חזרה לארץ
- פותח הנושא NYEL
- פורסם בתאריך
כל מעבר למדינה אחרת הוא קשה
לפני שאתם חוזרים היתי מציע לברר במשרד הפנים הישראלי מה הזכויות שלכם. ובמיוחד של בן זוגך(אם הוא זכאי לאולפן וכו) כי הם עושים קצת בעיות לנישואי תערובת עם לא יהודים. שפה-הוא חייב לדעת עיברית אם הוא ירצה למצוא עבודה תרבות-ישראלית(אין צורך להסביר) מזג אוויר-חם חם חם וקצת גשם וקר בחורף
לפני שאתם חוזרים היתי מציע לברר במשרד הפנים הישראלי מה הזכויות שלכם. ובמיוחד של בן זוגך(אם הוא זכאי לאולפן וכו) כי הם עושים קצת בעיות לנישואי תערובת עם לא יהודים. שפה-הוא חייב לדעת עיברית אם הוא ירצה למצוא עבודה תרבות-ישראלית(אין צורך להסביר) מזג אוויר-חם חם חם וקצת גשם וקר בחורף
היי NYEL, נראה לי שאת יכולה לדמיין מה יעבור
על בן זוגך מכיוון שאת בעצמך עברת תהליך דומה במעבר מישראל להולנד. אמנם אני לא מכירה אתכם ואת הרקע, אבל אני יכולה להבין את החששות של בן זוגך מפני מעבר למדינה אחרת, ובטח לישראל שעם כל הכבוד לה, עדיין מדובר על הבדל של שמיים וארץ, ולא על מעבר בין מדינה אירופאית אחת לשניה שהוא יותר פשוט (מכל הבחינות). אני לא יודעת אם זה אפשרי מבחינתכם, אבל נראה לי שאולי תקופת נסיון או מעבר זמני לארץ לתקופה קצרה, בלי לסגור את כל הדלתות מאחורה בהולנד, יכול לתת ביטחון לבן זוגך, ולאפשר לכם לבדוק אם זה באמת עובד. אישית אין לי חוויות לספר לך כי אנחנו גרים בהולנד, אבל אני יכולה להמליץ לך גם לנסות לשאול בפורום "זוגות מעורבים", יש שם כמה ישרולנדיות שגרות בארץ עם בן זוגן ההולנדי, ובכלל יש שם הרבה שעשו את המעבר לארץ גם ממדינות אחרות, להם יש בטח הרבה סיפורים. בכל מקרה שיהיה בהצלחה, ואת מוזמנת כמובן להישאר!
על בן זוגך מכיוון שאת בעצמך עברת תהליך דומה במעבר מישראל להולנד. אמנם אני לא מכירה אתכם ואת הרקע, אבל אני יכולה להבין את החששות של בן זוגך מפני מעבר למדינה אחרת, ובטח לישראל שעם כל הכבוד לה, עדיין מדובר על הבדל של שמיים וארץ, ולא על מעבר בין מדינה אירופאית אחת לשניה שהוא יותר פשוט (מכל הבחינות). אני לא יודעת אם זה אפשרי מבחינתכם, אבל נראה לי שאולי תקופת נסיון או מעבר זמני לארץ לתקופה קצרה, בלי לסגור את כל הדלתות מאחורה בהולנד, יכול לתת ביטחון לבן זוגך, ולאפשר לכם לבדוק אם זה באמת עובד. אישית אין לי חוויות לספר לך כי אנחנו גרים בהולנד, אבל אני יכולה להמליץ לך גם לנסות לשאול בפורום "זוגות מעורבים", יש שם כמה ישרולנדיות שגרות בארץ עם בן זוגן ההולנדי, ובכלל יש שם הרבה שעשו את המעבר לארץ גם ממדינות אחרות, להם יש בטח הרבה סיפורים. בכל מקרה שיהיה בהצלחה, ואת מוזמנת כמובן להישאר!
תודה על הטיפים
אני באמת חשבתי על מעבר של שנה לנסיון כי גם אני אחרי שנה ידעתי אם אני יכולה להמשיך לחיות פה או לא. המעבר שלי להולנד היה יותר קל כי הייתי אז צעירה בתחילת הדרך ולו היתה עבודה שיכלה לפרנס את שנינו. היום אנחנו עם שתי ילדות קטנות, מבוגרים יותר וצריכים למצוא עבודה בשלט רחוק- שזה מאוד קשה. תוסיפי לזה אי ידעת השפה וירידה בתנאים הסוציאלים ותביני את התגובה שלו. הייתי מאוד רוצה לשמוע מאנשים שעשו את הצעד, איך הם עשו זאת והאם זה הצליח או שהצד ההולנדי יושב על הגדר כמוני פה, מחכה לחזור הביתה?
אני באמת חשבתי על מעבר של שנה לנסיון כי גם אני אחרי שנה ידעתי אם אני יכולה להמשיך לחיות פה או לא. המעבר שלי להולנד היה יותר קל כי הייתי אז צעירה בתחילת הדרך ולו היתה עבודה שיכלה לפרנס את שנינו. היום אנחנו עם שתי ילדות קטנות, מבוגרים יותר וצריכים למצוא עבודה בשלט רחוק- שזה מאוד קשה. תוסיפי לזה אי ידעת השפה וירידה בתנאים הסוציאלים ותביני את התגובה שלו. הייתי מאוד רוצה לשמוע מאנשים שעשו את הצעד, איך הם עשו זאת והאם זה הצליח או שהצד ההולנדי יושב על הגדר כמוני פה, מחכה לחזור הביתה?
היי
אני חיי פה בזוגיות עם בחורה הולנדית (Shame on you מלפפון שציינת רק את הישרולנדיות ולא את הישרולנדים
) חברה שלי הגיע בספטמר והיא כרגע רק לומדת באולפן ודיי טוב לה פה, כמובן שהיא עכשיו משוגעת על המזג אוויר אבל נראה מה היא תגיד בחמסינים שלי יולי אוגוסט... התהליך מול משרד הפנים יכול להיות מטיש ולרוב זה שונה מסניף לסניף ואפילו מפקידה לפקידה צריך המון סבלנות ולא מעט אסטרטיביות וכמובון לדעת יותר טוב מהם את הכללים. לנו היה קצת קשה אבל בסוף זה הסתדר ואת מוזמנת לפורום זוגות מעורבים לשמוע גם סיפורים אחרים אנחנו לא מעט ישרולנדים וישרולנדיות שם. יש אוכלוסיה של הולנדים לא קטנה פה בארץ יש מפגשים מדי פעם, וכבר כמה שנים שסינטר קלאס מגיע בצורה מסודרת לנמל יפו וגם יום המלכה נחגג בצורה מאורגנת וכמובן המונדיאל ואליפויות כאלו ואחרות גם זוכים ליחס המגיע להם. וגם יש 2 בתי ספר לילדים הולנדים במודעין ובתל אביב . לפי דעתי חשוב להגיע עם גב כלכלי או חסכונות כי עדיף שבן זוגך ישב וילמד כמה שהוא צריך וככה הוא יוכל למצוא עבודה שיותר מתאימה לו, ולא כזאת שאין לו בררה לקחת בגלל השפה. אני לא יודע כמה זמן את כבר חייה מחוץ לישראל אבל תבדיקי אם מגיע לך זכויות של תושב חוזר. שהיה לך בהצחלה
אני חיי פה בזוגיות עם בחורה הולנדית (Shame on you מלפפון שציינת רק את הישרולנדיות ולא את הישרולנדים
azardevlieger
New member
כמה תובנות על המעבר
המעבר לארץ הוא לא מסובך כמו שזה נדמה, במיוחד לאור העובדה שאת ישראלית. משרד הפנים נתן לאשתי בשנה הראשונה אשרת שהייה זמנית ללא שום בעיה. ע"מ לקבל אשרת שהייה קבועה הם דרשו מכתבי המלצה, חשבונות חשמל, מכתבים מהמורה, שכנים וכ"ו, התקשרתי אליהם כמו כל ישראלי מצוי ובשיטת השוק "סגרנו" על צילום של חשבונות חשמל. בשאר השנים עד לקבלת האזרחות הם התנהגו למופת. אני חושש שהשפה תהייה מכשול, אני בטוח שהוא יכול לדבר ברמה בסיסית, ואולי גם לקרוא ברמה כלשהיא, אבל לכתוב בעברית יהיה לו קשה. הלימודים באולפן לא מספיקים למי שרוצה ללמוד לקרוא ולכתוב. אני אישית מכיר הולנדי אחד שיודע לכתוב בעברית ברמה של שפת אם, אבל לאשתי זה לא הצליח ואני מכיר הרבה הולנדים שלא יודעים לכתוב בעברית. בכל מקרה אני הייתי שולח אותו כבר עכשיו ללמוד עברית. עוד נקודה למחשבה היא כמות הכסף הפנוי שעומד לרשותכם, החיים בארץ יקרים. אני לא רוצה להרחיב כאן יותר מידי אבל קחי בחשבון שיהיה לך פחות כסף מאשר כאן ויותר הוצאות. היות ולא ציינת מה המקצועות של שניכם אז קשה להעריך את הסיכויים שלכם בשוק העבודה, אבל בכללי ככל שמקצוע יותר מתקרב להייטק כך גם השכר בארץ גדל.
המעבר לארץ הוא לא מסובך כמו שזה נדמה, במיוחד לאור העובדה שאת ישראלית. משרד הפנים נתן לאשתי בשנה הראשונה אשרת שהייה זמנית ללא שום בעיה. ע"מ לקבל אשרת שהייה קבועה הם דרשו מכתבי המלצה, חשבונות חשמל, מכתבים מהמורה, שכנים וכ"ו, התקשרתי אליהם כמו כל ישראלי מצוי ובשיטת השוק "סגרנו" על צילום של חשבונות חשמל. בשאר השנים עד לקבלת האזרחות הם התנהגו למופת. אני חושש שהשפה תהייה מכשול, אני בטוח שהוא יכול לדבר ברמה בסיסית, ואולי גם לקרוא ברמה כלשהיא, אבל לכתוב בעברית יהיה לו קשה. הלימודים באולפן לא מספיקים למי שרוצה ללמוד לקרוא ולכתוב. אני אישית מכיר הולנדי אחד שיודע לכתוב בעברית ברמה של שפת אם, אבל לאשתי זה לא הצליח ואני מכיר הרבה הולנדים שלא יודעים לכתוב בעברית. בכל מקרה אני הייתי שולח אותו כבר עכשיו ללמוד עברית. עוד נקודה למחשבה היא כמות הכסף הפנוי שעומד לרשותכם, החיים בארץ יקרים. אני לא רוצה להרחיב כאן יותר מידי אבל קחי בחשבון שיהיה לך פחות כסף מאשר כאן ויותר הוצאות. היות ולא ציינת מה המקצועות של שניכם אז קשה להעריך את הסיכויים שלכם בשוק העבודה, אבל בכללי ככל שמקצוע יותר מתקרב להייטק כך גם השכר בארץ גדל.
azardevlieger
New member
משרד הפנים זאת לא הבעיה
גם שאני חזרתי לארץ לפני שמונה שנים שר הפנים היה מישהו מש"ס. משרד הפנים הוא לא מיקשה אחת והיחס משתנה בהתאם לכישורים שלך למצוא שפה משותפת עם הפקידה. לפעמים אתה נופל על "עבד כי ימלוך" ולפעמים בפקידה סימפטית. מה שתמיד עובד בארץ - קשרים ישירים או עקיפים למישהו שעובר במשרד, מה שלי לא היה בזמנו. לדעתי, משרד הפנים לא עושה בעיות בגלל שמישהו הוא הולנדי. הם פשוט נוהגים לפי כל כללי הסחבת הרגילים. והיחס הזה גם אופייני לבנקים, עיריות, חברת החשמל ובזק . זה חלק מההוויה הישראלית. בכל מקרה אני מכיר הרבה הולנדים ושמעתי הרבה סיפורים, אבל לא פגשתי או שמעתי על בן זוג הולנדי שגורש מהארץ. אני חושב שהבעיות שעושה משרד הפנים מתגמדות לעומת הקשיים האחרים ובטח שזה לא מה שימנע מעבר לארץ. משה
גם שאני חזרתי לארץ לפני שמונה שנים שר הפנים היה מישהו מש"ס. משרד הפנים הוא לא מיקשה אחת והיחס משתנה בהתאם לכישורים שלך למצוא שפה משותפת עם הפקידה. לפעמים אתה נופל על "עבד כי ימלוך" ולפעמים בפקידה סימפטית. מה שתמיד עובד בארץ - קשרים ישירים או עקיפים למישהו שעובר במשרד, מה שלי לא היה בזמנו. לדעתי, משרד הפנים לא עושה בעיות בגלל שמישהו הוא הולנדי. הם פשוט נוהגים לפי כל כללי הסחבת הרגילים. והיחס הזה גם אופייני לבנקים, עיריות, חברת החשמל ובזק . זה חלק מההוויה הישראלית. בכל מקרה אני מכיר הרבה הולנדים ושמעתי הרבה סיפורים, אבל לא פגשתי או שמעתי על בן זוג הולנדי שגורש מהארץ. אני חושב שהבעיות שעושה משרד הפנים מתגמדות לעומת הקשיים האחרים ובטח שזה לא מה שימנע מעבר לארץ. משה
צודק
ברבה פעמים זה תלוי בפקידה, וגם לי קשה להאמין שיגרשו מישהו מערבי אבל חייבים לבוא מסודרים אם כל המסמכים ולעת את הנהלים מקצה לקצה. אני מכיר כמה מערביים כאלה שחוץ מאהבתם אין להם שום דבר לחפש בישראל שההליך המדורג שלם או תקוע או בכלל לא התחיל רק כי חסר אזשהו מסמך. ואין להמעיט בקשיים של משרד הפנים, המפגש איתם זורק את הבירוקרטיה הישראלית ישר לפרצוף של בן/ת בזוג, ולנו הם סיפקו לא מעט רגעים קשים שגרמו לכל השאר מסביב להתגמד כי ברגע שאתה צריך לתכנן קדימה על בסיס של 3 חודשים כל שאר הדברים מאבדים משמעות.
ברבה פעמים זה תלוי בפקידה, וגם לי קשה להאמין שיגרשו מישהו מערבי אבל חייבים לבוא מסודרים אם כל המסמכים ולעת את הנהלים מקצה לקצה. אני מכיר כמה מערביים כאלה שחוץ מאהבתם אין להם שום דבר לחפש בישראל שההליך המדורג שלם או תקוע או בכלל לא התחיל רק כי חסר אזשהו מסמך. ואין להמעיט בקשיים של משרד הפנים, המפגש איתם זורק את הבירוקרטיה הישראלית ישר לפרצוף של בן/ת בזוג, ולנו הם סיפקו לא מעט רגעים קשים שגרמו לכל השאר מסביב להתגמד כי ברגע שאתה צריך לתכנן קדימה על בסיס של 3 חודשים כל שאר הדברים מאבדים משמעות.
אני אדריכלית פנים והוא מכין תשתיות עבודה
בצנרות של מפעלים פטרו-כימים. הוא עובד עם קבלני משנה, ספקים ואנשי שטח וברור לי שהוא צריך את השפה העברית לשם כך. לא נראה לי שהוא יוכל לעבוד בתחומו עוד הרבה שנים משום שכפי שכתבת, משה, לא נראה לי שהוא יידע בקרוב לכתוב דו"חות בעברית וכן לא נראה לי שבאולפן ילמד את שפת המקצוע שלו. אני מנסה לשלוח אותו ללימודי עברית כבר שנים אבל מלבד זאת שאין לו מוטיבציה גם מאוד קשה ללמוד שפה שלא משתמשים בה. באמת מה שמפחיד אותנו הכי הרבה זה שאין לנו חסכונות לשנה הראשונה והשכר בארץ מזוויע ושעות העבודה ממש עבדות, לא לדבר על שבועיים בשנה חופש לעומת 5 שבועות שיש לו פה. גם לי מציעים משכורות מינימום שלא אוכל לפרנס איתה 4 איש. בכל אופן, אני מאוד רצינית לגבי הצעד הזה שאני כבר מדברת עליו 15 שנים והתחלתי לחפש חברות הולנדיות בתחום הפטרו-כימי עם קשרים בישראל. אם למשהו יש טיפ לגבי זה אני אהיה אסירת תודה.
בצנרות של מפעלים פטרו-כימים. הוא עובד עם קבלני משנה, ספקים ואנשי שטח וברור לי שהוא צריך את השפה העברית לשם כך. לא נראה לי שהוא יוכל לעבוד בתחומו עוד הרבה שנים משום שכפי שכתבת, משה, לא נראה לי שהוא יידע בקרוב לכתוב דו"חות בעברית וכן לא נראה לי שבאולפן ילמד את שפת המקצוע שלו. אני מנסה לשלוח אותו ללימודי עברית כבר שנים אבל מלבד זאת שאין לו מוטיבציה גם מאוד קשה ללמוד שפה שלא משתמשים בה. באמת מה שמפחיד אותנו הכי הרבה זה שאין לנו חסכונות לשנה הראשונה והשכר בארץ מזוויע ושעות העבודה ממש עבדות, לא לדבר על שבועיים בשנה חופש לעומת 5 שבועות שיש לו פה. גם לי מציעים משכורות מינימום שלא אוכל לפרנס איתה 4 איש. בכל אופן, אני מאוד רצינית לגבי הצעד הזה שאני כבר מדברת עליו 15 שנים והתחלתי לחפש חברות הולנדיות בתחום הפטרו-כימי עם קשרים בישראל. אם למשהו יש טיפ לגבי זה אני אהיה אסירת תודה.
מממ... לא ממש מכירה מפעלים כאלה. אבל האם
מדובר על עבודה שעיקרה שרטוטים (אוטוקאד וכדומה) או בעיקר כתיבה, דיבור? בשרטוטים לא ממש תהיה לו בעיה, ואני משערת שבדיבור הוא יוכל איכשהוא להסתדר גם באנגלית בארץ, לפחות בהתחלה (למרות שעדיף כמובן שילמד עברית). וכן, המשכורות בארץ נמוכות יותר בדר"כ, ועל חופשה בכלל אין מה לדבר, למרות שבתכלס יש הרבה יותר חגים בארץ בהם יוצאים ל"חופשה יזומה" ככה שזה די מתקזז בסופו של דבר... בתכלס, צריך להכיר בעובדה שבהתחלה לפחות יהיה לא קל, אבל בסופו של דבר אף אחד לא אומר שהוא לנצח לא ידע לכתוב עברית, או שאת לנצח תרוויחי משכורת מינימום. עם קצת השקעה והרבה מוטיבציה זה יכול בהחלט לעבוד. יש מספיק עולים חדשים שהסתדרו והשתלבו יפה בחברה, אחד מהם אפילו הפך לשר החוץ של המדינה (וסתם, סליחה על ההשוואה, הוא היחיד שקופץ לי כרגע לראש, עם כל האופרת סבון הטורקית שמתרחשת עכשיו).
מדובר על עבודה שעיקרה שרטוטים (אוטוקאד וכדומה) או בעיקר כתיבה, דיבור? בשרטוטים לא ממש תהיה לו בעיה, ואני משערת שבדיבור הוא יוכל איכשהוא להסתדר גם באנגלית בארץ, לפחות בהתחלה (למרות שעדיף כמובן שילמד עברית). וכן, המשכורות בארץ נמוכות יותר בדר"כ, ועל חופשה בכלל אין מה לדבר, למרות שבתכלס יש הרבה יותר חגים בארץ בהם יוצאים ל"חופשה יזומה" ככה שזה די מתקזז בסופו של דבר... בתכלס, צריך להכיר בעובדה שבהתחלה לפחות יהיה לא קל, אבל בסופו של דבר אף אחד לא אומר שהוא לנצח לא ידע לכתוב עברית, או שאת לנצח תרוויחי משכורת מינימום. עם קצת השקעה והרבה מוטיבציה זה יכול בהחלט לעבוד. יש מספיק עולים חדשים שהסתדרו והשתלבו יפה בחברה, אחד מהם אפילו הפך לשר החוץ של המדינה (וסתם, סליחה על ההשוואה, הוא היחיד שקופץ לי כרגע לראש, עם כל האופרת סבון הטורקית שמתרחשת עכשיו).
כל ההתחלות קשות
אני יודעת שזה מצב זמני ולכל מהגר יש קשיים. מה שהופך את הדבר לנסבל זה שאת/ה רואה במקום החדש את עתידך ובאת מרצון. אצלנו הבעיה שבן זוגי לא רוצה לבוא לארץ. אין לו שום אינטרס לעזוב את המוכר לו ולעבור לארץ של "משוגעים" כפי שהוא קורא לישראל. מה שהייתי רוצה זה לשמוע מאנשים שיש להם נסיון לאמר לו שהשד לא נורא ודווקא יש סיכוי שהוא יאהב את הארץ למרות החום והשגעון. העבודה שלו לא ממש שרטוטים. הוא החוליה המקשרת בין המהנדס לבין העובד בשטח. הוא בונה הצעות מחיר ללקוח, לאחר שהפרוייקט התקבל, הוא דואג לחומרים ולכלים הדרושים. הוא צריך לדבר עם ספקים וקבלני משנה לשם כך. את השרטוטים של המהנדס הוא מפרק לחבילות עבודה אישיות ודואג לכך שכל פועל יידע מה עליו לעשות. אני חוששת שלספקים ולפועלים בשטח יש ידע שטחי אם לא אפסי בשפה האנגלית. בסוף הפרוייקט, הוא רושם דו"חות. אני מסכימה איתך בקשר לחופשות הרבות היזומות שיש בארץ אבל אותו זה לא קונה. הוא רוצה להחליט בעצמו מתי וכמה ימים/שבועות הוא יהיה בחופש. אם הוא רוצה לנסוע לביקור בהולנד, אני מסכימה איתו שבחגים זה לא הזמן הכי טוב כי כולם נוסעים והמחירים בשמיים ומצד שני שבועיים של ביקור קצרים לו. אך זה מה שיש והוא יצטרך ללמוד לחיות עם זה כי אני לא נשארת פה!
אני יודעת שזה מצב זמני ולכל מהגר יש קשיים. מה שהופך את הדבר לנסבל זה שאת/ה רואה במקום החדש את עתידך ובאת מרצון. אצלנו הבעיה שבן זוגי לא רוצה לבוא לארץ. אין לו שום אינטרס לעזוב את המוכר לו ולעבור לארץ של "משוגעים" כפי שהוא קורא לישראל. מה שהייתי רוצה זה לשמוע מאנשים שיש להם נסיון לאמר לו שהשד לא נורא ודווקא יש סיכוי שהוא יאהב את הארץ למרות החום והשגעון. העבודה שלו לא ממש שרטוטים. הוא החוליה המקשרת בין המהנדס לבין העובד בשטח. הוא בונה הצעות מחיר ללקוח, לאחר שהפרוייקט התקבל, הוא דואג לחומרים ולכלים הדרושים. הוא צריך לדבר עם ספקים וקבלני משנה לשם כך. את השרטוטים של המהנדס הוא מפרק לחבילות עבודה אישיות ודואג לכך שכל פועל יידע מה עליו לעשות. אני חוששת שלספקים ולפועלים בשטח יש ידע שטחי אם לא אפסי בשפה האנגלית. בסוף הפרוייקט, הוא רושם דו"חות. אני מסכימה איתך בקשר לחופשות הרבות היזומות שיש בארץ אבל אותו זה לא קונה. הוא רוצה להחליט בעצמו מתי וכמה ימים/שבועות הוא יהיה בחופש. אם הוא רוצה לנסוע לביקור בהולנד, אני מסכימה איתו שבחגים זה לא הזמן הכי טוב כי כולם נוסעים והמחירים בשמיים ומצד שני שבועיים של ביקור קצרים לו. אך זה מה שיש והוא יצטרך ללמוד לחיות עם זה כי אני לא נשארת פה!
azardevlieger
New member
מוטיבציה
אני חושב שהמוטיבציה לעבור לארץ חשובה מאוד. נודה על האמת ישראל היא מקום מיוחד, מעניין, יפה ומכוערת אבל במיוחד קשה. מי שלא אוהב את הארץ ומוכן לקבל את המנטליות שלה לא יוכל לאהוב אותה ובטח שלא צריך לגור בה. כמו שזה נשמע לי גם אם בעלך ימצא עבודה מעולה בארץ ולשניכם תהיה רווחה כלכלית, עדיין אתם צריכים לגור במקום ששניכם רוצים לגור בו. ואם לא תהיה לכם רווחה כלכלית, האם הקשר שלכם יכול לעמוד במעמסה הזאת? והשאלה החשובה מכל מה חשוב יותר לגור בארץ או הקשר? אני מתנצל מראש אם השאלות אישיות מדי. משה
אני חושב שהמוטיבציה לעבור לארץ חשובה מאוד. נודה על האמת ישראל היא מקום מיוחד, מעניין, יפה ומכוערת אבל במיוחד קשה. מי שלא אוהב את הארץ ומוכן לקבל את המנטליות שלה לא יוכל לאהוב אותה ובטח שלא צריך לגור בה. כמו שזה נשמע לי גם אם בעלך ימצא עבודה מעולה בארץ ולשניכם תהיה רווחה כלכלית, עדיין אתם צריכים לגור במקום ששניכם רוצים לגור בו. ואם לא תהיה לכם רווחה כלכלית, האם הקשר שלכם יכול לעמוד במעמסה הזאת? והשאלה החשובה מכל מה חשוב יותר לגור בארץ או הקשר? אני מתנצל מראש אם השאלות אישיות מדי. משה
שאלות לעניין
אתה צודק במאה אחוז בכל מילה שלך. בגלל שאני שומעת הרבה על הכיעור והקושי וזה מוריד מאוד מהמוטיבציה, חשבתי שאם אשמע מאנשים דברים מעודדים זה יתן לנו פוש. עכשיו אענה לשאלותיך: כרגע אנחנו גרים שנינו במקום שהוא לא הבית. שנינו לא מאושרים פה. לפעמים זה נסבל יותר ולפעמים זה נסבל פחות. בן הזוג שלי במקור מפרובינציה בדרום. בהולנד כאשר עוברים עיר זה כמו לעבור ארץ. אנחנו רואים את המשפחה והחברים שלו לימי הולדת. הוא לא רצה לעבור משם אך נאלץ בגלל הלימודים שלי ואחר כך לא הייתי מוכנה לחזור לשם. אני לא אוהבת לעשות הכללות בדרך כלל למרות שפה בפורום זה משתמע כאילו הכנסתי את כל ההולנדים לסירה אחת. בכל אופן, באופן כללי לכל פרובינציה יש מנטליות משלה ואם אני לא מחבבת את התרבות שלהם אז שם זה אפילו יותר גרוע. אנשים הרבה יותר סגורים וקרים. בנוסף להיותי מעצבת אני גם אשת מכירות טובה וכדי למכור צריך למצוא את נקודת הטז דאון, כלומר איזה טיעון יגרום לצד השני להסכים איתך. כרגע הטיעון שגרם לו להתרכך היה שאם נעבור לגור בארץ אני והבנות שלנו נהנה מחום ואהבה של המשפחה שלי ולו ולהן יהיה הרבה יותר זמן איכות עם המשפחה וחברים שלו כשיבוא לביקור. ביקור אינטנסיבי של שבועיים שלושה הרבה יותר טוב מפעמים בשנה למשך שעתיים. בשלוש השנים האחרונות אני מגיעה איתו לארץ וכל פעם הוא חווה מחדש את החום ואהבה והחברותיות ומבין למה אני מתגעגעת. בקשר ללחץ הכלכלי, היו לנו גם פה שנים של דוחק כשלא עבדתי והקשר שלנו עמד בלחץ. הקשר לא יכול לעמוד בלחץ של מרירות כאשר אני לא מסוגלת להעניק אלא רק שואבת אנרגיה. כאשר אני כיצור חברתי וספונטני תלויה בו על כל צעד שלי פה. אין אף אחד להיפגש אפילו לכוס קפה! לא לדבר על חופשות כאשר הבנות בבית ואין אף חבר להזמין. לעומת זאת החברות והאחיות שלי בארץ לא רואות את הילדים מרוב פעילות. חברה שרק חזרה מפה לאחר 7 שנים אמרה לי שהחיים של הילדים בארץ זה ליגה אחרת לגמרי. בקשר למה חשוב יותר, אומר לך שמנסיון הקשר הכי חשוב. ניסיתי בשנת 2002 לחזור לארץ לבד והרגשתי כאילו שחתכו לי חצי מהגוף והנשמה וחזרתי. הצעתי שננסה את החיים בארץ לשנה. לא נסגור דלתות, נשאיר את הבית העבודה והפנסיה כמו שהם. אני עצמאית והוא צריך לבקש חופשה ללא תשלום. אם לא ננסה לא נדע. אני חושבת שכמו שהוא לא רצה לעבור לברידה ואחר כך להאג ואחר כך ראה שהשד לא כל כך נורא, הוא יראה שהמעבר לארץ רק ייטיב איתנו. הבת שלי הגדולה כל היום יושבת על מטוס ונוסעת לישראל. עכשיו חזרנו מהארץ ולפני שעוד עזבנו, היא אמרה שהיא לא רוצה לחזור לפה. הוא אומר שאני עושה לה שטיפת מוח אבל אני באמת שלא. זה בא ממנה. אם ילדה בת 4 שנולדה פה מרגישה שם יותר בבית מה אוסיף?
אתה צודק במאה אחוז בכל מילה שלך. בגלל שאני שומעת הרבה על הכיעור והקושי וזה מוריד מאוד מהמוטיבציה, חשבתי שאם אשמע מאנשים דברים מעודדים זה יתן לנו פוש. עכשיו אענה לשאלותיך: כרגע אנחנו גרים שנינו במקום שהוא לא הבית. שנינו לא מאושרים פה. לפעמים זה נסבל יותר ולפעמים זה נסבל פחות. בן הזוג שלי במקור מפרובינציה בדרום. בהולנד כאשר עוברים עיר זה כמו לעבור ארץ. אנחנו רואים את המשפחה והחברים שלו לימי הולדת. הוא לא רצה לעבור משם אך נאלץ בגלל הלימודים שלי ואחר כך לא הייתי מוכנה לחזור לשם. אני לא אוהבת לעשות הכללות בדרך כלל למרות שפה בפורום זה משתמע כאילו הכנסתי את כל ההולנדים לסירה אחת. בכל אופן, באופן כללי לכל פרובינציה יש מנטליות משלה ואם אני לא מחבבת את התרבות שלהם אז שם זה אפילו יותר גרוע. אנשים הרבה יותר סגורים וקרים. בנוסף להיותי מעצבת אני גם אשת מכירות טובה וכדי למכור צריך למצוא את נקודת הטז דאון, כלומר איזה טיעון יגרום לצד השני להסכים איתך. כרגע הטיעון שגרם לו להתרכך היה שאם נעבור לגור בארץ אני והבנות שלנו נהנה מחום ואהבה של המשפחה שלי ולו ולהן יהיה הרבה יותר זמן איכות עם המשפחה וחברים שלו כשיבוא לביקור. ביקור אינטנסיבי של שבועיים שלושה הרבה יותר טוב מפעמים בשנה למשך שעתיים. בשלוש השנים האחרונות אני מגיעה איתו לארץ וכל פעם הוא חווה מחדש את החום ואהבה והחברותיות ומבין למה אני מתגעגעת. בקשר ללחץ הכלכלי, היו לנו גם פה שנים של דוחק כשלא עבדתי והקשר שלנו עמד בלחץ. הקשר לא יכול לעמוד בלחץ של מרירות כאשר אני לא מסוגלת להעניק אלא רק שואבת אנרגיה. כאשר אני כיצור חברתי וספונטני תלויה בו על כל צעד שלי פה. אין אף אחד להיפגש אפילו לכוס קפה! לא לדבר על חופשות כאשר הבנות בבית ואין אף חבר להזמין. לעומת זאת החברות והאחיות שלי בארץ לא רואות את הילדים מרוב פעילות. חברה שרק חזרה מפה לאחר 7 שנים אמרה לי שהחיים של הילדים בארץ זה ליגה אחרת לגמרי. בקשר למה חשוב יותר, אומר לך שמנסיון הקשר הכי חשוב. ניסיתי בשנת 2002 לחזור לארץ לבד והרגשתי כאילו שחתכו לי חצי מהגוף והנשמה וחזרתי. הצעתי שננסה את החיים בארץ לשנה. לא נסגור דלתות, נשאיר את הבית העבודה והפנסיה כמו שהם. אני עצמאית והוא צריך לבקש חופשה ללא תשלום. אם לא ננסה לא נדע. אני חושבת שכמו שהוא לא רצה לעבור לברידה ואחר כך להאג ואחר כך ראה שהשד לא כל כך נורא, הוא יראה שהמעבר לארץ רק ייטיב איתנו. הבת שלי הגדולה כל היום יושבת על מטוס ונוסעת לישראל. עכשיו חזרנו מהארץ ולפני שעוד עזבנו, היא אמרה שהיא לא רוצה לחזור לפה. הוא אומר שאני עושה לה שטיפת מוח אבל אני באמת שלא. זה בא ממנה. אם ילדה בת 4 שנולדה פה מרגישה שם יותר בבית מה אוסיף?
רק דבר קטן
אמנם יש שוני בין הפרובינציות, אבל להולנדי, מעבר מברידה לדן האח או מעבר לישראל אלה דברים שונים לחלוטין. אני לא רוצה לשכנע אותך כי זו ההרגשה שלך ויש לך סיבות להרגיש כך, אבל מישהו שלא יודע עברית, בלי שמגיע מראש עם עבודה מסודרת או תכנית חומש נקרא לזה- צפוייה לו התאקלמות לא פחות קשה בארץ מזו שאת חווית בהולנד, ואפילו יותר. במיוחד במצב שבו לא הוא זה שיוזם את זה וכשאינו שלם עם כך.
אמנם יש שוני בין הפרובינציות, אבל להולנדי, מעבר מברידה לדן האח או מעבר לישראל אלה דברים שונים לחלוטין. אני לא רוצה לשכנע אותך כי זו ההרגשה שלך ויש לך סיבות להרגיש כך, אבל מישהו שלא יודע עברית, בלי שמגיע מראש עם עבודה מסודרת או תכנית חומש נקרא לזה- צפוייה לו התאקלמות לא פחות קשה בארץ מזו שאת חווית בהולנד, ואפילו יותר. במיוחד במצב שבו לא הוא זה שיוזם את זה וכשאינו שלם עם כך.
עובדים על זה
אני מנסה למצוא לנו עבודה לפני המעבר. בודקת את כל האפשרויות. כשמדובר במשפחה, אי אפשר סתם ככה לאסוף את הפקלאות ולנסוע, צריך לתכנן ולהכין את השטח כמה שיותר טוב. זה ברור לי מה החלק הקשה שיהיה לו בקליטה בארץ. אני יודעת טוב מאוד ואפילו הדברים היותר אישיים והפחות בנלים כמו עבודה וביוקרטיה. אבל מה עם הצדדים הטובים שיש לנו להציע בארץ? אף אחד לא מזכיר אותם. תראה את הפורום הזה - זה התרבות שלנו. להקשיב, להתעניין, לעזור. אולי אני לא מספיק בעניינים אבל לא מצאתי אתר דומה לזה בהולנדית.
אני מנסה למצוא לנו עבודה לפני המעבר. בודקת את כל האפשרויות. כשמדובר במשפחה, אי אפשר סתם ככה לאסוף את הפקלאות ולנסוע, צריך לתכנן ולהכין את השטח כמה שיותר טוב. זה ברור לי מה החלק הקשה שיהיה לו בקליטה בארץ. אני יודעת טוב מאוד ואפילו הדברים היותר אישיים והפחות בנלים כמו עבודה וביוקרטיה. אבל מה עם הצדדים הטובים שיש לנו להציע בארץ? אף אחד לא מזכיר אותם. תראה את הפורום הזה - זה התרבות שלנו. להקשיב, להתעניין, לעזור. אולי אני לא מספיק בעניינים אבל לא מצאתי אתר דומה לזה בהולנדית.
אף אחד לא אומר שאין צדדים חיוביים לחיים בארץ
מצד שני, כמו שהצגת את זה, לחיים בהולנד אין צדדים חיוביים, וזה לא נכון. הכל תלוי בנקודת המבט. אני מדברת מנסיון אחרי עשר שנים שבארץ עם בן זוג בלגי, שהגיע לישראל אך ורק בעקבות עבודה שהוצעה לו ולא שום דבר אחר. בלי שפה שגורה בפיו הוא יכול לעשות בדיוק מה שאת יכולה לעשות בהולנד בלי הולנדית (להוציא משרות בחברות בין לאומיות או אמסטרדם, וגם שם זה לא פשוט). תראי, זה נשמע שדי חרצת את הדין ואת מתכוונת לחזור לישראל אם או בלי עבודה לבן הזוג, כך שאני לא מתכוונת לשכנע לכיוון ההפוך, ורק בגלל ששאלת, אני מנסה להראות לך שלא הכל צריך להיות גרוע בהולנד. אם את לא רוצה להישאר שם, בטח שלא תהיה לך מוטיבציה לשנות דברים שמציקים לך בה, כמו חוסר החברה. בהחלט יכולתם לגור באמסטלווין שיש בה הרבה ישראלים ולמצוא בה את עצמיכם מבחינה חברתית ותעסוקתית, אבל את רוצה ישראל.. אז ישראל
מצד שני, כמו שהצגת את זה, לחיים בהולנד אין צדדים חיוביים, וזה לא נכון. הכל תלוי בנקודת המבט. אני מדברת מנסיון אחרי עשר שנים שבארץ עם בן זוג בלגי, שהגיע לישראל אך ורק בעקבות עבודה שהוצעה לו ולא שום דבר אחר. בלי שפה שגורה בפיו הוא יכול לעשות בדיוק מה שאת יכולה לעשות בהולנד בלי הולנדית (להוציא משרות בחברות בין לאומיות או אמסטרדם, וגם שם זה לא פשוט). תראי, זה נשמע שדי חרצת את הדין ואת מתכוונת לחזור לישראל אם או בלי עבודה לבן הזוג, כך שאני לא מתכוונת לשכנע לכיוון ההפוך, ורק בגלל ששאלת, אני מנסה להראות לך שלא הכל צריך להיות גרוע בהולנד. אם את לא רוצה להישאר שם, בטח שלא תהיה לך מוטיבציה לשנות דברים שמציקים לך בה, כמו חוסר החברה. בהחלט יכולתם לגור באמסטלווין שיש בה הרבה ישראלים ולמצוא בה את עצמיכם מבחינה חברתית ותעסוקתית, אבל את רוצה ישראל.. אז ישראל
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.