פילפלת האחת
New member
חזרתי אבל ../images/Emo7.gif
חזרתי אבל
אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח
סיפר ההיסטרו' והביובסיה עבר בסדר גמור
זה היה החלק הקל של השבוע שעבר. בגלל מצב קרדיולוגי שלי היו צריכים לתת לי תרופה מיוחדת שאני אמורה לקבל אותה באינפוזיה במכשיר מיוחד שסופר את הטיפות (אני חושבת שהוא ספר גם את הטיפות שלי
) זה ממש אינקוזציה
כל הסיפור לא רק שהוא קשה פיסית הוא מקשה על התהליך מנטלית. אני חושבת שאני במשברון קטן, הרגשתי בבי"ח חשופה וכל כך פגיעה שזה הקשה את הזמן שלי שם, ולהתמודד עם האחיות האנטפתיות למצב ולחרדות שלי. הרופאים בגדול היו מאוד נחמדים ועם רצון טוב לתמוך ולעזור (לפחות זה..) בקיצור יצאתי ממבי"ח עם הרבה שאלות ותהיות : האם אני מוכנה רגשית ופיסית לעבור את מה שעברתי. אני מאלה שאין להם ורידים בכלל, תחשבו שכמעט כל 6 שעות ההיתי צריכה לעבור בדיקת דם , חוץ מהדקירות של האינפוזיה. אני טיפוס מאוד לא סובלני בקיצור הבדיקה היתה קטנה על השבוע שעברתי שם
אבל האור שלי היה הבעל היקר
שאלוקים זיכה אותי בו
מכאן אני רוצה לשלוח לו את אהבתי האין סופיתתתתתתתתתת אני רוצה שידע שכל לילה שהייתי הולכת לישון ההיתי מדמינת שאני שוכבת לידו והוא מחבק ומרגיע אותי
מלח שלי אני אוהבת אותך
תודה שאלוקים שלח לי אותך
חזרתי אבל
אני בימי התאוששות בבית ממה שעברתי בבי"ח. כמו שכבר מלח