חזרה בשאלה

[motii011]

אני לא יודע אם היא חכמה...

אבל נראה לי שהיא יותר בריאה

 

[חושב בסתר]

בריאה בהווה...

לפי אותו הגיון גם לבזבז את המשכורת שלך בתחילת החודש על הרואין זאת גישה בריאה (לשעתה)..

 

[motii011]

יש קו דק שעובר

בין החלק הבריא לבין החלק המתחכם...
אם יש מישהו שחושב שיצליח לפענח את סודות היקום בחפירה אינסופית... וולקאם...
אני חושב שזה דרך עם סיכויים נמוכים להצלחה ולו בגלל ההיסטוריה האנושית שלנו שמחפשת תשובות לשאלות הללו.
ולכן איני רואה טעם בלהתחיל לבדוק מה נכון ומה לא נכון.
לעומת זאת אני כן רואה טעם בלהחליט עבור בן אדם שקשה לו לבצע אורח חיים דתי להפסיק לעשות זאת ובשביל להשקיט את שטיפת המוח הארוכה שעבר מילדות למצוא הפרכות לכל אותם הוכחות במרכאות.
לא נראה לי שיש בכלל מה להשוות בין אורח חיים של אדם המכור להרואין לבין אורח חיים של אדם המנותק מאלוהיו.
זה נראה לי נושא שראוי לדון בפוסט נפרד אתה מוזמן לפתוח אותו לטובת כל אלו שהתייגעו מקריאת השרשור הארוך שהתחיל מנושא שונה בכלל.

 

[חושב בסתר]

העובדה שקשה לדעת את האמת

לא אומרת שלא ניתן להגיע להכרעה רציונלית מה לעשות במצב של חוסר ידיעה .
הכרעה לפי מה שנוח כאן ועכשיו היא לדעתי לא האסטרטגיה המומלצת, בדיוק כמו שקניית סמים בגלל ההנאה העכשווית שהם גורמים היא אסטרטגיה לא נכונה, ולעניין הזה יש בהחלט מקום להשוות בין אדם שמתמכר להרואין לבין אדם שמקבל החלטה דתית הרת גורל על סמך רגש. ההבדל העיקרי הוא שהתוצאות של ההרואין ניכרות תוך זמן קצר יותר. (אגב אין לי שום בעיה עם בני אדם המנותקים מאלוהים, אני עצמי כזה, יש לי בעיה עם קבלת החלטות לא רציונליות).
לגבי פתיחת פוסט חדש, קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא, אני אשמח להשתתף בדיון.

 

[vanity of vanities]

תעלה לכאן שאלות וננסה לעזור לך

 

[הבן הרשע]

לחושב בסתר

הסיבה שאני רוצה לחזור בשאלה היא כי אני לא מתחבר לדת ולמה שאני עושה, ושלא יהיו ספיקות, לא קמתי יום אחד ועזבתי הכל, התעקשתי שוב ושוב לקיים מצוות שונות למרות שלא התחברתי אליהם ולו במקצת, ניסיתי לעיין בטעמי המצוות וכדו' ועדיין לא עזר, וכשאתה במצב כזה, לא רחוק היום שאתה מתחיל להרהר לעצמך, "אם אני לא מתחבר למה שאני עושה, לא מרגיש את זה, אז למה אני עושה את זה?!".
ואחרי שאני מחליט לעזוב את הדת, עדיין חינוך הדוק של 19 שנה לא נעלם ביום בהיר, למרות שהקשיים שמפריעים לי הם לא מצפון מאלהים וכאלה, אלא פשוט קושי רגשי לקום ולשנות הווי חיים וכל דבר ודבר בחיים תוך תקופה קצרה, וטוב שכך, כי במידה ולא הייתי מרגיש כך זה מצביע על זה שאני לא בריא בנפשי.
בכל מקרה, עדיין יש מצוות מסוימות כמו שבת,שממש קשה לי לחלל, למרות שאני לא מעוניין לשמור שבת, וזה מה שאני מחפש גם הסברים שכליים הפורכים וכדו'.

 

[vanity of vanities]

נו, למה שלא תתחיל באיזו שאלה ספציפית?