חזרנו בזמן
לפני האזעקות והנפילות. ליבי עם אלו שסובלים. מזכירה שיש לי מקום בבית ומוזמנים!
היה כיף, מתנצלת בפני מיקס, קסם וצפלולית - היינו מאד עסוקים והיה לי המון ענינים בלעדיו ולא היה לי לב להשאיר אותו בלעדי ולבוא לקפה, לבוא איתו כאב הלב הוא היה כל כך מאושר שלא רציתי להפריע.
וסיפור ושאלה בסופו -
אמא שלי לקחה אותו להצגה ביישוב, גם אחותי והתינוק שלה היו שם, והתינוק תפס לאחותי את המשקפיים והעיף לקיסינימט והם נשברו. אחותי הגיבה בבגרות ובבכי פרוע, אמא שלי והילדון לא ראו אותה ואת האירוע ואמא שלי דווחה טלפונית. בדרך הבייתה היא סיפרה לו מה שקרה, יכול להיות שבכתה קצת כי כאב לי על אחותי.
הילד נכנס הבייתה, בשניה שראה אותי פרץ בבכי וסיפר לה מה קרה למשקפיים שלה. שאלתי אותו אבל למה אתה בוכה, וכולם צחקו מסביב, הוא ענה שהוא לא בוכה, הוא עלוב (נעלב).
זו תגובה סבירה ? כי נראה לי מאד מוגזם לבכות ככה בגלל אירוע שבכלל לא קשור אליו ולא היה בטווח הראייתו. זה משהו לעדכן את הפסיכיאטר בבדיקה או שזה סביר?
לפני האזעקות והנפילות. ליבי עם אלו שסובלים. מזכירה שיש לי מקום בבית ומוזמנים!
היה כיף, מתנצלת בפני מיקס, קסם וצפלולית - היינו מאד עסוקים והיה לי המון ענינים בלעדיו ולא היה לי לב להשאיר אותו בלעדי ולבוא לקפה, לבוא איתו כאב הלב הוא היה כל כך מאושר שלא רציתי להפריע.
וסיפור ושאלה בסופו -
אמא שלי לקחה אותו להצגה ביישוב, גם אחותי והתינוק שלה היו שם, והתינוק תפס לאחותי את המשקפיים והעיף לקיסינימט והם נשברו. אחותי הגיבה בבגרות ובבכי פרוע, אמא שלי והילדון לא ראו אותה ואת האירוע ואמא שלי דווחה טלפונית. בדרך הבייתה היא סיפרה לו מה שקרה, יכול להיות שבכתה קצת כי כאב לי על אחותי.
הילד נכנס הבייתה, בשניה שראה אותי פרץ בבכי וסיפר לה מה קרה למשקפיים שלה. שאלתי אותו אבל למה אתה בוכה, וכולם צחקו מסביב, הוא ענה שהוא לא בוכה, הוא עלוב (נעלב).
זו תגובה סבירה ? כי נראה לי מאד מוגזם לבכות ככה בגלל אירוע שבכלל לא קשור אליו ולא היה בטווח הראייתו. זה משהו לעדכן את הפסיכיאטר בבדיקה או שזה סביר?
