חזרה להורים

[מיקה מחכה]

חזרה להורים

אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים, אך אשמח לאיזושהי עצה/דעה או אפילו סתם מחשבה.
לפני קצת יותר מחצי שנה, אני, בעלי והילדה החלטנו לעשות מעבר לצפון הארץ.
עברנו לאחר בדיקות וכמובן חסכונות שיהיו ליתר ביטחון...
עכשיו, לאחר חצי שנה פלוס, הגענו למס' מסקנות:
- השכירות כאן זולה וגם קניית בית נראית כדבר אפשרי
- המחייה מאוד יקרה, יותר מהמרכז (קניות לבית, ירקות, בגדים..)
- המשכורות פה נמוכות מאוד

הגענו למסקנה (בלב כבד) שאנחנו חוזרים למרכז.
העניין הוא שבתור התחלה, כדי להתאזן קצת עם עצמנו, אנחנו צריכים לחזור לגור עם ההורים או אצל הסבתא......
מישהו חווה את זה? לאחר מגורים בנפרד, לחזור שוב להורים? למישהו יש איזושהי הכוונה?
אשמח לכל תגובה!

תודה רבה!

 

[im mitzi]

been there done that

לא ברור לי איזו הכוונה את צריכה
החזרה שלי להורים היתה מסיבות אחרות וללא מטען עודף.
להורים שלי יש בית מספיק גדול שהכיל את כל הציוד שנאסף במהלך הדרך, אבל אני יודעת שזה לא כך בכל המקרים, כך שאם תצטרכו לאפסן ציוד ככל הנראה שתצטרכו לשכור מחסן איפשהו.

מה את עוד רוצה לדעת?

 

[מיקה מחכה]

פרטיות....

חיינו 3 שנים בדירה משלנו כזוג ובשנה האחרונה הצטרפה הילדה.
איך שומרים כך שהפרטיות לא תיפגע וגם שהיחסים לא יפגעו. ברור לי שיהיו המון "יציאות" על מה נכון לעשות ואיך הכי טוב לחנך את הילדה וכו' וכו'.. איך מצליחים לנווט בין הכל?
בנוסף, לא יהיה לי יותר המטבח שלי, המקרר שלי, הארונות שלי, הסלון שלי........
רק המחשבה על זה מעוררת בי פחד.

 

[מיקה מחכה]

אה.. ואין לנו בעיה מבחינת איחסון

 

[עוד פיה אחת פחות]

ספייס ספייס וספייס

תראי כמובן שזה מאד מאד משתנה מבית לבית ותלוי בדינמיקה המשפחתית.
לא חזרתי הביתה אבל יצא לי לשהות בבית תקופות של חודש+ עקב בעיות בריאותיות במשפחה (היו צריכים את עזרתי). אני ואמא שלי חברות הכי טובות אבל זה עדיין היה לי קשה.
כי הם הורים ואת הילדה, וזה לא משנה אם את כבר ילדה גדולה. זה תלוי בדינמיקה ביניכם, אמא שלי למשל מטריפה לי את השכל עם הערות 'חינוכיות'- "מאוחר מדי לכי לישון", "לא יהיה לך קר עם החצאית הזאת?"

-חשוב לשמור על הספייס שלך. האם יוקצה לכם (לך בעלך והילדה) חדר משלכם? זה משמעותי בעיניי. חשוב גם שתתנו להורים שלך את הספייס שלהם- לארח זה לא פשוט! זה יכול להיות מאד מעייף, גם אם את בת בית והכל, הם התרגלו לשקט ופתאום יש אנשים. לא צריך לשבת ביחד בסלון כל היום.
-אל תנסי לנהל את הבית לפי איך שאת מתנהלת אצלך אלא לפי איך שאת זוכרת שהוא התנהל שגרת שם. גם אם את חושבת שחומרי הניקוי צריכים להיות בארון השני, תשאירי אותם בארון הזה. סבא וסבתא שלי גרים בארה"ב וכשהם באים לארץ לבקר אותנו הם כמובן נשארים אצל אמי. לוקח לנו כחצי שנה אחרי שהם עוזבים למצוא את הכל ולנחש באיזו מגירה המספריים... זה מטריף!

אצלי לפחות זה הציף הרבה דברים מהתיכון זה היה לי מעניין אבל גם די קשה. אצלך זה יהיה שונה כי תהיי עם בעלך ועם הילדה, אבל את תופתעי לדעתי לגלות עד כמה דברים בסיסיים לא משתנים לעולם.

 

[מיקה מחכה]

אבל איך?

בדיוק ההערות ה"חינוכיות" הן אלו שמפחידות אותי! לא אכפת לי שההערות הן אלי, אבל יהיו הערות לגבי החינוך שלי כלפי הילדה שלי.
איך מצליחים לשמור על הספייס? יהיה לנו חדר משלנו, אבל זהו. רק חדר. כל השאר שייך לכולם (וזה כולל את הילדה שהיא נכדתם)
בעניין הרעש- ההורים שלי רגילים לרעש, כי אחי הגדול וארבעת ילדיו גרים לידם והם ממש "מתנחלים" שם. בעניין הזה אני יודעת שהם מאוד ישמחו...

 

[עוד פיה אחת פחות]

שתי דרכי פעולה

שתצטרכי להשתמש בשתיהן במקביל:
1. לבלוע הרבה רוק
2. להציב גבולות ברורים להורים שלך- "אני אמא שלה ואני מחליטה".

בקשר לספייס- ממליצה לקבוע שעה קבועה ביום של "זמן משפחתי" רק שלושתכם בחדר.

 

[מיקה מחכה]

מוסיפה עוד דבר...

עדיין לא הוחלט האם חוזרים להורים שלי או של האיש.
מה שמקשה את העניין........

 

[מיקה מחכה]

או אפילו בכלל לסבתא!

מצטערת על כל השירשור, פשוט נזכרתי אחרי ששלחתי.....

 

[אשה מרציפן]

תראי

לחזור להורים בדרך כלל זה לא פשוט, ואת במצב בו את לא חוזרת לבד אלא עם בעל וילדה, כשאולי אפילו תמצאי את עצמך גרה אצל חמותך וחמיך... ממה שמספרים לגור אצל ההורים כמשפחה זה לא פיקניק, ובמקרים מסוימים יוצר משקעים לשנים. כמובן שזה תלוי באופי היחסים - אבל זה משהו שצריך לקחת בחשבון, במיוחד אחרי כמה שנים שלא גרת עם ההורים וחלו אצל שני הצדדים שינויים שאתם לא בהכרח מודעים אליהם.

אני יכולה לספר על חברה שלי שעשתה את זה, חזרה לגור אצל ההורים עם הבעל בתקופה שהייתה בהריון והם המשיכו לגור שם עם התינוק. זו מישהי שביחסים מצוינים עם ההורים שלה שגילו המון סבלנות כלפיה והם גם מאוד מסתדרים עם בעלה, אבל התקופה הזאת הייתה לא נוחה לכל המעורבים וממה שראיתי - היו המון ויתורים משני הצדדים.

 

[מיליון יאוש]

המחיה יקרה?? איפה בצפון אתם גרים??

 

[סימפסונית1]

עשינו את זה אחרי הלידה השניה לחצי שנה

אצל ההורים שלי, בחדר שהיה שלי כילדה נכנסנו זוג ושני ילדים
הבית לא גדול וגם כל הציוד בא איתנו ככה שהיה עומס לא נורמלי
להתמקד ביתרונות? חסכון כספי גדול מאוד (קניות בסופר השתדלנו לעשות גם) ובמיוחד העזרה האינסופית עם הילדים.
אבל מה? קשה מאוד וחיכיתי ככ כבר להגיע לבית משלי.. עכשיו אני מעריכה את זה מאוד.

 

[שלס רונית]

קודם כל להגיד תודה....

שיש לאן לחזור
למי לחזור
ומי שמסכים...............

זה לא מובן מאליו !!!

לשבת עם המארחים לשיחת ציפיות והבהרות
להגיד להם תודה ושאתם מעריכים מאוד (זה חשוב ! )
ולשמוע -מה הם רוצים,מה הם צריכים,מה חשוב להם .

ואחרי לדבר על מה שחשוב לכם .ואני בטוחה שהם יקשיבו...

זו מתנה אגב........
שמבינים אותה רק אחרי הרבה שנים....

ניתן לחדש קשר,להעמיק קשר,לייצר משהו אחר שלא היה .זו הזדמנות .

 

[לליתות16]

לצערי..הייתי שם ..

חזרתי לגור עם ההורים לתקופה של שנה וחודשיים, בה היייתי אמורה ל"עמוד על הרגליים כלכלית "..
זה היה מאוד קשה.

במיוחד עם ילד..
פתאום את רואה שידור חוזר של מה שאמרו לך כילדה
ולא תמיד זה מתאים לתפיסה ההורית שלך.

חוץ מזה, היחסים בין הילד ששב הביתה להורים לתקופת מה..קצת מתקלקלים .
לא שזה לא בר תיקון
זה כן
אך בזמן המגורים המשותפים, כואב הלב כשהיחסים לא כשהיו..

 

[ivgy1980]

זה מה יש. לא צריך לחפור. זו תקופה.

 

[עירד לוכד נחשים]

להגיד תודה שאבא שלך זה לא ברלד

מה הוא חושב שהוא אלן דלון?

 

[פרפרי אהבה]

נראה לי מאוד קשה ואישית לא חושבת

שהייתי מסוגלת גם אם זה במחיר של לוותר על דירה משלנו.
זה בעייתי אם הבית של ההורים קטן מבחינת נושא הפרטיות ונראה לי שאלא אם ממש מתאמים ציפיות וסוגרים הכל מראש-זה יכול להביא לחיכוכים וויכוחים.

 

[אורזיגל]

בלת"ק, מניסיון שלנו/בחברות/בני משפחה אחרים

* לקיים שיחה לפני המעבר ולהגיע להסכמות שונות.

* לקבוע מי משלם מה. (אנחנו למשל התחלקנו חצי חצי בחשבונות
הבית). רצוי לא לתת להורים לשלם על הכל, גם אם הם מציעים, ולו למען
ההרגשה הטובה של שני הצדדים.

* אוכל - גם עם ההורים מציעים לשלם על הכל, לא להיות טפילים, תעשו גם
קניות בעצמכם או לפחות קנייה גדולה פעם בחודש.

* בישול, כנ"ל, תהיו שותפים.

* תקבעו מי מנקה ומה מנקה. במיוחד אם הרגלי הניקין שלכם שונים משל
ההורים . אני למשל ביקשתי שלא ייכנסו לחדר שלנו, אני ניקיתי אותו וגם
עשיתי את הכביסה שלנו.

* תעשו תיאום לגבי הכביסות.

* תדאגו לסדר אחרי הילדה.

* זה אולי ישמע לך מוזר, אבל חשוב לתת להורים לנשום מידי פעם ולנסוע
לסוף שבוע ארוך להורים (אלו שלא תגורו אצלם), חברים או קרובי
משפחה אחרים. או לחילופין לפנק את ההורים בסוף שבוע באיזה צימר.

* אל תחשבו שבאופן אוטומטי ההורים הבייביסיטר של הילדה. תדאגו
לתאם איתם. אני בטוחה שהם יעזרו, אבל חשוב שלא ירגישו שאתם
רואים את העזרה כמובנת מאליה.

* תשאלו מהי עמדתם לגבי אירוח חברים שלכם או של הילדה, אם זה
רלוונטי.

* אם יש לך עדיין אחים צעירים שמתגוררים עם ההורים, לתת את הדעת
גם על זה. למשל, אם יש סטודנטים, איך זה מסתדר עם זה שתהיה
ילדה בבית.

* חשוב לא לקבל את הכנסת האורחים כברורה מאליה. גם להורים זה לא
פשוט לחזור לגור עם הילדים, בני זוגם ונכדיהם. תעריכו.

 

[גן רוחלה]

מאד מתחברת לדברים של אורזיגל

יתרה מכך, לתחזק את הידיעה לפיה אין הדבר מובן מאיליו ושאין זו חובתם לקבל אתכם על דרככם ושגיונותיכם. כל התנגדות מצידם למהלך שכזה לא יעשה אותם הורים פחות טובים בעינכם. אני חושבת שחלק גדול מההצלחה של מהלך שכה נעוץ בכך שהם לא מרגישים נשפטים. אלא מוערכים ונחשבים כמדהימים על ההקרבה שהם מעתידים לעשות. לעיתים האגו אחראי על עימותים שבתוך הבית, הנמכת הצורך הזה מצידכם תמנע חיכוכים מיותרים.
באשר לחינוך הנכדה, אין דרך למנוע מהסבים להעיר, יש דרכים רבות לנמנע מלהכנס בשל כך לעימות. אחד מהם להקשיב להניד בהבנה ולעבור הלאה. לא חייבים לשנות את הדברים שאתם מורגלים בהם אבל לא צריך לפתוח אותם לדיון שעלול להפוך לעימות. אם כבר נפתח להיות רגישים ולעצור בזמן.
חשוב בעיני לדון הדלתיים סגורות עם בן הוג מראש בדבר כמה שונים אתם מהם וכמה חשוב לא לנסות לשנות אותם או את דרך התבטאותם.
אני כאמא לא צעירה יכולה לעי על עצמי כמי אומרת המון פעמים דברים בכדי לאוורר אבל מצליחה לגרום לבתי להרגיש שאני חולקת וסותרת את בחירותיה, זאת למרות שאני מעריצה אותה.
שאני