חושבת שזה הפורום אולי...
אם לא פסיכולוג, אז אגש לכאן מקוה שזה יעזור לי. אני אם לארבעה ילדים בוגרים הקטנה בת 15. מי שאמר: גיל בעייתי, תיאר במיקרו את הטלטלות שעוברים הורים (אני ובעלי) מידי יום ביומו. אקרא לבת זקונים לירון. לירון מקבלת מאיתנו הכל: בגדים, כסף, המון תשומת לב, ואהבה. ביתנו חמים ונעים עם המון חברים, איכשהו החיבור שלה לחבריה (הלא חיוביים) חזק יותר מההורים, ואנו נחשפים לצערנו להתנהגויות שלא אופיינו לשאר הילדים. - התפרצויות כעס, מרירות, תסכול (על מה? אנחנו הורים טובים) והכי הכי גרוע: התחצפויות. אתמול חל מפנה עצום לרעה, כשאני ביקשתי לפני יציאה החוצה זוג מפתחות, היא התנהגה בחוצפה ובהרמת קול (בדיוק כמו בשוק או יותר גרוע...) ואני נבהלתי ולכן אסרתי עליה לצאת מהחדר, בתגובה היא התפרצה והשתוללה- כאילו כמו בלון שהתפוצץ ואפילו ..
איימה ש"אני אשתה את האוקונומיקה שבמטבח.." לא ידעתי איך להגיב- זה אף פעם לא קרה לי- למה הגעתי לזה, ואיך עוצרים את זה, החלטתי שם אתרגש היא תפעל לרעה, ואם לא אתרגש היא לא תממש את איומיה (אינסטינקט כנראה..) וצדקתי.. אולם עד שהיא נרגעה אביה (בעלי ) הגיע והתחיל לצעוק כמו שלא שמעתי מימיו, וחששתי לו... אנו מחמירים מאז אתמול את העונש כי היא- לא נרגעת ולא מבקשת סליחה, והכי גרוע..לא יודעת למה היא אשמה. כמו גוש שלג שמתגלגל במורד. יש למישהו עיצה. אני רוצה לציין (מקווה שזה לא יכעיס) הטלנובלות נראות לי משקפות חד וחלק את ההתנהגות שלה: חוצפה, העזה, קיצוניות, ועוד..לפעמים נדמה לי שהיא מרגישה חלק מדמות בטלנובלה. יש לציין שהיא ילדה חברותית מקובלת ..ואין לי עוד מה להוסיף.. מקוה שנעבור את הלילה ועוד לילה ועוד לילה בשלום, אמא
אם לא פסיכולוג, אז אגש לכאן מקוה שזה יעזור לי. אני אם לארבעה ילדים בוגרים הקטנה בת 15. מי שאמר: גיל בעייתי, תיאר במיקרו את הטלטלות שעוברים הורים (אני ובעלי) מידי יום ביומו. אקרא לבת זקונים לירון. לירון מקבלת מאיתנו הכל: בגדים, כסף, המון תשומת לב, ואהבה. ביתנו חמים ונעים עם המון חברים, איכשהו החיבור שלה לחבריה (הלא חיוביים) חזק יותר מההורים, ואנו נחשפים לצערנו להתנהגויות שלא אופיינו לשאר הילדים. - התפרצויות כעס, מרירות, תסכול (על מה? אנחנו הורים טובים) והכי הכי גרוע: התחצפויות. אתמול חל מפנה עצום לרעה, כשאני ביקשתי לפני יציאה החוצה זוג מפתחות, היא התנהגה בחוצפה ובהרמת קול (בדיוק כמו בשוק או יותר גרוע...) ואני נבהלתי ולכן אסרתי עליה לצאת מהחדר, בתגובה היא התפרצה והשתוללה- כאילו כמו בלון שהתפוצץ ואפילו ..
איימה ש"אני אשתה את האוקונומיקה שבמטבח.." לא ידעתי איך להגיב- זה אף פעם לא קרה לי- למה הגעתי לזה, ואיך עוצרים את זה, החלטתי שם אתרגש היא תפעל לרעה, ואם לא אתרגש היא לא תממש את איומיה (אינסטינקט כנראה..) וצדקתי.. אולם עד שהיא נרגעה אביה (בעלי ) הגיע והתחיל לצעוק כמו שלא שמעתי מימיו, וחששתי לו... אנו מחמירים מאז אתמול את העונש כי היא- לא נרגעת ולא מבקשת סליחה, והכי גרוע..לא יודעת למה היא אשמה. כמו גוש שלג שמתגלגל במורד. יש למישהו עיצה. אני רוצה לציין (מקווה שזה לא יכעיס) הטלנובלות נראות לי משקפות חד וחלק את ההתנהגות שלה: חוצפה, העזה, קיצוניות, ועוד..לפעמים נדמה לי שהיא מרגישה חלק מדמות בטלנובלה. יש לציין שהיא ילדה חברותית מקובלת ..ואין לי עוד מה להוסיף.. מקוה שנעבור את הלילה ועוד לילה ועוד לילה בשלום, אמא