חזרנו מהרופא....

[mondani5]

חזרנו מהרופא....

רון נדבקה משיר וגם לה דלקת ריאות בריאה הימנית,שיר החלימה,רון מסרבת לאכול בתוקף וסוגרת את הפה,כאשר התקרבתי עם המזרק לתת לה אנטיביוטיקה ,שיר בכתה ללא הירף כי היא מאוהבת במזרק ובתרופות ורון כרגיל סגרה את הפה והעיפה את המזרק בידה הימנית. הן כל כך מקסימות ושונות אחת מהשניה. נקווה שזה יסתיים כבר,היום פרצתי בבכי קורע לב,ממש כאב לי לראות איך רון שכל כך אהבה לאכול סוגרת את הפה ולא מכניסה כלום. השריף נכנס במפתיע הביתה ונראה לי שהיה המום מעיני הדומעות,כואב ,באמת שכואב. אירית

 

[מירבי*]

אירית../images/Emo24.gif

קורע את הלב לשמוע את התיאורים שלך, אני מקווה שתוך יומיים זה כבר יהיה מאחוריהם, מהרגע ששיר קיבלה אנטיביוטיקה זה השתפר פלאים, גם רון תחילם מהר.. תהיי חזקה יקירה, גם אני כהראה חטפתי איזו שפעונת, כל הגוף כואב לי כאילו רצתי מרתון, הראש מתפוצץ לי אבל תודה לאל אין סימן להתקררות, אני בפירוש לא יכולה להרשות לעצמי עכשיו לחטוף משהו כזה.. נשיקות

 

[מלה של שון]

תרגישי טוב מירב!../images/Emo140.gif

 

[לירון פילון]

איריתוש../images/Emo24.gif

באמת כואב על הקטנטנים האלה. שתחלמנה מהר. ושתעבור כבר תקופת הנחס הזו. נשיקות לכולם

 

[מלה של שון]

לא כיף!!

זה כואב, וקשה, והחסר אונים הזה משגע, אבל אוטוטו מבטיחה לך שרון תחזור לבלוס בתאבון ושהן יהיו בסדר גמור, אני מכירה את התחושה מקרוב, עם שון והחודש פלוס שהוא כל הזמן יוצא ונכנס לכל מיני מחלות חורף מרגיזות כאלה! תחזיקי מעמד יקירה, הרבה חיבוקים ובריאות לך ולנסיכות!

 

[מירבי*]

בוקר טוב מלה יקרה../images/Emo24.gif

מה שלומך? איך את מסתדרת עם ה"עניין" החדש..? ואיך זה להיות שוב אצל אמא? נשיקות ותרגישי טוב, אגב, מתי את חוזרת לעבודה?

 

[mondani5]

תודה מתוקות!

רגע של נחת שתיהן נרדמו,שיר חזרה לעצמה,רון קיבלה זאת יותר חזק,התחלתי להאכיל אותה עם מזרק,גם 10 CC מידי פעם השיעול ממש הורס אותה,עשיתי לה לפני 10 דקות אמבט והיא היתה מאד מרוצה אפילו שיחקה בברווזים. מחר אני אחזור לעבודה אחרי 8 ימים שביליתי עם הנסיכות ובעלי יחליף אותי,מקווה שיהיה לו קל. מירבי שמרי על עצמך ושתרגישי טוב. לירון מה עם אמא איך המצב יש שיפור? מלה יקירה איך את מתמודדת עם המציאות החדשה? וליידי בל מה שלום הנסיכה האם התאוששה? שיהיה לנו שבוע טוב. אירית

 

[mondani5]

רציתי להוסיף

שכל הכבוד לאיילת היא באה פעמיים ודאגה לנסיכות ומתקשרת כל יום לשאול בשלומן. נותן הרגשה טובה,היא אמרה לי :" אני לא יכולה לשכוח את הימים שאת דאגת לי". זה מחמם את הלב שקיימת מערכת יחסים תקינה כל כך בין הפונדי ולהורים המיועדים. לפעמים הורים מיועדים מפחדים מהקשר הזה,אני זוכרת את עצמי שגם לי היו חששות,אבל הזמן עושה את שלו וכל אחת הולכת לדרכה בלי משקעים וזה בזכות מערכת יחסים תקינה לכל אורך הדרך. אירית

 

[מלה של שון]

לאט ובזהירות

ככה אני מתמודדת, עדיין נורא קשה, יש לי המון רגעי שבירה, אבל אני מאוד משתדלת לשמור על אופטימיות.

יתכן מאוד ואהפוך למובטלת, אני אמורה לחזור רק בתחילת חודש הבא, אבל הבוסית ה"מקסימה" שלי הבהירה לי שלא בטוח תתאים לה המציאות החדשה שלי.

אני יודעת שהיא לא יכולה לפטר אותי בגלל הסוכרת, אבל היא יכול להפוך את הדברים כך שזה יראה אחרת, נראה מה יהיה. אני נורא רוצה כבר לחזור הביתה, אבל עדיין מפחיד לי, אני מאוד חסרת סבלנות ואני צריכה את העזרה עם שון. הוא מאוד אוהב את הגלוקומטר שלי וכל יום זו אותה מלחמת "לא לגעת" איתו על זהץ מה שהכי מעודד זה יום ההולדת ההולך וקרב של שון

( יום חמישי הבא)ההכנות והכל (אני עושה מסיבונת למשפחה ביום חמישי ו מסיבה לחברים בשבת) עוגה אני לא אוכל, אבל לא נורא. העקר שיש סיבות לשמוח.

אז זהו, אני לוקחת את הדברים לאט, לא ממהרת לשום מקום. אני מתגעגעת לשוקו החם בבוקר (בעקר זה שאמא מביא למיטה

) אבל... נורא כיף לקרוא על המערכת יחסים הנפלאה של אירית והפונדי שלה, כ"כ רציתי להגיע לשם!!! מקוה שכולם מרגישים יותר טוב.

 

[mondani5]

מלה יקירה

כפי שהתרשמתי ממך, את פשוט ילדה מדהימה,אם העבודה תקשה על מצבך החדש חישבי אך ורק על בריאותך,הנה שון המתוק הגיע לשנתו הראשונה,בת אחי נולדה גם ב-25.12. לא קל להתמודד עם פרוץ סוכרת נעורים בפתאומיות כזו לחייך,אך יש לנו במשפחה ואני בעצמי סוכרתית. זה קשה אבל צריך לדעת לחיות עם זה. נשיקות לשון המתוק קצת תמונות בבקשה.......... בידידות עמוקה אירית

 

[מירבי*]

מלה יקרה../images/Emo24.gif

אל תוותרי בקלות על מקום העבודה שלך, איך העובדה שאת מזריקה יכולה להשפיע על מהלך העבודה, זה הרי לוקח חצי דקה להזריק וחצי דקה למדוד, את יכול הלעשות את זה בחדר צדדי, למה בגלל זה היא שוקלת את המשך העסקתך? אני דווקא חושבת שתקחי אותה לשיחה ותבהירי לה שיש לך עניין להמשיך, מלה העבודה תסייע לך לחזור לתפקוד רגיל, את רגילה לעבוד.

 

[מלה של שון]

האמת היא

שהיא מפחדת שאעדר בגלל זה,או שלא אתפקד כמו לפני שגילו. הבהרתי לה שאני רוצה, ויכולה להמשיך, אבל שאצתרך באמצע הבקר לעשות הפסקונת למדידה ולאכול קצת, הסברתי לה שאני יכולה להתאים את ההזרקות לשעות העבודה, וכ. אבל... היא לא בדיוק טיפוס נחמד, או מבין או מתחשב. אכפת לה רק מדבר אחד: כסף! ולי אכפת קודם כל מהבריאות שלי. אני צריכה אותה בשביל שון. זה נורא מרגיז. אבל אנחנו מדברים על אשה שכשהתקשרתי להגיד לה ששון עם 40 חום (ב7:30 בבוקר) היא אמרה לי " תני לו אקמולי ושאמא שלך תקח אותו"

אז לא ממש אפשר לצפות שתתמודד עם מגבלונת חדשה של עובד שלה. חבל לי, אני רוצה לחזור לעבוד, אבל זה לא תלוי בי כ"כ. אני ארחרח מסביב בנתיים, אולי יצוץ משהו אחר. בכל מקרה, אם היא תגיד לי בפרוש שהיא מפטרת אותי בגלל הסוכרת, אני לא אותר לה, כי תחלס. אסור לה. אני בטוחה שיהיה בסדר, בנתיים אני מנסה להתמודד עם התפריט החדש והתקפי הרעב הליליים שלי.

אירית, אשמח למתכונים טובים דלי סוכר! האמת היא שכל יום שעובר אני יותר מקבלת את זה, אולי מחר אחזור הביתה

(שלי, אני אצל אמי עדיין) נורא רוצה להודות לכן על התמיכה וההתענינות!!! זה ממש מחמם את הלב

ועושה טוב!

זהו, אני אולכת למודד סוכר, להזריק ולישון מקוה ששיר ורון והקטנה של ליידי מרגישות יותר טוב ובכלל שכולם בריאים ומאושרים. נשיקות

 

[מלה של שון]

הסמיילים

בהתחלה היו אמורים להיות בסוף מכוונים אליכן ולא לבוסית המכשפה שלי, כמובן.

 

[מירבי*]

מלה, את נהדרת../images/Emo23.gif

את רואה את הדברים נכון וזה בטוח יסייע לך חהתמודד עם ה"עניין" הזה שנחת עליך. בקשר לעבודה, תני לה להחליט ואז תחליטי איך להגיב, כשאת כותבת שאסור לה לפטר אותך, למה את מתכוונת.? את עובדת שם כבר חצי שנה? נשיקות יקירה, חבקי את שון המתוק

 

[מלה של שון]

עוד לא

חצי שנה. אבל אסור ומעביד להפלות על רקע סוכרת, וזה יהיה צרוף מקרים מאוד קיצוני אם היא תחליט שאני לא מתאימה בדיוק כשחליתית נכון? מה שלומכם אתם? איך מרגישות הקטנות?אני תכף אלך לביתי לסדר לי דברים כדי לחזור מחר (זה כל עוד הסוכר שלי לא ירקיע שחקים כמו אמש, הגעתי ל500) נשיקות