חזרה לעבודה

[רוצה ל ה ג י ד]

חזרה לעבודה

זהו, תמו ימי החג ומחר חוזרים לעבודה. אני עובד עשרות שנים באותו מקום עבודה. לא רע לי. יש מעמד יש הערכה ויש בטחון. אבל יש גם את הגרוע מכל. ש ח י ק ה... פעם, לא לפני הרבה שנים לא הרשתי לעצמי לצאת לחופש, ואם כבר "אולצתי" לצאת, נהגתי לבקר מדי פעם ו"לנקות שולחן" מחומר שהצטבר. היום לאחר חופשת החג וכמה ימי חופש שלקחתי לעצמי לפני החג, אני מרגיש כזה חוסר רצון לחזור... אין לי חשק... אין בי שמחת יצירה.. אז מה זה, הגיל? השחיקה? יש למישהו להציע לי משהו כמו ויאגרה שתחזיר לי את הרצון והחשק לעבודה? זה קר לי? גם לכם? שנת עבודה פוריה לכולם.

 

[דניאלה1311]

שחיקה בעבודה כן זה קורה לחלק גדול מהאנשים, העבודה מענינת, יש הערכה, בטחון הכל, אבל השחיקה כמו חלודה, מכרסמת מתחת למעטה. זה קורה בפרט במקצועות הקשורים עם מגע עם קהל פסיכולוגים, עו"סים, מורות וכד´. לא קשור לגיל זה קשור לכך שאין יותר את הניצוץ שמעביר את הזרם בגוף וגורם לחשק (אני מדברת על עבודה, חבר´ה חבר´ה לא לחשוב מחשבות גסות). גם לי זה קרה, אני עוסקת עם קהל יום יום כבר הרבה מאד שנים ולא רציתי לעזוב (קצת כמו הנשואים סליחה על ההשוואה, יש בטחון, יש ענין מסוים יש הערכה הדדית אבל יש שחיקה) אז עושים משהו שונה. אני למשל הלכתי ללמוד, באישור המעביד. נכון שזה לא פתרון למחר בבוקר, אבל שנת הלימודים מתחילה באוקטובר יש כל כך הרבה קורסים בכל כך הרבה מקצועות, במגוון של מקומות, תתחיל להתענין. יש ימים שאני לוקחת ספר איתי, או תכנן למחר בבוקר לצאת - אם אפשר - לשעה מהעבודה ולהפגש עם חבר/ה לכוס קפה כלומר תכנן לך משהו נחמד ככה שהיום יעבור בציפיה. יש לי עוד הצעות, אבל אני חושבת שתסתפק באלו????

 

[רוצה ל ה ג י ד]

חוץ מספר הכל ממומש.. הציעי עוד...

 

[דניאלה1311]

עוד הצעה והשאר מחר אני הולכת לישון לאזור כח למחר, דוקא מאד שמחה לחזור לעבודה היה לי מספיק חופש שלושת הימים האחרונים, אז בטח יעלו לי עוד כמה רעיונות. אה נזכרתי תכננתי טיולים לחו"ל. למשל לקח לי 3-4 חודשים לתכנן טיול לאוסטרליה וניו זילנד כולל מסלול, מלונות הכל בכל מכל., יום יום עבדתי גם במשרד וגם בלילה בבית. ארגנתי, כתבתי אי מיילים וכו´ היתה תעסוקה מדהימה מהלהיבה, ויצא טיול בומבה. שנתיים אחרי זה אותו דבר ליפן. זה עזר להפיג שחיקה, היתה מטרה - טיול, היה תכנון - כולו שלי, היתה תוצאה - כל המחמאות עלי. גם טיולים קצרים, למשל היינו לפני כמה חודשים בדרזדן לפני שנהר האלבה עלה על גדותיו, שוב ארגון, חדרים, מסלול, מה לראות וכו´, . זהו זמן לישון, אני מהמקדימות לישון ומקדימות לקום. אשאיר לעצמי למחר לחשוב על עוד רעיונות. לילה טוב

 

[פורפורית]

אותה תחושה , מחר לעבודה ואין חשק.

 

[רוצה ל ה ג י ד]

פורפורית, נברח לים?

 

[ה ר ו ז נ ת]

שחיקה בעבודה

יש הרבה אנשים שיזדהו איתך בנושא זה. קיימת שחיקה בעבודה אם עובדים שנים רבות באותו מקום.....ואולי אף באותו תפקיד. הענין הוא שמי שרגיל לצאת לעבודה...קשה לו להיות פנוי הרבה זמן רצוף....... חופש זה חיובי. מטיילים, נחים, מבלים עם המשפחה וכו´. מכירה אנשים שהחופש עושה להם רע....מהבחינה הזו, שאין הם יודעים להעסיק את עצמם. בטח שלא יום שלם. לכן, כדאי להתחיל לפתח תחביבים .כל אחד מה שהוא אוהב ותמיד חלם לעשות כאשר היה צעיר ולא היה לו זמן רב. כשהילדים קטנים אין זמן לכלום . עכשיו שחלק מהם פרחו מהקן.....ויש יותר זמן פנוי אפשר לנצל אותו ליצירת תחביבים חדשים...או לפיתוח ישנים.... אפשר גם להתנדב למשהו מעניין. אפשר להירשם למכון כושר טוב. להצטרף לאיזה חוג. כל זה ימלא את הערב ואחרי הצהריים כך שבעבודה אפשר "לנוח" מבחינה נפשית....ואחר כך המצברים יתמלאו בחזרה. שנת הגשמה עצמית.

 

[magy]

אני , למשל.....

מאושרת שנגמר החג.... חבל שלא מחכה לי מחר מקום עבודה. מי שלא עובד, לא מבין מה פירוש מנוחה.... מי שעוסק שנים בכל העיסוקים החביבים עליו ונח כשבא לו, מעריך מסגרת עבודה מסודרת. איך שגלגל מסתובב..... פעם, חיכיתי לחגים וסופי שבוע....להיות עם הילדים יותר זמן. לנוח מכל המטלות. לעשות משהו גם לנשמה ולא רק מה שחייבים..... תחביבים , התנדבות, חוגים, ועוד, הצלחתי לעשות רק אחרי סיום החובות בבית ובעבודה..... כשאני חושבת על ההספק של פעם....אני אפילו המומה מעצמי...... כיצד הספיקו לי 24 שעות היממה.... החיים ללא עבודה , ללא מסגרת שבה מחכים לך שתגיע, כדי למלא פונקציה חשובה......נראים כל כך ריקים מתוכן......ולא בגלל שכר.... יש צורך בהמון תעצומות נפש, כאדם לא מועסק........ הרבה........ זוכרת את התקופה, שיום חופש אחד, עשה אותי מאושרת......... שנים של חופשה, זה עינוי........

 

[B T1]

זו שאלה של השקפה.

מה חסר לך במקופ העבודה? (חוץ מהמשכורת) 1 שהמעביד לא אומר לך שהצעירות יותר אטרקטיויות יותר? 2 שלא מעירים לך שלא הספקת לסיים ביום אחד את העבודה של כל השבוע. 3 שהיום עוד לא אמרו לך שאת עובדת כמו צב. 4 שהעובדת השניה זריזה יותר. 5 שלמה איחרת היום? ואיזה הפסקות ארוכות את עושה? 6 ולמה לא נשארת להשלים את האיחור? 7 שכל מה שאת עושה טעון שיפור. 8ושכל רגע נתון יכולים להחליף אותך במישהו שהוא צעיר, יפה, חכם, מצליח, מהיר, מדויק, מסור, זול וכו´ יותר. אם רק זה חסר לך (ולא המשכורת) אז באמת חסר לך משהו. (לא לקחת ברצינות)

 

[אילה היחידה]

לא כל מקומות העבודה הם כאלה

מלחיצים. יש מקומות עבודה שתענוג להגיע אליהם בבוקר ולפי דעתי, האנשים שאתם עובדים, הם אלה שעושים את מקום העבודה לנעים או בלתי נעים. כבר קרה לי בשנות עבודתי הרבות, שכשלא היה לי נעים או טוב, עזבתי. בגילנו המופלג כבר קשה יותר לעזוב, כי קשה יותר למצוא מקומות עבודה בגיל 50+ בכלל ובתקופה קשה זו בפרט.

 

[טוסקה]

יש גם הפתעות

ואני חזרתי הבוקר לעבודה בכייף. שנים עבדתי בתחום אחד, אמנם לא באותו מקום (מלונאות) ולפני קצת יותר מחצי שנה החלטתי לפרוש, (למרות גילי המופלג). הייתי משועממת, כבויה, רציתי לפרוש לפנסיה מוקדמת, מוקדמת.... ואז "נפלה" עליי העבודה הנוכחית, ואני הולכת לעבודה, ממש ברצון ובשמחה (כהגדרת החברים שלי, "עם ברק בעיניים"....) אז יש תקווה, גם לנו

 

[Sודית]

גם אני....גם אני.....

אחרי שמונה חודשים של חוסר מעש... של חיפוש אחר עבודה, יום יום בצער... וכמעט כשרציתי להרים ידיים... כמעט ואמרתי נואש...(גם בגילי המופלג) הוא אמר לי כן...לא האמנתי למשמע אוזני. על אף שקיבל אותי רק לעבודה זמנית... מישהיא יצאה לחופשת לידה (שלושה חודשים) בחצי מהשכר שקיבלתי בג´וב הקודם....הסכמתי. כל כך כבר רציתי להיות רצויה...איפה שהו... לכל שאמר אמרתי כן, עם חיוך מאושר. התמזל מזלי ואולי קצת בזכות כישרוני... קיבלתי ג´וב נהדר באותו מקום. כזה שלא הרשיתי לעצמי, אפילו לחלום עליו. אז רצתי היום שוב לעבודה....מאושרת... היה לי יום נפלא ופשוט כייף לי... טפו, טפו, טפו - מה זה בעצם אמור להביע??? סודית עם חיוך שבע רצון.... חבל שאתם לא רואים....מזמן לא היה לי כזה.

 

[רוצה ל ה ג י ד]

יוו כמה חבל....... lol

 

[שרונהה]

שני צדדים למטבע

אולי זה אומר ששחיקה נובעת לא מקיומו של מקום עבודה ולא מחוסר מסגרת עבודה מסודרת. אולי השחיקה נובעת משיעמום? משעמם לעשות כל יום את אותו הדבר ולא משנה אם יש או אין לזה מסגרת. אולי השחיקה היא מצב שבו נמאס לנו מהחיים כפי שהם ואנו רוצים להכניס לחיינו תוכן אחר, עניין, ריגוש שיתן טעם לחיים שלנו. אנו זקוקים לשינוי מתמיד כדי להנות (כמו תינוק שמשחק בצעצוע דקה ומאבד עניין, ומחפש צעצוע אחר) שני צדדים למטבע ואנו רוצים את שני צידי המטבע. מצד אחד רוצים מסגרת וכשנמצאים במסגרת רוצים לפרוץ אותה, לצאת ממנה. מצד אחד רוצים עבודה ומצד שני כמהים לחופש. אז השחיקה, רוצה להגיד, היא לא ממקום עבודה, היא מחוסר תכנים חדשים ותחומי עניין חדשים. מצא אותם. שרונהה

 

[redredole]

יש משהו במה שאמרת.

אני פרשתי לגימלה בגיל 55 ובתחילה הכל היה נהדר, כיף ללכת לישון מאוחר ולקום מאוחר. אבל זה היה טוב רק לתקופה קצרה. במי שעבד 32 שנים באותו המקום והרבה פעמים גם הרבה יותר מיום עבודה, פתאם היתה חסרה לי העבודה היו לי פתאם המון שעות פנויות, וזה למרות שהצטרפתי לקורסים שונים המשכתי בפעילות ההתנדבות שלי ואז לאחר מספר חודשים חזרתי לעבוד באותו מקום ממנו פרשתי. והיום שוב יש לי סדר יום מלא משולב בכל הפעילויות והתחביבים שהיו ונוספו.

 

[חונה לרגע]

חולקת איתך את אותה הרגשה../images/Emo10.gif

ממש לא בא לי לחזור. עובדת באותו מקום "רק" 9 שנים ומרגישה שחוזרת על עצמי. כמעט שאין אתגרים חדשים. המשכורת טובה, יש תנאים ומעמד... אבל! וחבר שלנו אמר לי: "תעזבי חונה, כל העבודות זה אותו דבר, העניין והאתגר נגמרים אחרי זמן מה ואז עובדים מתוך שיגרה ע"מ להתפרנס, דאגי למלא את השעות של אחרי העבודה בתוכן! העבודה היא רק לפרנסה". כל כך צדק הבחור....

 

[nutmeg]

ואני...

למדתי, בדרך הקשה לצערי, שני דברים: 1- לקחת חופשה ל פ נ י שאני כבר על ארבע בלי קשר לחגים וימים טובים אחרים 2- להמציא לי פרוייקטים נוגדי שחיקה. גיליתי שכשאני מעסיקה את עצמי במשהו שהוא אפילו אינו מתחום סמכותי רק לבינתיים ורק כפרוייקט זה מרענן ומחזיק אותי ערנית. חוצמזה - תמיד אפשר להציע לממונים או אפילו דרך מחלקת משאבי אנוש (אם מדובר על מקום עבודה גדול) שיוציאו אותך לקורס/סדנא או מה שלא יהיה כי אתה מה-זה-שחוק!?

 

[דניאלה1311]

רוצה להגיד-כבר הגידו הכל כולם תרמו מנסיונם, רוצה להגיד כך שלא נותר לי אלא לאחל לך שתמצא משהו שקצת יפיג את השחיקה ויגרום לך שמחה , המבחר כולו שלך.אני היום בקטע של חריזה.

 

[רוצה ל ה ג י ד]

סכומו של יום ראשון ..

שלום משפחה. אתם נורא יופיים.. כולם משתתפים, כולם תורמים, טוב לחזור מיום עבודה ו"לפגוש" אתכם כאן. יודעים מה?.... לא נורא. חמש דקות לאחר שהתיישבתי במקומי שכחתי שהיה חג, חופש ואי חשק לחזור לעבודה. למי היה זמן לחשוב על זה. את שעון הקיר לא ראיתי-הערימות שחיכו לי הסתירו- וכשהונמכו, ראיתי שהסתיים יום העבודה.... ובנינו, אני די שמח שמחר לא שבת... כנראה שזה בעצמותינו. אז ננסה לסכם? "העבודה היא חיינו" וכן בשבילנו. שתהה שנת עבודה ובריאות לכולם.

 

[אני ME]

ולי לא איכפת לצאת פנסיה מוקדמת

להפוך לסטודנטית ניצחית לעבוד/להתנדב כשבא לי כל זאת למרות שהג´וב שלי מעניין ואני כמעט אדון לעצמי.... ככה זה - לכל יד הכפפה שלה....