חושבת אולי..........

[שושי @:-)]

חושבת אולי..........

לא יודעים מה הביעה, אבל 13 שנים ו-16 הפרות עם 12 הפלות לא הניבוי ילד. אימוץ הביא לנו ילדה מקסימה שהיום בת שלוש. עכשיו אני מגלגלים את הרעיון של פונדקאות ואני רוצה להבין מה תהליך, כמה זמן מרגע שמביאים לוועדה מכתב ועד הטיפול עצמו עם הפונדקאית וכו'. האםלעשות פונדקאות או ללכת על עוד אימוץ? אשמח להרבה עזרה בבלאגן ובעצבות בה אני חיה

 

[מירבי*]

ברוכה הבאה לפורום../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif../images/Emo20.gif

אני מקווה שננוס תקרא את ההודעה שלך ותגיב, הסיפור שלכן מאוד דומה. הכל מתחיל מבקשה עקרונית שיש להגיש לוועדה, הבקשה צריכה לכלול מכתב מרופא לגבי סיבת ההפניה לפונדקאות וצילומי תעודת זהות, לאחר שקיבלתם אישור עקרוני ניתן להתחיל בהכנת התיק לוועדה. קשה לי לציין זמנים, התהליך מורכב מהרבה פריטים קטנים שלכל אחד מהם השפעה גם על קצב התקדמות התהליך. בהצלחה, שולחת לך מסר

 

[אוריתוש 5]

שושי יקרה מאד!!

לא בטוחה שאת זוכרת אותי... היינו חברות בפורום שלך. אני חושבת עלייך הרבה, וזוכרת אותך. שאלתך מעסיקה גם אותי מאד, כיוון שאני (אם את זוכרת) מגדלת היום ילדים מדהימים של בעלי, ויודעת שלי אין ולא תהיה אפשרות להרות וללדת ילדים משלי. למרות האושר הגדול והסיפוק בלהיות אמא, ובילדים הנפלאים שלי, שאני מרגישה שהם מאדד שלי - לא גנזתי את חלום הפונדקאות. אני עדיין חולמת על ילד או ילדה מגופי ממש, ביולוגי. אני מקווה ומתפללת שיום יבוא וחלומי זה יתגשם בתהליך של פונדקאות, על אף שכרגע זה עדיין רחוק. בכל מקרה את ודאי עוקבת כאן בפורום (ואם לא אז כדאי לך) ורואה את הסיפורים ואת החלומות שמתגשמים. אותי זה מאד מחזק, וגורם לי לחשוב שאולי גם אני פעם אחבוק ילד ביולוגי משלי. ליבי איתך בכל החלטה שתקבלי.

 

[ננוס1]

שושי יקירתי!

קשה מאוד לשכוח אותך עם סיפורך הקשה מחד ומחוויות מרגשות ששיתפת אותנו עם אימוצה של ביתך.יותר מפעם אחת נעזרתי בך בשנים האחרונות בענין בדיקות מקיפות שהמלצת לי לעשות לאור הפלות שעברתי.כמוך בשלב מסויים החלטתי שמה שעומד לנגד עיני כמטרה עיקרית ומידית הוא להיות אמא וכמוך אימתי תינוק באוגוסט שנה שעברה.הילד הזה האיר את חיי הכבויים וחידש וטען אותי מחדש באנרגיות חדשות על מנת להמשיך את המסע בהבאת ילד ביולוגי לעולם.לאחר שאיבדתי 5 עוברים ב4 הפלות,נפגעה רחמי כתוצאה מהגרידות ואיני יכולה להרות יותר.פנינו למסלול הפונדקאות עם חששות רבים,עם אופטימיות מאוד מאוד זהירה,עם חשש שהגיל גם לא לצידי[התחלנו התהליך בגיל 38],ההתחלה היתה מאוד בעיתית כי לא הותאם לי ולפונדקאית הטיפול המתאים,היא נקלטה פעם אחת והפילה,ומרגע זה כבר ממש הספדתי את התהליך.מכיוון שעברתי,17 שאיבות לחצה עלי המשפחה,להרפות,לוותר,לחוס על גופי ונשמתי ובהחלטתה משפחתית נקבע פה אחד עוד הריון אחד שיושג ודי. אלוהים שמע סוף סוף את זעקתי,ובטיפול הרביעי שלנו עם הפונדקאית,טיפול אחד אחרי ההפלה שעברה נקלטה שוב ואנו כעת סיימנו 25 שבועות מלאים של ההריון,הנס קרה,ומקווים שבעזרת השם,בחודש מרץ נזכה לראות את האוצר נולד.גם לנו עד היום לא ברור מדוע הפלתי אך כנראה שדרכי האל אכן נסתרות,ולא גילה עדדיין את כל סודותיו למומחים.אני פה לרשותך לכל שאלה שתפנ אלי. בהצלחה!קורלי לשעבר,ננוס בהווה.

 

[שושי @:-)]

האם כדאי לעשות את התהליך לבד

או דרך עמותה. אם כן איזה עמותה מומלצת? תודה על התגובות והעזרה

 

[ליידי בל]

שושי באופן אישי מתוך לבי

אני ממליצה לא לבד, מנסיוני האישי כפודי נכותי ובזכותה של מירבי המדהימה שעזרה לי כל כך רבות בסיום התהליך לעבור את הלידה ומכל מה שבא אחריה התמודדתי נפלאות. ואני יודעת באופן אישי שהזוג שלי התאהב גם המירבי המדהימה והמשיך את דרכם איתה. לדעתי לבד זה לקיחת סיכון מסויים. למרות שאני יודעת שלפעמים יש מזל כמו אצל סיגלוש המדהימה שהכירה זוג מדהים ועברה איתם את ההליך ללא מרכז או עזרה. אבל לדעתי זה עניין של מזל ואת ובעלך הם אלה שצריכים לעשות את החושבים. כיום לדעתי ללכת עם מרכז כמו מרכזה של מירבי שלנו הוא הפתרון הכי הכי לדעתי. אם הייתי צריכה לעשות את זה שוב בארץ הייתי עושה את זה בלבד רק דרך מרכזה של מרבי שלנו! בהצלחה יקירה