חושבת על האקס

pumking

New member
חושבת על האקס

*בבקשה לא לפרסם בפרטי**

אני בת 30, בזוגיות של שנתיים שלא ממש טוב לי בא, וכנראה בגלל זה חושבת המון על האקס שלי שנפרדנו לפני 4 שנים כמעט, פרידה שאני יזמתי אחרי שהיינו 10 שנים ביחד, קשר מהילדות. הרגשתי שאני כבר לא אוהבת, רוצה לחוות עוד קשרים, לעבור לעיר הגדולה ולהתנסות.
היו לי מאז כמה קשרים קצרים כולל התאהבות רצינית, ולפני שנתיים הכרתי את הבן זוג שלי (שאגב מבוגר ממני די בהרבה שנים..), אנחנו גרים ביחד וגם פה יש לי בעיה שלא טוב לי בקשר, אנחנו מאוד שונים בהרבה דברים ומפריעים לי בו דברים שאני לא רואה שנפתרים בעתיד, וגם לא רואה את עצמי חיה עם הדברים האלה. מצד שני, קשה לי לחתוך את הקשר גם בגלל הגיל שלי וגם בגלל שקשה לי להאמין שאמצא זוגיות מאושרת וגם בגלל העניין של המגורים.
לאחרונה יוצא לי לחשוב הרבה על האקס שלי של המספר שנים, אני מרגישה טעות שנפרדנו ואולי הייתי צריכה לעבוד על זה ולא לוותר. הוא הטעם שלי ויש בו דברים שאהבתי, וסה"כ כן הסתדרנו.
שלחתי ו מיילים ואז עברנו לווטסאפ, ברגע שזה קרה והוא גם רצה שנדבר, הרגשתי הרגשה מוזרה של אני עושה משהו לא מתאים ולמה אני חוזרת אחורה? הוא כמובן חסם אותי אחכ, וכמובן כבר כמה שנים אני חסומה אצלו בפייסבוק. הוא ניסה לחזור בעבר אלי ולא רציתי.
ולמרות שלא רציתי לדבר איתו והרגשתי ששוב איבדתי אותו, מדוע זה מקנן בי ואני מתגעגעת? ממש רוצה את החיים שלנו שהיו לנו לפני?

האם זה קרה לעוד מישהו? האם אפשר לחזור לאקס אחרי ככ הרבה שנים? ששנינו התבגרנו והבנו מה אנחנו רוצים בחיים ומה בעצם חשוב?
אני רואה את עצמי מקימה משפחה עם האקס, מה שאני לא רואה עם הבן זוג הנוכחי...מרגישה מבולבלת מכל הצדדים ולא יודעת איך להמשיך מכאן :(
 
את כנראה מאילו שרוצים דווקא את מה שאין ואי אפשר

הפיתרון הוא כרגיל טיפול. לא יהפוך אותך למאושרת ושמחה בחלקך כי זה חלק מהאישיות שלך לטוב ולרע, אבל אולי תצליחי בכל זאת להגיע לכמה תובנות שינחו אותך.
 

pumking

New member
תודה! כבר המון זמן רוצה לעשות טיפול

ואין לי כוח להתחיל להתרוצץ בין פסיכולוגים וגם להבין מי הכי טוב אז דוחה את זה בינתיים...
 
מצב קשה להיות תלויה במישהו ולא לרצות את הקשר

אני לא חושבת שיש לזה פיתרון שמח, זו רק החלטה שלך אם לוקחת את הסיכון ועוזבת או נשארת מקימה משפחה עם הנוכחי.
אני יכולה להגיד לך בוודאות שאם הייתי במערכת יחסים יציבה ונסבלת עם גבר חמוד שאוהב אותי, מפרנס טוב, מכבד אותי ורוצה עתיד איתי, ואני מבחינתי מסתדרת איתו, נמשכת אליו לפחות קצת (במשמעות של לא נגעלת ממנו או משהו כזה) ואנחנו מסתדרים - אז בגיל 30 הייתי נשארת איתו ומקימה משפחה ושוכחת את האקס.
אבל אם זה לא המצב אז בלי קשר לאקס שלך, אל תבזבזי את השנים הכי יקרות שלך על מערכת יחסים שלא מובילה אותך לעתיד משותף. בטוח יש לך עוד אופציות לדיור וגם אין לך מה לפסיד אם תנסי לצור קשר עם האקס. מקסימום יגיד לא.
&nbsp
 

pumking

New member
תודה

הוא באמת גבר חמוד, שאוהב אותי ומכבד אותי ורואה עתיד איתי אבל אני לא מספיק שם, אני ממש לא נגעלת ממנו ואפילו נמשכת אליו (זו הסיבה למה התחלתי לצאת איתו מלכתחילה), אבל אין שם מספיק אהבה ודאגה ואני לא מספיק שם. נראה לי זו תהיה טעות להתקדם, מצד שני קשה לי לוותר עליו כי עדיין טוב לי איתו בסה"כ, אבל פה זה נגמר, מרגיש לי פשרה איפשהו.
 
מרגיש לי מהסיפור שלך שאת צריכה לנער את החיים שלך

אני מתכוונת לשינוי כוון. אולי קריירה חדשה? נסיעה לחו"ל אם יש לך הזדמנות מהעבודה, או תחביב שאת ממש ממש תאהבי, משהו שינער לך את החיים ויעזור לך לצאת מהמעגל הזה.
 

pumking

New member
תודה! לא בטוחה שהבנתי כ"כ

איך זה קשור או קריירה למצב שאני נמצאת בו?
יש מצב שאת צודקת, אבל איך זה אמור להוציא אותי מהמעגל הזה?
את אומרת שברגע שיהיה לי משהו אחר לאחוז בו (תחביב חדש, נסיעה לחו"ל או שינוי קריירה) אז זה יגרום לי בעצם לצאת יותר בקלות ללא פחד מהמעגל הלא טוב שאני נמצאת בו?
 
לכאורה אין קשר אבל אני חושבת באופן כללי שכשתקועים בחיים

כשאת מוצאת את עצמך בתוך לופ כזה שלא נפתר לאורך זמן אז צריך לנער את הסדינים, לעשות שינוי משמעותי וכשמשנים כוון אז החשיבה משתנת, פוגשים אנשים חדשים שנותנים לנו רעיונות חדשים. כאילו עוזר להתעלות מעל הפלונטר ולראות הכל מלמעלה כי פתאום יש דברים יותר חשובים לחשוב עליהם.
ואני מאמינה שקשר עם גבר "הנכון" מגיע בלי שתרגישי, כשאת עסוקה מעל הראש בעיניינים חשובים אחרים
 

מריוס זכריה

New member
מנהל
באמריקאית קוראים לזה no brainer

"no brainer" בעברית זה משהו כמו: "מה לא ברור פה?"

מדברייך נובעות פה שתי עובדות ברורות:
1. לא טוב לך עם הנוכחי מהמון בחינות, ואת גם לא מאמינה שזה ישתפר.
2. את מתגעגעת מאוד לאקס, שבעצמו התגעגע אליך.

ומאחר ובכיתה א' לימדו אותי שאחת ועוד אחת זה שתיים, אז המסקנה שלי היא לגמרי להיפרד מהקשר הלא מוצלח (בלי קשר לאקס), ולנסות שוב עם האקס.

ברור לי שגם עם האקס ההצלחה לא מובטחת, אבל לגמרי נשמע לי שאת חייבת ניסיון רציני.

זה הכל.

האם סיפורים כאלה הצליחו בעבר? בוודאי. יש מספיק שהצליחו כדי לומר שיש סיכוי לעניין.

לגבי טיפול: אני ממש לא חושב שאת צריכה עכשיו טיפול. אבל אני כן חושב שאם תחדשי את הקשר עם האקס, אז כן יהיה כדאי להוסיף טיפול זוגי כתבלין לזוגיות, אחרי כמה חודשים. לא חובה, אבל מומלץ.
____________________________________
מריוס זכריה, מטפל, מנחה ויועץ אישי, זוגי ומשפחתי
 

pumking

New member
תודה :)

לא יודעת אם אנסה עם האקס משהו אבל קודם צריכה להחליט מה עושה עם הנוכחי.
 
נו

נראה לי שזה פחות העבר והאקס שכל כך את מתגעגעת אליהם ויותר הפחד מהעתיד. אז את מסתכלת אחורה במקום קדימה.
בגיל מסוים מקבלים את הפרספקטיבה הנכונה, הבנה שהעבר היה חרא, ההווה חרא והעתיד חרא שפשוט עדיין לא התממש.
 

מיכל203

New member
כמה דברים:
א. אני מניחה שלא גרת עם האקס שלך. אם היית גרה איתו, יכול להיות שהיית מגלה דברים שאת לא אוהבת / קשה לך איתם / את לא רואה את עצמך חיה איתם. כמו עם הנוכחי.

ב. אני לא בעד להתקבע על קשרי ילדות. צריך לראות דברים אחרים, לחוות ולמצות לפני שמחליטים מיהו "האחד" (לא שאני מאמינה באגדת ה"אחד", אבל זה כבר סיפור אחר). צריך גם להתבגר, להפרד מכל מיני פנטזיות ילדות וללמוד יותר מה חשוב יותר ומה פחות.
אין כאן משהו שהיית יכולה "לעבוד עליו". היית פשוט במקום אחר בחיים.
אם לא היית עוברת הלאה בזמנו, תחושת ההחמצה הייתה ממשיכה לנקר בך.

ג. האם האקס הוא זה שמתאים לך להקים איתו משפחה? אני לא יודעת, וגם את לא יכולה לדעת כרגע. יש מצב שאת עושה לו אידיאליזציה, הן בגלל שאת נמצאת בזוגיות לא טובה והן בגלל שהזוגיות איתו, עם האקס, הייתה זוגיות בוסר שלא חוותה את קשיי היומיום במלואם. את נזכרת בו בגעגועים כי הוא העוגן הרציני האחרון שהיה לך, אבל זה לא אומר שהוא מתאים לך יותר מבן הזוג הנוכחי.
כרגע אין לך מספיק נתונים לדעת את זה. וזו גם תשובה לשאלה האם אפשר לחזור לאקס אחרי הרבה שנים – אפשר, אבל במידה שזה יקרה, כדאי שתתייחסי אליו כאל מישהו חדש לגמרי שצריך לבחון אותו ואת הקשר ביניכם מחדש בכל הפרמטרים, כולל מגורים משותפים לפני החתונה.

ד. אבל יותר חשוב מעניין האקס זו העובדה שאת נמצאת בזוגיות רעה שאת מתפשרת עליה ביודעין בגלל עניינים כמו גיל (וממש לא מובן לי למה צריך להתפשר כבר בגיל 30!) ומגורים...
מזל שהתת מודע שלך מתמרד ומזמן לך מחשבות על האקס. הוא בעצם אומר לך: יקירתי, את אולי ויתרת כבר על האושר שלך, אבל אני לא מתכוון לוותר לך.
אני אמשיך להציק לך עד שתביני שאת נמצאת במקום לא נכון וכדאי שתעשי עם זה משהו, ובהקדם.
 

pumking

New member
תודה מיכל

אין לי הרבה מה להגיד חוץ מזה שאת מאוד צודקת בכל מה שאמרת.
 
להתפשר בגיל 30 - פעם הייתי מתווכחת עד שאין לי אוויר שלא

צריך בכלל להתפשר בגיל 30.
היום שיניתי את דעתי. אם אישה רוצה להביא ילדים לעולם אז באופן כללי להרבה נשים יותר קשה להביא ילד כמתחילים להתקדם בגיל, ואם מישהי רוצה 2-3 ילדים וגם שנתיים שלוש בין ילד לילד ומחכה לשנות השלושים, נהיה ממש קשה.
זה פשוט קשה נורא ומורט עצבים. תסתכלי מסביבך. כשאני מתסכלת מסביבי אז אני רואה נשים שקשה להן להכנס להריון בגלאי 35 פלוס ואחרי זה להחזיק את ההריון. שלא לדבר על לגדל את הפיצי/ת. אני לא אומרת אי אפשר אני אומרת סטטיסטית קשה יותר פיזית לאלו שמתחילות מאוחר.
&nbsp
 

shirael

New member
אין מה להתבלבל,

את פשוט צריכה תרגום לשפה שהתת מודע שלך מדבר אלייך בה (אמ;לק: דעתי יותר כמו של מיכל ופחות כמו של מריוס).
&nbsp
א. את בקשר לא נכון. את מחזיקה את עצמך שם בכוח בגלל פחדים לא רציונליים. מגורים? את לא בתקופה הויקטוריאנית, תעברי לסבלט עם מזוודה ומשם תחפשי בנחת חדר בדירת שותפים או יחידת דיור. יש פתרונות בלי סוף. לגבי הגיל - 30 זה צוציקית, טכנית תוך שנה וחצי את כבר יכולה להיות נשואה למישהו אחר (מנסיון) ואז תהיי בת... 31 וחצי. זה כלום. אפילו אם זה יקרה בעוד 3-4 שנים את עדיין סבבה מבחינת גיל. תכלס, הסיבה היחידה שגיל 30 צריך להדליק אצלך נורה זה כדי שתתעוררי על החיים שלך ותפסיקי לבזבז זמן על קשרים לא מתאימים. מה שמוביל אותנו ל...
&nbsp
ב. הפחד הכי גדול שלך זה שבעצם שאין יותר טוב עבורך בחוץ, ולכן במקום לשלח אותך לחופשי, המוח שולח אותך למקום החמים והמוכר, עם אקס שהוא בשבילך יותר כמו אח מאשר גבר. "הוא הטעם שלי"? יש לך את זה ביותר מנותק?

בטח שאת רואה את עצמך מקימה איתו משפחה, הוא *כבר* בן משפחה, ולהתחתן עם אחד כזה זה מתכון לנישואין פושרים ואולי גירושים ברגע שהילדים קצת גדלים.
&nbsp
שורה תחתונה - הבעיה שלך היא לא הבחור הזה ולא הבחור ההוא, אלא פחד. פחד גדול שמתחלק להרבה קטנים - גיל, מגורים, החמצה - אבל הוא די פשוט. האם באמת נועדתי להיות מאושרת? האם מגיע לי?
&nbsp
ושם כדאי שתתני תשומת לב. חיים של רגש מלא לא יכולים להתקיים כשנותנים לפחדים לנהל אותנו - רק חיים של פשרה קרה, וזה מה שהתת מודע שלך צורח עלייך כרגע. אז תחבקי את הזכרונות הנעימים מהאקס, כבודם במקומם מונח, ותחזירי אותם לארון בחיבה. אחר כך קומי ותסיימי את הקשר העקר שאת נמצאת בו. עשי מה שאת מספרת שרצית מהתחלה - תכירי, תחווי, תפגשי, אבל קודם כל את עצמך, וכן, טיפול זו דרך נפלאה לעשות את זה, אני גם נעזרתי בסדנאות, ספרים, פסטיבלים ומטפלים למיניהם. תתחילי לעבוד על הפחד הכי הגדול שלך: "קשה לי להאמין שאמצא זוגיות מאושרת". כשתיפטרי ממנו באמת גם תמצאי זוגיות שתיתן לך את כל מה שחלמת לקבל.
 

shirael

New member
אחותי, את כולם


סתם סתם, אבל באמת, כל מה שדיבר אלי והרגשתי שככה קורא לי לנסות - ניסיתי. הרגליים שלי מאוד על הקרקע, ככה שמה שלא הרגיש לי מדויק חתכתי. הנה רשימה של דברים שעזרו לי, לפי סדר אקראי:
- סדנת מהות של הומניקיישן (זו דוגמה למשל למה שפחות זרם לי - הסדנה תרמה לי המון אבל ממש לא רציתי לעשות את סדנת ההמשך שכל הזמן חפרו לי עליה)
- פסיכולוגית קלינית, 4 חודשים
- רפלקסולוג שטיפל בי גם בשיחות ובאנרגיות, שנה וחצי
- ספרים בנושא מודעות עצמית ובנוושאי העצמה נשית (כוחו של הרגע הזה, אגדות המוות ההפיך, האוהל האדום, גופה של אישה תבונתה של אישה..)
- פסטיבל נשים - פעם זה היה שאקטי, היום נראה לי זה נקרא לה אינדיגה
- אשרם במדבר על כל פסטיבליו וסדנאותיו, ואפילו גרתי שם כמה פעמים לתקופה של כמה שבועות (בין השאר סדנאות כתיבה, ריברת'ינג, תטא הילינג, שחרור מטראומות ילדות, קונסטלציה משפחתית) - אפשר להגיע לפסטיבל כמתנדב ואז זה לא עולה כסף, ותכנית המגורים עולה משהו כמו 50 שקל ליום וגם מקנה הנחות לסדנאות..
- שימוש ביתי בקלפי מודעות של אושו שתמיד קולעים בול לאמת
- מדיטציות אקטיביות של אושו, ככה בבית עם רמקולים על פול
- שחזור גלגולים
- שני סיבובים בהפרש של שלוש שנים אצל שמאן בפרו וטקסי סן פדרו ואייוואסקה.
- מממ משהו כמו 3-4 מתקשרים שונים במשך השנים, כל אחד/ת יותר נהדר/ת מהשני/ה.
&nbsp
כמו שאת רואה - אול אובר דה פלייס, וזה דברים שנעים בין זול ומיידי לבין לחצות את העולם, והרבה יותר רחב ומגוון מ"ללכת לפסיכולוג" (עם כל הכבוד אליהם). כל מה שנכנס לרשימה תרם לי דברים חשובים, אבל הייתי אומרת ששלושת הגדולים היו הרפלקסולוג, סדנת שחרור מהילדות והטקסים בפרו. זאת אומרת, כשאני חושבת על זה, השילוב בין חוויות חזקות וחד פעמיות שעובדות על הרגש לבין טיפול מתמשך שאפשר להביא אליו את החומר שעלה באותן חוויות ולעבד אותו בנחת במשך כמה זמן שצריך בכלים רציונלים - זה השילוב המנצח.
 

tal902

New member
הספק מרשים....

במה את עובדת שככה יכולת להימלט לכל מיני מקומות בעולם לכמה שבועות? לא לכולם זה מתאפשר.
 

shirael

New member
כן? לא יודעת... זה נפרש על פני לא מעט שנים..

הביקור הראשון בפרו היה במסגרת טיול ארוך שעשיתי אחרי התואר השני. הביקור השני בפרו אכן היה במיוחד - הייתי שם שבועיים סך הכל, לא נראה לי פרק זמן כזה בלתי אפשרי. בתקופות שגרתי באשרם המשכתי לעבוד במה שעבדתי בזמנו, תרגום. הסדנאות שעושים שם הן בדרך כלל של סוף שבוע, הפסטיבלים מתקיימים בחופשים והסדנה הכי ארוכה היתה שבוע. כל שאר הדברים זה בבית או בעיר.
קיצר, ממש לא בשמיים....
 

tal902

New member
טוב, תרגום זאת עבודה לרוב מהבית. בשעות שבא לך

הרבה יותר קל לשלב במצב שכזה מאשר כשעובדים בעבודת משרד ויש לוחות זמנים צפופים על פני כל החודש ושאפשר לצאת לחופש בתאריכים מוגדרים בו (שלרוב הפסטיבלים לא מתחשבים דווקא בהם)..
&nbsp
בקצור, הוא שאמרתי...
&nbsp
שמח בשבילך שהיה לך זמן לכל זה ושזה קידם אותך.
 
למעלה