חזקת הגיל הרך

[ליליה והגמדים]

חזקת הגיל הרך

היום הופיע במעריב נתון מסקר נרחב שנערך בארץ: רק 1.7% חושבים שעל הילדים לגדול עם האבא. לא קראתי את כל הנתונים. בכל אופן, חשוב לי לספר כאן קצת על הצעת החוק הבעייתית בנושא, שלמרות מראית העין השוויונית מריעה עם נשים וילדים. הקישור להלן מכיל בתוכו גם היפרלינקים למאמר נוסף http://www.haderech.co.il/parliament110.html

 

[theG]

כהורה שכמעט ונפגע

אני מסכים עם הנאמר שזה עלול לפגוע בנשים, שגם כך נקודת הפתיחה שלהן במאבק (עדייו) נמוכה יותר מזו של הגבר, מבחינה כלכלית בעיקר. אבל, אין זה אומר שעל הגבר להפגע באופן אוטומטי, ומה על הפגיעה הנפשית של האב בניתוק מהילד, מה אם הקשר בין האב לילד הוא חזק בהרבה מהקשר בין האם לילד? מה אם טובת הילד היא להיות עם האב? מדוע צריכה הקביעה הזו להיות שרירותית וחד משמעית? בתור מי שהזכות שלו להתעורר עם בנו בכל בוקר נשללה ממנו, בתור מי רוצה להיות ההורה שהוא חושב שצריך להיות, אבל לא מאפשרים לו אני מרשה לעצמי לומר, זה חוק לא שיוויוני ובהרבה מקרים פוגע בחלשים (הילדים). גיא

 

[ליליה והגמדים]

למה האב חייב להתנתק מהילד?

החוק הנוכחי גם הוא לא אומר זאת אלא נותן הכרעת קצה למקרים שבני הזוג לא מגיעים להסכמות סבירות ביניהם. לצערנו, רוב הגברים בוחרים בהכרעת הקצה. לו העמותות והיוזמות לשינוי החוק היו משקיעות יותר בגישור בין ההורים במקום ביוזמות חקיקתיות לניתוק ביניהם, היה סיכוי ממשי יותר לשינוי...

 

[ליליה והגמדים]

ועוד משהו

ילדים זקוקים לבית אחד מרכזי ולסידורי ראייה קבועים, כמו שעון. אצלינו לקח שנתיים עד שעומר הפסיק לשאול כל יום "איפה אני ישן הלילה", למרות שהסידור היה ונשאר קבוע ובאותם ימים בדיוק. מה שהרגיע בסופו של דבר הוא: 1. בית מרכזי קבוע (שהוא שאל לגביו כל הזמן) 2. מפגש עם שני ההורים יומיום!!! (כמה שלפעמים זה מסובך לוגיסטית...) 3. הקפדה פנאטית על הימים של אבא (שינויים אין, אלא אם כן יש משהו מ-א-ו-ד מיוחד) 4. תאום ברמה יומיומית ועמוקה בין ההורים בכל מה שקשור לילדים (הורות משותפת זה יותר מנישואין...) 5. ביטוי ורבלי והסברים חוזרים ונשינים לילדים לגבי 1-4

 

[theG]

מוכר לי

חויתי על בשרי

 

[theG]

מוכר לי

חויתי על בשרי רק שזה ברור שאני הייתי המבקר... למה???

 

[ליליה והגמדים]

חויתי על בשרי גם הריון ולידה

אני לא יכולה לדבר עבור אחרות, אבל אישית לחלוטין לגבי - הילדים שיצאו מגופי שלי יישארו מאוד קרובים אליו בשנות צמיחתם.... זה הובהר על ידי עוד לפני הולדתם. אני יכולה רק לומר לך שאבא שלהם לא "מבקר" - הוא חלק אינטגרלי מהיומיום שלהם ומחייהם. ומחיי כאביהם. גם בפרידה, לא ניתן להתנתק ממי שעשית איתו ילדים וכל נסיון להתנתק, את המחיר עליו משלמים הילדים.

 

[theG]

במקרים רבים זוהי בחירה מאונס

אני מכיר לפחות עוד שניי אבות, שהיו בשימחה מקבלים חזקה על ילדיהם, והיו עושים ויתורים משמעותיים בחייהם (קרירה...) רק כדיי להיות עם בנם\בתם, אבל אני מכיר מעט מאוד אמהות שיוותרו על ילדיהן, כך שזה מגיע למצב בו האב "בוחר" הסדר של ביהמ"ש שהוא לכל הדעות לרעתו, כיוון שהוא לא הגיע להסכמה עם האם, שמודעת לכך שבסופו של תהליך, ברירת המחדל היא לטובתה. כל האמור נכון במקרים בהם שניי ההורים מנהלים ויכוח תרבותי, במדה והאם קצת פחות תרבותית, היא יכולה ממש להתעלל באב (וכל זאת בחסות החוק), וזוהי התעללות לשמה! גיא

 

[ליליה והגמדים]

רק להאיר את עיניך...

האב / האקס אוחז בידיו מפתחות הרבה יותר קריטיים להתעללות באם / באקסית, מה שאכן קורה ברוב המכריע של המקרים. בין הפוטנציאל להתעללות לבין מימושו, יש גבר או אשה שממשים את הרוע על פי יכולותיהם. עצוב, אבל גבר בחברה הלא שוויונית שלנו, עדיין יכול יותר. זה בעצם המדד להצדקת קיומו של חוק המקנה "חסינות" לאשה כאם. מה עשית היום כדי שלא נזדקק לחסינות הזו? מה עשו אותם שני אבות שאתה מספר עליהם? ושאר הגברים? כי השינוי המאסיבי מתחיל ב"הגמון"...

 

[theG]

זה הופך לדיון פרטי, אבל...

כל שאני טוען הוא, שאותה חסינות, אסור שתהיה מנדטורית, כל מקרה צריך וראוי שיבחן לגופו וההחלטה לגביי המשמורת, שוב במידה ואין יכולת להגיע להסכמה בין ההורים, צריכה להתחשב בטובת הילד, טובת ההורים היא בעלת חשיבות משנית בעיניי. ומה אני עשיתי? מה הגברים האחרים עשו? מה את מצפה שנעשה? היכולת של צד אחד לפגוע בשני, איננה המדד לחסינות בנוגע להחלטת על משמורת, המדד היחיד והבלעדי בנוגע להחלטה כזו צריך להיות טובת הילד! גיא

 

[ליליה והגמדים]

כשהיכולת

הופכת מ"אישית" ל"פוליטית", כלומר יתרון גברי מובהק, היא בהחלט מדד. קח בחשבון ההטבעה הפטריאכלית היא היררכית ולכן נשים וילדים נמצאים מתחת לגבר. מה שמתקיים גם במאבקי המשמורת. ועוד דבר, המדד היחידי אינו טובת הילד אלא טובת כולם. ילד שטובתו נקנית במחיר דריסת אימו או אביו, טובתו לא הושגה בעצם. גם לא בעיניו שלו. מה אתה יכול לעשות למען שוויון? לוותר על ההגמוניה. איפה שיש הגמון אין שוויון.