חוששת...

[einav המקורי]

חוששת...

חוששת...
שלום בנות, אני חדשה בפורום והאמת גם לא כ"כ מתאימה, אבל גלשתי אצלכן ומצאתן חן בעיניי, עם כל התמיכה והאהבה שאני מאוד זקוקה להם. אני בת 31 נשואה כבר 5 שנים, ומתוכן מנסה להכנס להריום כבר ארבע וחצי שנים. לפני כשמונה חודשים התחלתי טיפולים (הכל כמובן תקין אצלי ואצל בעלי). איקאקלומין, זריקות מנוגון ובאמצע הפסקות ציסטה. החודש הייתי אמורה להתחיל ivf אבל הרופא שלי יצא לחופש ברוב חוצפתו. רציתי שתספרו לי קצת מניסיונכן איך ההפריות, האם השד נורא כ"כ ?? עד היום האמנתי שזה כמו הזריקות עם ניתוחון קטן באמצע (שאיבה), אבל בעודי גולשת בפורום אני רואה שזה הרבה יותר מורכב ולא תמיד מצליח.. כל העולם מסביבי בהריון (כולל גיסתי בת 25 שבכלל לא רצתה וזה הגיע "בטעות"). אני חושבת שאני מבקשת קצת עידוד והסברים על מה שאני הולכת לעבור... help !!!!!

 

[העין ה 3]

ברוכה הבאה, עינב

חוששת...
שלום בנות, אני חדשה בפורום והאמת גם לא כ"כ מתאימה, אבל גלשתי אצלכן ומצאתן חן בעיניי, עם כל התמיכה והאהבה שאני מאוד זקוקה להם. אני בת 31 נשואה כבר 5 שנים, ומתוכן מנסה להכנס להריום כבר ארבע וחצי שנים. לפני כשמונה חודשים התחלתי טיפולים (הכל כמובן תקין אצלי ואצל בעלי). איקאקלומין, זריקות מנוגון ובאמצע הפסקות ציסטה. החודש הייתי אמורה להתחיל ivf אבל הרופא שלי יצא לחופש ברוב חוצפתו. רציתי שתספרו לי קצת מניסיונכן איך ההפריות, האם השד נורא כ"כ ?? עד היום האמנתי שזה כמו הזריקות עם ניתוחון קטן באמצע (שאיבה), אבל בעודי גולשת בפורום אני רואה שזה הרבה יותר מורכב ולא תמיד מצליח.. כל העולם מסביבי בהריון (כולל גיסתי בת 25 שבכלל לא רצתה וזה הגיע "בטעות"). אני חושבת שאני מבקשת קצת עידוד והסברים על מה שאני הולכת לעבור... help !!!!!

ברוכה הבאה, עינב
לצערך, את דווקא כן מתאימה לפורום שלנו. את בהחלט באותה סירה כמו כולנו. התהליך עצמו לא קשה, ובסה"כ מתרגלים אליו מהר מאוד. אבל החלק שלעולם לא מתרגלים אליו, הוא לקבלת התשובה השלילית. ואת זה בעצם עוברים בכל סוג של טיפולים. כאשר עולים כיתה (כך אנחנו מכנות את המעבר מהזרעות ל-IVF), יש ציפיה מאוד הגיונית שעכשיו זה סוף סוף יגיע (ואני מאחלת לך מכל הלב שזה מה שיקרה אצלך). אבל אם גם ב-IVF התשובה החיובית מבוששת לבוא - אז כל שלילי הופך להיות יותר ויותר כואב - וזה החלק הקשה. לגבי הצד הטכני של ההפריות את יכולה לקרוא בקישורי הפורום. אם אחרי שתקראי עדיין ישארו לך שאלות - נשמח לענות לך. והעיקר, שתהיה לך שהות קצרצרה אצלנו.

 

[einav המקורי]

תודה על קבלת הפנים

ברוכה הבאה, עינב
לצערך, את דווקא כן מתאימה לפורום שלנו. את בהחלט באותה סירה כמו כולנו. התהליך עצמו לא קשה, ובסה"כ מתרגלים אליו מהר מאוד. אבל החלק שלעולם לא מתרגלים אליו, הוא לקבלת התשובה השלילית. ואת זה בעצם עוברים בכל סוג של טיפולים. כאשר עולים כיתה (כך אנחנו מכנות את המעבר מהזרעות ל-IVF), יש ציפיה מאוד הגיונית שעכשיו זה סוף סוף יגיע (ואני מאחלת לך מכל הלב שזה מה שיקרה אצלך). אבל אם גם ב-IVF התשובה החיובית מבוששת לבוא - אז כל שלילי הופך להיות יותר ויותר כואב - וזה החלק הקשה. לגבי הצד הטכני של ההפריות את יכולה לקרוא בקישורי הפורום. אם אחרי שתקראי עדיין ישארו לך שאלות - נשמח לענות לך. והעיקר, שתהיה לך שהות קצרצרה אצלנו.

תודה על קבלת הפנים
התכוונתי שאני לא מתאימה בגלל שאין לי ילדים בבית.. בכל אופן אם את אומרת שהחלק הקשה הוא קבלת התשובה השלילית, אז אין לי שום בעיה לעבור את ההפריות כי תשובות שליליות (בצורת מחזור) אני מקבלת כל הזמן. ביום שישי האחרון זה היה פשוט נורא כי הציעו לי "לחשוב חיובי" ומרוב חשיבה חיובית כשהגיע המחזור.. לא יכולתי לתפקד. אז אני ובעלי החלטנו שאנחנו "לא מצפים יותר" (כאילו שזה אפשרי). שאלה נוספת - איך מצטרפים לעמותה שלכם "הזכות להורות" ומה בדיוק אתם עושים???

 

[העין ה 3]

אוי, נכון, טעות שלי...

תודה על קבלת הפנים
התכוונתי שאני לא מתאימה בגלל שאין לי ילדים בבית.. בכל אופן אם את אומרת שהחלק הקשה הוא קבלת התשובה השלילית, אז אין לי שום בעיה לעבור את ההפריות כי תשובות שליליות (בצורת מחזור) אני מקבלת כל הזמן. ביום שישי האחרון זה היה פשוט נורא כי הציעו לי "לחשוב חיובי" ומרוב חשיבה חיובית כשהגיע המחזור.. לא יכולתי לתפקד. אז אני ובעלי החלטנו שאנחנו "לא מצפים יותר" (כאילו שזה אפשרי). שאלה נוספת - איך מצטרפים לעמותה שלכם "הזכות להורות" ומה בדיוק אתם עושים???

אוי, נכון, טעות שלי...
משום מה הייתי בטוחה שיש לך ילד בבית. ממש קראתי את זה בין השורות! אולי זה אומר שזה קרוב... הלוואי!

 

[רוני471]

אולי זה יעודד אותך קצת...

חוששת...
שלום בנות, אני חדשה בפורום והאמת גם לא כ"כ מתאימה, אבל גלשתי אצלכן ומצאתן חן בעיניי, עם כל התמיכה והאהבה שאני מאוד זקוקה להם. אני בת 31 נשואה כבר 5 שנים, ומתוכן מנסה להכנס להריום כבר ארבע וחצי שנים. לפני כשמונה חודשים התחלתי טיפולים (הכל כמובן תקין אצלי ואצל בעלי). איקאקלומין, זריקות מנוגון ובאמצע הפסקות ציסטה. החודש הייתי אמורה להתחיל ivf אבל הרופא שלי יצא לחופש ברוב חוצפתו. רציתי שתספרו לי קצת מניסיונכן איך ההפריות, האם השד נורא כ"כ ?? עד היום האמנתי שזה כמו הזריקות עם ניתוחון קטן באמצע (שאיבה), אבל בעודי גולשת בפורום אני רואה שזה הרבה יותר מורכב ולא תמיד מצליח.. כל העולם מסביבי בהריון (כולל גיסתי בת 25 שבכלל לא רצתה וזה הגיע "בטעות"). אני חושבת שאני מבקשת קצת עידוד והסברים על מה שאני הולכת לעבור... help !!!!!

אולי זה יעודד אותך קצת...
חברה טובה שלי היתה בטיפולים 4 שנים הם גם לא מוסברים והרופא שלה נסע לחול אז היא היתה חודשים בהפסקה ואז נס היא ניקלטה להריון אחרי כמה שנים של טיפולים והיום היא חובקת תינוקת קטנה בקשר להפריות השד באמת לא נורא מתרגלים לזריקות ואותי הפחידו ומבט לאחור אמרתי מה זהו ,תחשבי במובנים של חולת סכרת שמתרגלת לדקירות ואצלנו יש מטרה ששוה כל כאב ,נכון העצב והכאב שבא עם השלילי שובר לרסיסים אבל מקוה שהחיובי יגיע עם זה שעליתם כיתה ,המון בהצלחה רוני