חזרנו הביתה

[קישוא עגול]

חזרנו הביתה

בטח אני כאן לבד, אבל צריכה קצת לפרוק. הקטנה חלתה שוב והיתה מאושפזת מיום רביעי. חזרנו הערב הביתה אחרי 3 ימים מעיקים ביותר. מסתבר שנדבקה בRSV. הגענו למיון עם חום לא מאוד גבוה, אבל טוב שהגענו כי היא החלה להשתנק ולהכחיל במיון. מאחר ובדיקות הדם והשתן לא היו תקינות, היא עברה בירור שכלל ניקור מותני. חשבו שיש לה גם זיהום בדרכי השתן (מסתבר שאצל קטנים כאלו, הזיהום יכול לבוא מחיידק כלשהו שמסתובב בגוף ולאו דווקא ממקור חיצוני כמו אצל המבוגרים). אחרי שהחלה לעלות את הסטורציה, הורידו אותה אתמול בלילה מהחמצן, והיום גם הפסיקו את האנטיביוטיקה, מאחר ורוב התרביות חזרו והן תקינות. הגענו היום בערב הביתה. ועשינו לה אמבטיה ארוכה וחמה. ועכשיו אני יושבת פה. והיא ישנה לידי, בלי צינורות וצפצופים, שלווה ורגועה. ודווקא עכשיו, אחרי שהייתי יחסית רגועה כל הימים האלו, פתאום עולות בי הדמעות והמחשבות. אין פואנטה.

 

[נייטי]

../images/Emo201.gifאוי ואבוי ! מתוקה כמה קשה!

בכלל לא יכולה לדמיין לעצמי איזה ימים מסוייטים עברתם. אני לא ממש יכולה להבין איך הצלחת לשמור על שלווה. אני יורדת מהפסים כשלילדה שלי יש חום גבוה. אין ספק שאת גיבורת על ושהקטנה שלך עוד יותר גיבורת על. מתארת לעצמי איך את מריצה את הימים האלה בראש ובוכה לך כשהיא לידך עכשיו. יקרה, מחבקת אותך חיבוק ענק. מקווה שמעתה תהיה רק שיגרה של אמבטיות רגועות ושינה טובה. אוהבת+++++++++++++++++

 

[תמי ס]

אוי ואבוי

איזה סיוט. מקווה שזה מאחוריכם. כל כך מבינה את זה שרק עכשיו את מרשה לעצמך לבכות. חיבוק חזק ואיחולים לבריאות.

 

[נאשא]

קודם כל שתהיו לי בריאים מהר!

וואו, מה זה? איזה פחד. כל כך שמחה שאתם אחרי. כזאת קטנה, זה כל כך מפחיד. הבכי עכשיו כל כך ברור: הרי בשביל להיות עם ילד בכלל (לצערי את רגילה), אבל עם פיצקית כזו בכלל, בבית חולים צריך להיות מברזל. אנחנו מברזל כשצריך, וכשאפשר לא אז אנחנו לא. כשמסתכלים אחורה וקולטים איפה היינו אז בוכים. לפעמים רק אחרי קולטים את גודל הדאגה והפחדים. מבינה את הבכי הזה כל כך. איך הולך עם ההנקה? מה התחדש או השתנה? רציתי לכתוב לך עוד אז בשירשור שאני כל כך מבינה אותך. גם לגורונה ולי היו בעיות הנקה בהתחלה, שבעקבותיהן גם אושפזנו לנו בבית-חולים. היא לא ינקה, ונהייתה ישנונית וירדה המון במשקל. אני זוכרת את המלחמה על ההנקה, ואיך שלא הייתה להם שם משאבה וסחטתי ביד חצי לילה, ואיך בכיתי כשדרשו ממני לשים לה בקבוק בפה, ואיך עוד יותר בכיתי כשהבקבוק הבא כבר היה תמ"ל. זוכרת את האכזבה לא מעצמי אלא מעצם הרעיון ש*אני* לא אניק. העובדה שהיא לא תקבל את הכי טוב הייתה רק במקום שני. בסוף עם התעקשות עצומה שלי היא למדה מחדש לינוק וזה היה נהדר על אף שמעולם היא לא הייתה על הנקה מלאה ותמיד הייתה קצת תוספת של תמ"ל בכל 24 שעות. מה שאני באה להגיד זה שכל מה שאת מרגישה הוא כל כך נורמלי. גם אז ידעתי שזה נורמלי ובטח ובטח עכשיו אני יודעת שנלחמתי על ההנקה ואני יודעת שגם את תעשי הכל במסגרת היכולות והטובות לקטנה. ומה שלום המרכזי (אהבתי), וגם לא אמרנו לו יומולדת אז הנה ההזדמנות. נורא מתגעגעת. אמורה להגיע שוב בפסח והפעם הביקור חייב להתקיים!

 

[הגעתי כדי לנצח]

תרגישו טוב והחלמה

מהירה לקטנה

 

[mic75]

אוי איזה קטנטנונה

הי קישוט העיקר שהכל יהיה בסדר ואל תשכחי את עדיין אחרי לידה וההורמונים עולים מותר לךלבכותהאמת שרצוי העיקר הבריאות מלא נשיקות וחיבוקים מיכל

 

[ברבי28]

אוי אוי אוי

ומה עכשיו ? הכל בסדר - היא מרגישה טוב ?? חוויה לא נעימה בכלל, אבל שמחה לשמוע שהכל מאחוריכם, ומקווה שבין הדמעות והמחשבות - גם את כבר מרגישה טוב יותר

 

[ביחד ננצח1]

אוי... שבוע רגוע ובריא שיהיה לכם

 

[שלומית76]

רק בריאות, בריאות ועוד הרבה ממנו!!חיבוקים!

 

[happy]

תרגישו טוב

וואו איזה סיוט זה שהקטנים האלו חולים. וברור שרק אחרי שמגיעים הביתה הדמעות מתחילות לרדת. רק אחרי שהמתח יורד את מרשה לפחד לצאת החוצה. איך היא מרגישה היום

 

[עדיקים]

קישוא יקרה ../images/Emo24.gif

רק עכשיו ראיתי אתם בטח כבר בסדר. שולחת חיבוק גדול ומאחלת המון בריאות.

 

[קישוא עגול]

ניתן לומר שעכשיו גם חזרנו לשגרה

הקטנה החזירה לעצמה את זמן הציצי האבוד, אני החזרתי לעצמי את שעות השינה החסרות. מקווה שחצי חופשת לידה שנותרה תהיה נטולת מלחמות, מחלות, ושאר מרעין בישין. (מפגשפורוםבליילדים??)

 

[ברבי28]

טוב לקרוא אותך ...