חזרה...

[רוזנה]

חזרה...

מכירים את המשפט - once a junky, always a junk? אני מכירה אותו מקרוב... אחרי שהייתי בטוחה שאני safe מכל "קשקושי" ההתמכרות, אני מוצאת את עצמי נסחפת לתוך ההוויה הוירטואלית ללא מעצורים. כתבתי כאן לפני כמה זמן, שאני כבר "נקייה" ואפילו הסברתי איך יצאתי מזה. כתבתי גם שעשיתי את מבחן ההתמכרות, ויצאתי משתמשת ממוצעת. ובכן... לא הייתי רוצה לעשות את המבחן הזה שוב, או לבדוק את מידת ההיגיינה הוירטואלית שלי... מודה בפה מלא - אני רוז, ואני מכורה לאינטרנט... כמה עצוווובבבב

 

[חן (בן)]

להיות מכור לאינטרנט זה רע?

 

[רוזנה]

בעיניי, כן...

ואסביר... התמכרות זו תלות, וכאשר התלות הזאת לוקחת ממך דברים שאתה צריך ואוהב כמו חברים, לימודים, הנאות וכ"ו - זה רע ... אתה לא חושב כך?

 

[חן (בן)]

אני חושב שזה כיף ש....

מתרגלים לאינטרנט וכל יום נכנסים לשם

 

[lee_1]

אם זה ככה...

אתה צריך לחשוב שנית אם אתה מכור?!?! כי העובדה שכל אחד מאיתנו מכור, מפריע לנו בחיים... וברגע שזה לא מפריע...אז אין כל כך טעם לטפל בזה...

 

[e-magine]

חן לא כל התלהבות היא התמכרות.

אני חוזר על מה שכתבתי לפני כמה ימים, אני נורא אוהב גלידה, אבל אני לא מכור לגלידה. אני לא חולם על גלידה בלילה, אני לא חולם על גלידה כשאני אוכל סטייק, אני לא חושב על גלידה כשאני נוסע באוטו, אני לא חושב על גלידה כשאני בעבודה שלי, או כשאני עם אשתי, או עם הילדים שלי, ואני לא סובל. עם האינטרנט כן, הבנת מה זו התמכרות?

 

[lee_1]

זאת היתה בדיוק הנקודה שלי!

 

[חן (בן)]

תמיד ידעתי מה זו התמכרות! גם לי ...

זה מפריע

 

[צעקה אילמת]

חזרת לנקודת ההתחלה?

או שחזרת אבל טיפה אחרת, מפוכחת יותר.זהירה יותר? חזרת באותו המינון? ואגלה לך משהו, ההודעות הקודמות שלך חיזקו ועודדו אותי. עשית עליי רושם של מישהי עם מטרה מול העיניים וחוסן נפשי עצום. אז מועדים מפעם לפעם. קורה. יאללה...לתת גז, להעביר הילוך ולהתחיל שוב בנסיעה הזו. והפעם..שימי לב...יש עוד מכוניות בנתיב לידך...כולנו נוסעים באוטוסטרדה המטורפת הזו

 

[e-magine]

רומא לא נבנתה ביום אחד. לאט לאט.

 

[רוזנה]

אנשים יקרים שלי...

קודם כל, תודה על התמיכה הרבה ועל המילים היפות כל כך (צעקה - את מופלאה בעיניי!) אתמול ממש רציתי לגלוש, אבל אמרתי לעצמי שזה בלתי אפשרי פשוט, אז הזמנתי ידיד שלי ויצאנו לשתות משהו. מצד אחד קיוויתי שזה יגמר בשעה סבירה כדי שיהיה לי זמן להכנס, אבל מצד שני קיוויתי שאהייה כל כך עייפה אחר כך, שלא אכנס. בפגישה כמובן, שחשבתי על הדברים שאני מפספסת... בכל אופן, בילינו עד 5 לפנות בוקר - כך שזה פתר את העניין במובן מסויים לאותו היום, אבל היום, איך שהתעוררתי הדלקתי את המחשב ואני יושבת כאן כמעט שעה כשהייתי צריכה לצאת מהבית לפני חצי שעה בערך. לא מסוגלת לסיים לגלוש!!! מתארת לעצמי שרומא אכן לא נבנתה ביום אחד... מחר אמשיך לבנות אותה

תודה, רוז

 

[צעקה אילמת]

תסתכלי על חצי הכוס המלאה, יקירתי..

אני עדיין נעצרת שוב ושוב, (מודה שבקנאה..) על אותם משפטים שמספרים על יציאה עם ידיד....יצאת ובילית עד 5 בבוקר (אם לא היית נהנית או חושבת רק עלינו זה היה נגמר בעשר...

) ולא רצת בחמש ורבע להדליק מחשב.... כשאני חושבת על בעלי האומלל,שמובס פעם אחרי פעם לטובת האינטרנט,ונותר תקוע מול הטלוויזיה, או במיטה...לבד.....לילה אחרי לילה רוזנה...יש לך מעריצה חדשה!!!!!

 

[e-magine]

רוזנה, חשבתי שהבעיה היותר חמורה

היא שאת גולשת בעבודה. לא נראה לי שאסור לך לגלוש או לרצות לגלוש מהבית בשבת.

 

[רוזנה]

צעקית שלי ו - E

E היקר, כן, זה התחיל מהעבודה ומהאפשרות לגלוש משם חופשי, והמשיך לבית ולחיים ו........ ובאשר אלייך צעקה (אווווף, איזה מין שם זה - אי אפשר אפילו להמציא לך שם חיבה נורמלי

) את צודקת, לא ראיתי את החצי המלא בסיטואציה ובכוח העמידה שלי בפני פיתויים... נתת לי כוח וחיוך - כל כך חשוב לי עכשיו, וידעת בדיוק איך לעשות את זה... נשיקות

(אבל בואי נוותר על עניין ההערצה...

)