חושבת איך והאם לספר

[טומבריידר]

חושבת איך והאם לספר

אני בת20רוב החברים כבר יודעים עלי.אני יוצאת עם אותה בחורה כבר10חודשים.אני יודעת שאני כבר מספיק בטוחה וחזקה לעמוד מאחורי החלטותי,ואני מרגישה צורך להפסיק להסתיר ממשפחתי את נטיותי אז למה אני לא יכולה לספר?אנחנו משפחה לא חמה,רק עם אח אחד יש לי יחסים טובים וגם לא הצלחתי לספר לו רק לאישתו,והיא ממש תמכה בי.אני רוצה לספר לאחי וזהו. להורי יש בני זוג שלהם והם עסוקים בעצמם,לא רוצה לערב אותם בחיי בכלל,אפילו עברתי לחיות בעיר אחרת.ושוב אני חוזרת למושג משפחה,ולא משקרים למשפחה ובלה בלה בלה.אני יודעת שאני מתרחקת מהם עוד יותר בגלל הסתרת נטיותי מהם.לספר?לא לספר?מתי?סה"כ אני מרוצה מחיי,אבל אני לא אוהבת לשקר.

 

[האדם שמאחורי המסיכה]

מה מונע ממך לספר לאחיך?

את בת 20, בזוגיות במשך 10 חודשים [הלוואי עלי

] אשתו של אחיך יודעת, והיא תומכת בך. עד כמה את מכירה את אחיך? מה דעתו על הומוסקסואליות? להורייך יש בני זוג, כלומר, הם גרושים, עד כמה שנראה. אם את מרגישה שהנטייה היא הדבר שהכי הרחיק ביניכם, אולי באמת כדאי לשקול ולספר. לפעמים להסתיר משהו גוזל הרבה אנרגיה שיכולה להיות מנותבת לכיוונים חיוביים. "לא משקרים למשפחה בלה בלה בלה"... זה תלוי גם עד כמה את מרגישה בטוחה ופתוחה בעצמך... את יכולה לקרוא גם את המדור לצעירים באתר תהל"ה אני מקווה שזה יוכל לתת לך מעט חומר למחשבה.

יובל

 

[אמא גאה]

טומבריידר חביבה

אני מציעה לחשוב על כן לספר למשפחה ולאו דווקא מהמניע של לא לשקר, נכון לא טוב לשקר, אבל האמת היא שאינך משקרת אלא רק מסתירה אי אילו פרטים על עצמך. אני מציעה מהטעם האחר. מהטעם שלך עצמך קשה לחיות עם הסוד שאת שומרת בבטן. אני יודעת עד כמה זה מכביד עליכם הילדים, אתם עוברים תהליך לא קל עם עצמכם עד ההשלמה. ואני אספתי עדויות מרבה מאד בנים ובנות וכששאלתי על החלק הקשה ביותר שחוו מהרגע שחשדו שהם לא כמו כולם ועד הגילוי למשפחה - כולם כאחד הצביעו אמנם על קשיים רבים ושונים אבל החלק הקשה ביותר היה התקופה של ההתלבטות הקשה מתי ? איך ? למי לספר ? לאמא קודם ? לאבא ? לאח ? לחבר ? וסיפרו על ההקלה הגדולה שבאה בעקבות הגילוי. את מסיימת בזה שאת מרוצה מחייך אבל לא היית מעלה פה את השאלה אם לא היה הסוד הזה מעיק עלייך - אז...... קדימה תקבלי המון תמיכה ותתחילי לחשוב עם מי מתחילים. בהצלחה