חזקה יותר מתמיד

חזקה יותר מתמיד

היום הצלחתי להבין לאיזה מקום הגעתי טפחתי לעצמי על השכם אחרי השיחה שהיתה לנו בטלפון האיש שכל כך הרבה שנים היה חלק מחיי האיש שאך לפני זמן קצר רקמתי עמו חלומות תמיד הצליח לחדור ולערער אותי את כושר השיפוט שלי לגבי הטוב שלי (עיין ערך תגובתי לספטמבר) הוא התקשר מלא מיניפולציות כרימון ניסה לערער את השלמות שלי עם ההחלטה בכל פעם אחרת תמיד הוא הצליח והפעם הפעם הקשבתי לקול הפנימי שאיתר את המיניפולציה ברגע שעורר אותה נכון מדי פעם הזלתי דמעה במהלך השיחה הזו ובכל זאת נותרתי איתנה יודעת שאיתו לעולם לא אהיה מאושרת כאב לי לשמוע אותו אומר אני אוהב אותך משפט שעד לא מזמן היה מסחרר אותי כאב לי עליו שאיני יכולה יותר להחזיר לו אהבה כאב לי לשמוע מה עובר עליו מאז הפרדה ובכל זאת זה הכאב שלו לא שלי את הכאב שלי סחבתי מן הסתם בתוך הקשר ובגלל שכאב חתכתי בגלל שכאב היום שלמה עם עצמי ושום מיניפולציה לא יכולה לערער את הנאמנות הזו לעצמי | ניצת נועלת את נעלי הריקוד ויוצאת לכבוש את רחבת הריקודים |
 

מייקי69

New member
את יודעת?

כל כך הרבה את מספרת... וכל כך הרבה את לא... מה שמקשה עלי להגיב נכון. זאת אומרת... לא בקטע של "נכון" אולטימטיבי, אלא נכון אישי לך. "את הכאב שלי סחבתי מן הסתם בתוך הקשר..." משפט שעשה לי ברררררררר, בלי לדעת כלום, חוץ ממה שאת מספרת כאן. מה זאת אומרת, חתכתי בגלל שכאב, בגלל שכאב חתכתי... את יודעת שאני בעד גבורה ואומץ, אבל לפעמים, כשאני רואה הכרזות אמיצות ו"גיבורות" כאלה, אני לא יכולה שלא לתהות... את ב ט ו ח ה ? ומה זאת הנאמנות הזאת לעצמך, שאת חוזרת אליה כל הזמן? למי שם את שומרת אמונים בדיוק? <מחטטת נורא, חשדנית באבואה ומתנצלת מראש>
 
../images/Emo12.gif

נכון מייקי אני לא תמיד מספרת הכל את עצמי אני מספרת אבל במקום שיש עוד צד משתדלת לשמור על הפרטיות שלו גם אם לעולם לא יגיע לכאן ולא יקרא... ובכל זאת קצת מהכאב כתבתי כאן זוכרת? אמנם הוא ניסה אחר כך אבל שום דבר לא חזר להיות כפי שהיה האמון נשבר ולו בגלל שלא הודה אלה המשיך לטייח אם היה מודה הכל היה הרבה יותר קל... כן מייקי אני בטוחה בטוחה כפי שלא הייתי בטוחה במהלך כל הקשר איתו בטוחה לחלוטין שאיתו לא יהיה לי טוב אף פעם אני זקוקה לפתיחות לכנות גם כשלא כל כך נח ונעים לדבר על הדברים למי אני שומרת נאמנות??? לעצמי ! לבפנוכו שלי , מייקי לא לכל מיני דברים חיצוניים שניצת חושבת על ניצת לא לכל מיני בורות שמדי פעם אני שוכחת ונכנסת לבדוק אותם עכשיו יותר מבינה???
 

מייקי69

New member
ט.ל.ח.

ואני נשארתי תחת הרושם של ההודעה הזאת, שאת הקישור שלה לא הצלחתי לפתוח, אבל הוא מוביל למה שהוסבר על ידך כ: "ההר הוליד עכבר". או.קיי. עכשיו אני מבינה (בערך
) ומתנצלת על הניג'וס המיותר.
 
טושטושית

את יודעת שאני אוהבת אותך מכל הלב נכון? אז לא כ'פת לי שאת מנג'סת
 

r e d head

New member
ניצתוש...

אני מתיחסת בשרשור הזה למשפט שרשמת בשרשור אחר.. "או האם משהו מפר לי את האושר הפנימי את האיזון הזה שהגעתי אליו בעמל רב" אני לא אוהבת לחפש הודעות קודמות שלי בפורום. אבל זה היה בערך לפני חודשיים וחצי שכתבתי כמעט את אותם מילים. לא יודעת מה להגיד לך. אין לי כלים להתמודד עם זה. לא יודעת אם היום היתי עושה כמוך או אחרת האם אהבות הן רק שמחות? החיים מסובכים מידי האם יש בנמצא אהבה שהיא גם שכרון חושים וגם זוגיות טובה ביחד? או שעל משהו צריך לותר את באמת באמת בטוחה בהחלטה שלך?
 
אהבות הן

כמו החיים אדמו לפעמים שמחות ,לפעמים עצובות לעיתים קל ולפרקים קשה לא מאמינה בזוגיות טובה מתוך שכרון חושים השכרון מתפוגג ואז נותרת האהבה והרצון ליחד זוגיות טובה היא כמו צמח שצריך להשקות לדשן, לקצוץ מדי פעם ענפים שיבשו היא השקעה אינסופית ששכרה בצידה ולגבי ההחלטה? הייתי בטוחה כבר ברגע שהגעתי אליה אחרי חודש שלם שהתבוססתי בבוץ המחשבות הרגשות וכל מה שעלה השיחה הזו בליל שבת רק חיזקה אותי בפעמים אחרות הייתי מתמוססת והפעם הרגשתי איתנה עדיין מרגישה כרגע מרגישה שאפילו רוצה נתק מוחלט... אם פעם פחדתי לוותר על החברות שהיתה שם היום איני רוצה בה אולי פעם אוכל לחזור להיות ידידה אולי למרות שכרגע לא רואה אפשרות כזו לא רוצה!
 

blonda3

New member
דלתות מסתובבות../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif../images/Emo35.gif

בפורום השכן כתבה חברה על הדלת שנסגרת...... ואתמול היתה לי אותה הרגשה כמו שלך ניצת. וזה לא פעם ראשונה שזה קורה לי איתך. ואני-סוגרת דלת, בטוחה שהפעם זה סופי,ואז-הדלת מסתובבת, ושוב -נוגעת בכאב.... ושוב -מורידה מסך וכו'.... לא יודעת. מתחברת למה שכתבו לך כאן הבנות. ושואלת את עצמי בדיוק את אותן שאלות.
 
נתתי להן את התשובות...

מאחלת לך בלונדה שתמצאי את התשובות שנכונות לך בעצמך בתוכך
 
היי

היי ניצת אני קוראת אותך מזה זמן מה חיי קצת דומים - גם איתי הולך לאורך תקופה ארוכה איש איש שמאד אהבתי - למגעו הייתי מתמלאת שלווה /לחיוכו הייתי מאושרת ואולם - פתאום כאילו נמסה האהבה ?! מבחינתו - דבר לא השתנה - עדיין אוהב/דואג/מפרגן אך מרגיש את הריחוק / את הקרירות אולם - את הצעד לניתוק אני עדיין חוששת לעשות ההרגל/החוסר רצון להתמודד שוב/או אולי הבעיה אצלי -אולי לאחר תקופה כה ארוכה - השיגרה גורמת לי ללכת הלאה ? אולי דבר המובן מאליו - מאבד ממשיכתו ? אולי כשהאיש יילך - אתחרט וארצה אותו חזרה ? ואולי אולי אולי........ מליון שאלות שעוצרות מלעשות צעד. כתבת על כאב ועל נאמנות - האם הכאב כשילך לא יהיה גדול יותר? ומהי הנאמנות? האם להווה הידוע או לעתיד הבלתי נודע?
 
לו ידעת

כמה פחדתי לעשות את הצעד כמה חששתי לאבד את המעט שיש לתמיד מהמון סיבות היה יותר קל להכנע לחששות אבל הגעתי למקום בו חשתי שבאיזה מקום ויתרתי לעצמי מתוך איזו נוחות ( חרא של נוחות אבל מוכרת) לקח לי זמן לאסוף את עצמי למקום של החלטה ועכשיו כשכבר הלך נראה כאילו כבר אין כאב רק חלל במקום בו היה מהי נאמנות? קפצי לתשובה שעניתי למייקי שם אני מסבירה על איזו נאמנות אני מדברת...
 

*יערית

New member
אני......./images/Emo141.gif

קוראת אותך ועאילו מרגישה זה עובר עלי {בכאילו}ואת יודעת זה כמו לומר לילד... ולמרות שאני קטנה ממך בכמה שנים... אני גאה בך!
 

ש י ר ט ל

New member
מממממממממ...

מניפולציות |אנחה| מזכיר לי נשכחות. וזה הזמן ללכת... לרקוד
 
קוראת, עוקבת, מתחברת....

שמחה כל כך שעמדת בשיחה הזו, ושאת שלמה עם ההחלטה שלך קשה לי רק עם המינוח.... מניפולציה האם לא יכול להיות שהוא מדבר ממעמקי הכאב שלו?
 
את יודעת יעל

גם אני בדרך כלל הרי נוטה להבין ובכל זאת הפעם אני עומדת על המינוח מיניפולציות נכון שמקורן בכאב שלו ובכל זאת...
 
למעלה