חזרה בשאלה
שלום לכם... אני חדשה בפורום זה...כלומר, אני עוקבת אחריו מזה חודשים עוד ממקום משכנו הישן באתר "חופש"... ולא ממש הרהבתי עוז להצטרף...ולמעשה אז עוד לא הייתי שלמה עם בחירתי ודרכי החדשה כפ שאפרט מייד...אך מאז הדברים השתנו ואני מצאתי עצמי במצוקה נפשית-רגשית ועל כן אני פונה אליכם. אני רוצה להעלות נושא קצת כאוב והוא חזרה בשאלה... שוטטתי ארוכות באתר חופש ובעקר בחלקים העוסקים בנושא זה...קראתי את התקצירים מתוך הספר העוסק בנושא וקצת מנסיונם של אחרים....אבל זה לא היה זה... אני חוזרת בשאלה מהמגזר הדתי לאומי (בני עקיבא), הנמצאת בתהליך של חזרה בשאלה ובגיל יחסית מתקדם...(זה התחיל בגיל 28 היום אני בת 29)...הייתי רוצה לשמוע קצת מנסיונם של חברי הפורום (אם ישנם כאלו...) שהיו שם...איך היה המעבר... איך עברו משלב ההחלטה לשלב הביצוע (ובמילים אחרות -מ"האם" ל- "איך")... כיצד בישרתם זאת "לאומה"... (משפחה, חברים, מכרים, עמיתים בעבודה/לימודים)....איך עוברים את שלב "מעבר מחצאית למכנסיים" או "הסרת כיפה".... בקיצור, אלו שאלות שאינן מתייחסות לנושאים "עמוקים" יותר כמו אובדן האמונה וקבלת ההחלטה...(זה פשוט פחות מעניין אותי כי אני כבר לא שם...) אלא שאלות העוסקות "לכאורה" באספקטים היותר "רדודים" של העניין אך המעשיים... אספקטים אלו מהווים עבורי קושי גדול מאוד ואף מהווים גורם מעכב... דווקא הגורמים הללו מאפשרים לי "לעשות הנחות" לעצמי ולהמשיך לשחק בין שני העולמות... דתיה כלפי חוץ..אך בפנים ובמעשים כבר לא (הכול זה נעשה בסתר...). שמעתי בעבר על עמותת הילל (המתאימה לחרדים צעירים החוזרים בשאלה) או על דרור (שלא כל כך ברור לי אם מתאימה לי ....מה גם שיצרתי עמם קשר טלפוני והסמפטיה היתה מהם והלאה...בלשון המעטה...). בקיצור, קצת מנסיונכם, טיפים רעיונות וכו´.... אני חייבת לציין כי היום אני נמצאת במצב של בדידות איומה...מסיבות שונות (בלי קשר לחזרה בשאלה ) ניתקתי את קשריי עם חבריי הדתיים מהעבר...כמו כן, בשל גילי המתקדם יחסית ועל רקע "השונות החיצונית" שלי קשה לי ליצור קשר עם חברים חדשים חילוניים...ואני תוהה האם זה גורלם של כל הדתל"שים (דתיים לשעבר).... בקיצור, אשמח לשמוע מכם Freemind
שלום לכם... אני חדשה בפורום זה...כלומר, אני עוקבת אחריו מזה חודשים עוד ממקום משכנו הישן באתר "חופש"... ולא ממש הרהבתי עוז להצטרף...ולמעשה אז עוד לא הייתי שלמה עם בחירתי ודרכי החדשה כפ שאפרט מייד...אך מאז הדברים השתנו ואני מצאתי עצמי במצוקה נפשית-רגשית ועל כן אני פונה אליכם. אני רוצה להעלות נושא קצת כאוב והוא חזרה בשאלה... שוטטתי ארוכות באתר חופש ובעקר בחלקים העוסקים בנושא זה...קראתי את התקצירים מתוך הספר העוסק בנושא וקצת מנסיונם של אחרים....אבל זה לא היה זה... אני חוזרת בשאלה מהמגזר הדתי לאומי (בני עקיבא), הנמצאת בתהליך של חזרה בשאלה ובגיל יחסית מתקדם...(זה התחיל בגיל 28 היום אני בת 29)...הייתי רוצה לשמוע קצת מנסיונם של חברי הפורום (אם ישנם כאלו...) שהיו שם...איך היה המעבר... איך עברו משלב ההחלטה לשלב הביצוע (ובמילים אחרות -מ"האם" ל- "איך")... כיצד בישרתם זאת "לאומה"... (משפחה, חברים, מכרים, עמיתים בעבודה/לימודים)....איך עוברים את שלב "מעבר מחצאית למכנסיים" או "הסרת כיפה".... בקיצור, אלו שאלות שאינן מתייחסות לנושאים "עמוקים" יותר כמו אובדן האמונה וקבלת ההחלטה...(זה פשוט פחות מעניין אותי כי אני כבר לא שם...) אלא שאלות העוסקות "לכאורה" באספקטים היותר "רדודים" של העניין אך המעשיים... אספקטים אלו מהווים עבורי קושי גדול מאוד ואף מהווים גורם מעכב... דווקא הגורמים הללו מאפשרים לי "לעשות הנחות" לעצמי ולהמשיך לשחק בין שני העולמות... דתיה כלפי חוץ..אך בפנים ובמעשים כבר לא (הכול זה נעשה בסתר...). שמעתי בעבר על עמותת הילל (המתאימה לחרדים צעירים החוזרים בשאלה) או על דרור (שלא כל כך ברור לי אם מתאימה לי ....מה גם שיצרתי עמם קשר טלפוני והסמפטיה היתה מהם והלאה...בלשון המעטה...). בקיצור, קצת מנסיונכם, טיפים רעיונות וכו´.... אני חייבת לציין כי היום אני נמצאת במצב של בדידות איומה...מסיבות שונות (בלי קשר לחזרה בשאלה ) ניתקתי את קשריי עם חבריי הדתיים מהעבר...כמו כן, בשל גילי המתקדם יחסית ועל רקע "השונות החיצונית" שלי קשה לי ליצור קשר עם חברים חדשים חילוניים...ואני תוהה האם זה גורלם של כל הדתל"שים (דתיים לשעבר).... בקיצור, אשמח לשמוע מכם Freemind