חזרה לימי הביניים

[הורדוס החדש]

חזרה לימי הביניים

אתמול במקרה הדלקתי רדיו ושמעתי חלק מהתוכנית "המילה האחרונה" בגלי צה"ל. ברשותכם אני אצטט את דבריו של העיתונאי- לאו דווקא קיצוני במיוחד-מר ארי אורבך. מסיבות מובנות הציטוט לא מדוייק מילה-מילה אך הוא משקף את רוח דבריו. "... כאשר יהודי מתחתן עם בת עם אחר- זה לא רק הטרגדייה האישית שלו אלא גם של משפחתו...". הרי דברים אלה לא ממש מעידות על נאורות של האדם. אילו זה היה משודר באיזה ערוץ חרדי לא הייתי מתייחס. אבל זה תחנה שמאחוריה עומדת הממשלה. אבל גם זה לא סוף הסיפור. כאשר גב' עירית לינור שייצגה את השמאל הפוליטי בתכנית אמרה כנגד כי יש עשרות אלפי משפחות מעורבות שחיים חיים טובים ומאושרים ביחד, מר אורבן הפתיע פעם נוספת: "... המטרה של יהודי זה לא לחיות טוב אלא למלא תפקיד היסטורי..." והלאה בלא-בלא-בלא עוד מספר שטויות. מה דעתכם על העניין? הרי זה לא דברי רב עובדיה אלא איש מתון יחסית, חובש כיפה סרוגה. מתי החברה שלנו תהיה נאורה יותר, סובלנית יותר? הרי זה עניין של חינוך. מה העמדה של שינוי בקשר לחינוך ולא רק בבתי ספר אלא גם החינוך החברתי?

 

[snift]

דבר ראשון, זו לא עירית לינור.

עירית נמצאת כרגע בחופשה והדוברת היתה מחליפתה. אני לא זוכר את שמה. דבר שני, האם למר אורבך אין זכאות לדיעות משלו גם אם הן שונות משלך? האם העובדה שהן שונות משלך אומרת שאסור לו להשמיע אותן? אז אתה לא מסכים איתו.. זכותך. במה הדיעות השונות שלו הופכות אותו ליותר "חשוך"? האם דיעה שאומרת שלעם יש תפקיד היא "חשוכה" ולעומתה דיעה שאומרת "כל אחד לעצמו" היא דיעה "נאורה"? אם הקשבת באמת לדבריו, היית יודע שהוא לא רצה לאסור את היחסים הללו, הוא טען שהוא לא אוהב אותם.זה ההבדל בינו לבין ה"רב" עובדיה.

 

[הורדוס החדש]

הבעיה היא שמר אורבך, עם כל הכבוד,

לא הציג את זה בתור דיעה אישית (ואין לי בעיה עם הדיעות האישיות שלו) אלא הוא ניסה למכור את הרעיון הפרוע בתור נוהל מחייב. אני מקווה שזה יצא לו במקרה והוא לא התכוון שיבינו אותו כפי שאני הבנתי. לגבי הדיעה עצמה, אז ברור לכול, כי הערך העיקרי של אדם זה חירות. מדינת ישראל קמה כדי לתת חירות לעם היהודי ולא כדי שהעם ימשיך לחיות בגטאות תחת השגחת רבנים. לא ייתכן שיהודי X ידחף את אפו לעניינים פרטיים של יהודי Y. זה היה נוהל של גטו, של שטעטל ואפילו של קיבוץ אך זה לא חייב להיות נורמה של החברה המודרנית. אם יהודי X רוצה לשמור על טוהר הגזע ולא מוכן להקים משפחה עם בת עם אחר, זה עניינו הפרטי, ואסור לא אפילו לייעץ ליהודי Y לעשות כמוהו.

 

[איתי פורמן]

מן הסתם גישתו של מר אורבך

לא בדיוק מקובלת עלי, אבל היא בהחלט "לגיטימית". אני לא יודע איך בדיוק הגעת למסקנה ש"הערך העיקרי של אדם זה חירות". זו קביעה בעייתית באותה המידה. בכלל לקבוע שיש לאדם איזשהו "ערך עיקרי", זו קביעה חזקה מאוד, יהיה ערך זה אשר יהה. לגבי היעוץ, כל עוד זה לא נעשה כהטפה לילדים, אני לא רואה פסול בכך שמישהו ינסה לשכנע אותי במשהו. זה כמובן בהנחה שזה לא נעשה על חשבון משלם המיסים, כמובן.

 

[לדמוקרטיה אמיתית]

ב"חירות" כלול גם חופש הדיבור

ובחופש הדיבור כלול החופש לייעץ ליהודים שלא להינשא ללא-יהודים, בנימוקים אלה ואחרים.

 

[הורדוס החדש]

אני בהחלט בעד חופש דיבור ובשום פנים

ואופן אינני טוען שצריך מיד לסגור את התכנית שלו שהיא, דרך אגב מאוד טובה, מקצועית ומעניינת. אני רק טוען שבחברה שלנו יש לא מעט אנשים בעלי דיעות מיושנות שאינן מתאימות לחברה נאורה. אני מבין את הלאומנות המסויימת כלפי ערבים כי איתם יש לנו מלחמה. אבל הלאומנות והייחס האויין נגד עמים אחרים שאינם מעורבים לסכסוך ישראלי-ערבי, אינם הגיוניים.

 

[בליעל]

תגובה לדבריך

"דבר שני, האם למר אורבך אין זכאות לדיעות משלו גם אם הן שונות משלך?" א. ראיתי בהודעתו של הורדוס החדש טענה כי למר אורבך אין זכות להחזיק בדיעות משלו. ב. זכותו של אדם להחזיק בדיעה מסויימת אינה גוררת זכות להביע אותן בפומבי בכלל ובערוץ ממלכתי בפרט. לדוגמא, ראובן זכאי להחזיק בדיעה ששמעון רמאי, אבל אם אין לו יכולת להוכיח זאת בבית משפט, הבאת הדיעה בפומבי היא הוצאת דיבה. "האם דיעה שאומרת שלעם יש תפקיד היא "חשוכה" ולעומתה דיעה שאומרת "כל אחד לעצמו" היא דיעה "נאורה"?" זכותו של הורדוס להחזיק בדיעה שהדיעה שחירותו של אדם משועבדת לאינטרסים של עמו היא חשוכה, גם אם אתה מחזיק בדיעה אחרת.

 

[ETZ301]

אני מסכים אתך אבל

עדיין אנחנו חיים במדינה דמוקרטית וזכותו של כל אחד להשמיע את דבריו. וודאי שאם אותו אחד השמיץ ציבור (זוגות "מעורבים") אזי דינו להטבע בגין לשון הרע.