חזרנו אחורנית....

חזרנו אחורנית....

אחרי שהבן כבר היה עצמאי למדי בהכנת השעורים והחובות לבהס לאחרונה עבר לחטיבה.בסהכ נראה טוב אבל יש עומס של שיעורי בית ואני מוצאת את עצמי צמודה לו בהכנתם.חשוב לי לתת לו את הביטחון והעזרה בהתארגנות אבל לעשות את כל השיעורים של כיתה ז וקצת מכיתה ב זה פשוט יותר מדי.. מצד שני יש די הרבה שעורים וללא עזרה הוא לא מספיק. הוא לא רוצה שום הקלות ולא עזרה מאדם זר ואני מרגישה די משועבדת,מה גם שיש בבית עוד שני ילדים.לזכותו יאמר שהוא יושב ומכין בלי בעיות, זה יותר חוסר ביטחון וקושי להתארגן. יש רעיונות?
 

zivadina

New member
אני, כרגיל, מציעה לקחת בקלות

את נושא שעורי הבית, ולבקש מן המורים לתת לילד רק 60% מן הכמות של שאר הילדים. הכי חשוב שהילד יקשיב וישתתף בכתה, ושעורי הבית זה יותר בשביל לקבל הרגלי עבודה, ולכן צריכים שזה בגבולות הסביר לילד. בנוסף, כאשר יש עומס גדול, מותר לקחת תוספת ריטלין ולהתלבש על המשימה.
 

שריד

New member
../images/Emo45.gif תחושת מסוגלות והצלחה מול

תחושת רדיפה אחרי הזנב, עשיה שאינה משמעותית והשפעה שלילית על הסביבה המידית ? אני מסכים עם זיוה ומוסיף שכדאי לשתף את הילד בחשיבה על כמות השעורים. לתת לו אפשרות להעריך את יכולתו (עם עין משגיחה כמובן ומאפשרת) כאשר המטרה היא הצלחה בלבד. כאשר ההצלחה תהיה לחם חוקו, אפשר יהיה להעלות את הרף ובד"כ הם עושים זאת בעצמם... דרך צלחה שריד
 
../images/Emo24.gifללא עזרה הוא לא מספיק,

אז הילד הנבון והמקסים שלך צריך לשבת איתך לשיחה, בה תסבירי לו שיש כאן בעייה אמיתית ואם כל רצונך לעזור ולתמוך בו, הוא חייב ללמוד לבקש/לקבל גם עזרה חיצונית. אמא אומנם יש רק אחת- אבל בבית יותר מילד אחד. ניתן לחשוב יחד על האפשרויות העומדות לפניכם, להעלות יחד רעיונות ויחד ליישמם. אני במקרה כזה, הייתי מנסה למצוא מורה פרטית או סטודנטית, אולי 2-3 כאלו, לאחר שיפגש איתם/ן הילד, תוכלו יחד להחליט מי מבין כולם נראה לו מתאים. לרוב הבעיה שלהם היא לא בקבלת העזרה, אלא כמו שאמרת- מאדם זר. היכרות מקדימה, תחושת נוחות של הילד עם האדם שעובד איתו, יעזרו גם לך, גם למשפחה ובעיקר- להתקדמותו. שווה בדיקה... בתור התחלה, עד שתמצאו, להסביר לו שניתן לבקש מהמורות הקלה בכמות ש"ב, אפילו באופן זמני, עד לפתרון מתאים.
 
למעלה