כל הזמן , מבחינת פחדים וחששות, כל כך רציתי את ההריון הזה שזה הסתיים , הרגשתי שמשהו בי נלקח , כמו שלקוחים לך את הנשמה או ניצוץ ממנה. אני לפעמים מוצאת את עצמי מלטפת את הבטן ומדברת אליה, זו חויה מאוד טעונה קשה לי לדבר על זה כי זה גורם לי ...
איך אפשר לותר על החויה הזו על החיבור הזה ???
מתנחמים בזה שמה שחשוב באמת זה
לא ההריון אלא התוצאה, התינוק שיגיע בסופו. ההריון זאת חויה שמאד הייתי רוצה לחוות אבל זה לא הדבר האמיתי, זה לא מה שבאמת חסר לי.
 

נטאשה

New member
פלפלת אהובה, לא הספקתי לכתוב לך

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
פלפלת אהובה, לא הספקתי לכתוב לך
אתמל וכבר אני רואה שמצבך משתפר את רק מחזקת את דעתי עליך - שאת אשה חזקה מאוד וגם אם לפעמים קצת נשברים זה ממש לא נורא ועוד עם תמיכה כמו שיש לך בבית ממלח, אז אין ספק שתתגברי קבלי ממני המון חיבוקים ותדעי שהאנרגיות שנשלחות אלייך, אפילו אם הן נשמעות וירטואליות, באות מכל הלב.
 
לפלפלת ולמלח המאוהבים והנעימים

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
לפלפלת ולמלח המאוהבים והנעימים
קודם כל אתם ראויים להערכה על האהבה השוררת ביניכם. ואני מאמינה שכאשר יש אהבה שכזו מתגברים ומתחשלים בכל המכשולים שבדרך. לא רק שמתחשלים, אלא גם שוקלים שוב ושוב אם זו הדרך הנכונה, שוקלים אלטרנטיבות, ובסופו של דבר איך שלא יגיע ה
ל
החם והאוהב הזה זה בסופו של דבר מה שחשוב... וגם כל המכשולים והקשיים שבדרך רק יעצימו את האהבה שלכם בינכם וכשכבר יהיה הבונבון בחיכחם - את האהבה שלכם לתינוקכם ותהיה הדרך שיגיע אליכם באשר תהיה. שהרי החשוב מכל הוא שיהיה תינוק ושכולכם תהיו בריאים. ואולי למען השגת המטרה הזו אולי כדאי לשקול אלטרנטיבות שפחות יסכנו את הבריאות של פלפלת שכל כך חשובה למען כולכם ? אני אומרת זאת מכל האהבה והלב והאכפתיות שיש לי אליכם ...
 

אפרסקה

New member
"פגשתי" את מלח בצ'אט בסוף השבוע

חזרתי אבל

אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
"פגשתי" את מלח בצ'אט בסוף השבוע
כמה שהוא התגעגע אלייך, ודאג לך, וחיכה שתחזרי כבר!! בעלך אוהב אותך מאוד מאוד מאוד!!! מצטערת על החוויה הקשה מאחלת לך רק בריאות
אפרסקה.
 
תודה לך ../images/Emo24.gif

"פגשתי" את מלח בצ'אט בסוף השבוע
כמה שהוא התגעגע אלייך, ודאג לך, וחיכה שתחזרי כבר!! בעלך אוהב אותך מאוד מאוד מאוד!!! מצטערת על החוויה הקשה מאחלת לך רק בריאות
אפרסקה.
תודה לך

דרך אגב אני מאוד נהנית לקרוא את שירך תודה על החיזוקים והאימפטיה
 
מצב
הנושא נעול.
למעלה