חזרה מפציעת ריצה

[פוקישימה]

חזרה מפציעת ריצה

שלום, נרשמתי רק עכשיו , כי קראתי והחלטתי לכתוב על מנת לקבל עצה או גם סתם להתבכיין. אני חוזרת אחרי פציעה, שמגיעה אחרי מרתון מצוין לפני כארבעה חודשים. .. חיכיתי לרוץ ..והיום חזרתי לריצה השנייה שלי ודווקא עכשיו נשברתי.פתאום ככ מייאש לחזור ככ אחורה, ריצה דובית, כבדה, הססנית ואפילו לא קלה משוחררת ומעיפה. כן אני מפחדת גם שזה יקרה שוב , ומצד שני קיבלתי אישור לרוץ את חצי מרתון ירושלים. עוד לא ברור מה הבסיס אבל ..רוצה להידבק בירושלים -כי ככ ככ רציתי ואוהבת את ירושלים שזה ישמח אותי וימרכז. השאלה היא מנטלית איך חוזרים אחרי פציעה, משלימים עם המה שיש...לא שהייתי אלופה אבל הייתי במקום ככ אחר מעכשיו
נטע

 

[מור שלז]

לא פשוט לחזור מפציעת ריצה

קודם כל ברוכה הבאה

אני שמחה שהחלטת להצטרף לפורום, במיוחד עכשיו, כי לחזור מפציעה זה קשה, זה מייאש, זה שובר - כל התחושות שתיארת עכשיו והן הכי טבעיות ונורמליות שבעולם בשלב הזה (ואם קראת את הפוסט שלי מהיום, גם אני חווה סוג של משבר כזה).

ומה שעוזר כשחוזרים מפציעה, ומתמודדים עם כל זה, זו רשת תמיכה. רשת תמיכה מהסוג שהפורום הזה יודע להציע.

לגבי החזרה מפציעה, כמה דברים:
איך חוזרים? לאט לאט ומאוד בזהירות. וכן, זה אומר שצריך להשלים עם מה שיש כאן ועכשיו. וההשלמה הזו קשה. במיוחד כששוב ושוב אנחנו "נופלות" למקום הזה של ההשוואה. השוואה לאחרים, ובמיוחד השוואה למה שהיינו לפני הפציעה, וההשוואה הזו תמיד מתסכלת.
ואני כותבת לך על ההשלמה הזו, אבל גם לעצמי, כי גם אני עכשיו במקום הזה שאני משווה את עצמי לאיפה שהייתי לפני התאונה המיותרת הזו ומתבאסת. אז גם אני צריכה לעבוד על עצמי.

לא כתבת מה הפציעה, או איך קיבלת אישור, אבל הפחד שזה יקרה שוב מובן לחלוטין. מה שאני עושה עם הפחד הזה זה לרתום אותו לטובתי. משתמשת בפחד הזה, ובזכרון המתסכל של הפציעה, בתור מוטיבציה לעשות עוד ועוד תרגילי שיקום מייגעים ומפרכים.

אני מבינה שהחלמת מהפציעה, אבל האם גם השתקמת? זה שני דברים שונים. וללא שיקום, הבנה של מקור הפציעה, ומה צריך לעשות ולחזק כדי לטפל במקור, הפציעה באמת יכולה לחזור שוב...

זהו לעכשיו, יש לי עוד הרבה מה לכתוב, אבל זה יחכה להמשך.

ושוב, ברוכה הבאה

אני שמחה שאת כאן איתנו

 

[יער יפעת]

את לא קצת ממהרת?

חסרים המון פרטים במה שכתבת בשביל לתת התייחסות מקצועית, ואני מתנצלת על היותי קצת תורמת ל"נאחס",
אבל אם זאת הייתה פציעה שהשביתה אותך לחלוטין מריצה ל-4 חודשים, חצי מרתון בתוך חודש וצ'ופצ'יק נראה לי מהר מידי.

תמיד חזרה מפציעה צריכה להיות מאד הדרגתית, שקולה ומלווה בחיזוקים מתאימים,
הרבה פעמים כדאי לשלב אימוני "קרוס" שאולי ייתנו יותר סיפוק מבחינת משך הזמן ועצימות האימון (אופניים/טריינר, אליפטיקל וכדומה).

אני חושבת שמי שטיפס על ההר פעם אחת, יודע שיוכל לטפס גם בפעם השנייה.
תני לעצמך את הזמן להחלים, להשתאושש ולהשתפר באופן כזה שיפחית את הסיכון לפציעות נוספות. לא חסרים מרוצים שתוכלי להשתתף בהם.

טוב שכתבת וברוכה הבאה.