חושבים לרדת מהארץ

[ז י ק ו]

חושבים לרדת מהארץ

טוב, ההודעה הזאת לא תיהיה קצרה נראה לי .. אנחנו, זוג בני 30+32 (גייז כאילו דה..) שנמצאים כרגע בשיא הקריירה, בשיא הזוגיות, בשיא החיים. ישבנו אתמול בערב והסתכלנו אחד על השני והחלטנו שאנחנו רוצים לבדוק אופציה לשנות כיוון, לעזוב את הארץ, לנסות מדינה אחרת. יש לנו שני יעדים שעולים על הפרק, הראשון הוא ניו יורק והשני הוא סידני באוסטרליה (כן, אנחנו מודעים להבדל העצום שיש בניהם). יש לנו חשש קטן, אנחנו לא יודעים מאיפה להתחיל... אז ראשית מחר על הבוקר אנחנו מבקשים חופשה בת חודש מהעבודה, ולנסוע ליעד שנבחר כדי לבדוק אופציות, לרחרח מי נגד מי וכו... השאלה שלי היא ממה מתחילים שם, אוקיי נחתנו בשדה התעופה ומה עושים משם ?! לצערי אין לנו משפחה או חברים קרובים שיכולים לעזור לנו להיקלט שם אלא נצטרך לעשות את זה בכוחות עצמינו. ללא ספק אנחנו יודעים שהעיניין יהיה כרוך בתהליך לא קל וייתכן שהוא אפילו שגוי. כמו כן אנחנו גם לוקחים את האפשרות שלא נסתדר שם ו"הורוד" שאנחנו חושבים שיהיה לנו שם לא יהיה כ"כ כזה. אבל תמיד ישנה האפשרות לחזור לארץ ולהמשיך בדיוק מאותה הנקודה שעזבנו. אנחנו מודעים שלעזוב את הארץ כזוג מרכך את העיניין מאשר לרדת כסינגל. אני (ככותב ההודעה) בטוח שאתם מבינים את החששות שלנו ואשמח אם תוכלו לעזור לנו ולשפוך אור לכיוון.

 

[odedee]

לפני שאתם נוסעים...

אתם צריכים לברר לעצמכם את הבירוקרטיה שאיתה תוכלו "לנסות מדינה אחרת". אני מניח שבתור זוג שנמצא בשיא הקריירה ובשיא הזוגיות (מה זה בעצם?) אתם לא מתכננים להפוך את עצמכם לזוג עובדים זרים, לא חוקיים. הגירה חוקית היא נושא לא פשוט, והמפתח ל"איזה ארץ נבחר" נמצא במידה רבה בשאלה "איזה ארץ מוכנה לקבל אותנו". לעזוב את הארץ כזוג מרכך את הענין בדרך כלל, אבל במקרה של גייז זה לא תמיד כך. למשל במקרה של זוג נשוי שרוצה לעבור לארה"ב, מספיק שלאחד יש סידור הגירתי מתאים, ובן/בת הזוג מצטרפים מאליהם. עם גייז זה מסובך יותר, ברוב המדינות. החששות שלכם מאד טבעיים ומובנים, לדעתי. מעבר לשאלה של "איזה ארץ תקבל אותנו" אני חושב שיעזור אם תסביר מה הסיבות שאתם רוצים לעזוב את הארץ. אז תוכלו אולי לקבל מהחבר'ה פה תחושה אם מה שאתם מחפשים לשנות באמת נמצא בסידני או NYC. בכל מקרה, ברוכים הבאים ושיהיה בהצלחה!

 

[ז י ק ו]

אה.. תראה.. תשמע..

אני מאמין שלעשות שינויים תמיד עושים בשיא, לא עושים שינויים כשרע או כשלא טוב. אנחנו כרגע בשיא, ולא משנה מה הביא אותי להגדרה הזאת אבל פה תצטרך להאמין לי . אין משהו שאני יכול להצביע עליו (ושוב אני מדבר בשם שנינו) שגרם לנו להחליט החלטה שכזאת. אולי השיגרה בארץ, אולי כי כבר נמאס לנו מהסובב אותנו (חברים, משפחה) אני באמת לא יודע על משהו ספציפי. (אגב, כבר שבועיים אני חולם על ניו יורק בלילה, נראה לי שזה רמז עבה..) נכון, את כל נושא ההגירה אנחנו נברר ונסדר, אבל אני הקדמתי שלב אחד קדימה. שהכל כבר חוקי ומסודר, מה הלאה ?!

 

[eig]

צעד צעד

לשים על השולחן את האופציות ולבחון אותן, לחלום על ניו יורק ולא למצוא דרך להגיע אליה לא יעזור בסופו של דבר. אני יודע שהשיטה הקנדית מאוד ברורה להבנה, אני לא בקיא בשיטה האוסטרלית (משוכנע שתמצאו את התשובות) והבנתי שהשיטה הבריטית מאוד מסורבלת וארוכה, אל עדיין קיימת (מותנה כמובן בעיסוקכם, השכלתכם וכו). תבדקו מה היעדים שיש לכם אפשרות להגיע אליהם, אז שימו אותם על השולחן, תעשו בעד ונגד, תשאלו מה מרגיש בבטן, ואז תבחרו לאן טסים לבדוק, לשאול, לברר... אנחנו היינו בסרט הזה בדיוק, אני חייב לציין שהתהליך מעניין ומהנה והותוצאות עוד יותר. בהצלחה

 

[TrigATUSA]

תלוי מה אתם מנסים לעשות

אני לא בטוח שהבנתי את השאלה אם בשלב הראשון אתם רק מנסים להבין איפה אתם רוצים לחיות אני חושב שאתם עושים את הדבר הנכון - פשוט ליסוע לשם לתקופה קצרה ולנסות "להרגיש" האם הייתם רוצים לגור שם (שזה מאוד שונה מ"האם היינו רוצים להיות כאן בביקור" תסתובבו בשכונות מגורים ותסתכלו על הבתים ועל החיים של אנשים, תלכו ברחוב ותנשמו את האוויר וכו אם אתם כבר מנסים ל"השתקע" בביקור הראשון (לחפש עבודה וכו) צריך תוכנית פעולה שונה לגמרי - ומאוד מאורגנת אם אין לכם אזרחות זרה השגת אישור עבודה/שהייה הוא פרוייקט לא פשוט בכלל. אם תספרו לנו יותר מה הרקע שלכם נוכל לייעץ באופן ספציפי כמו שאמר עודדי לרקע שלכם יש השפעה מאוד גדולה על היכולת החוקית להשתקע במדינות השונות

 

[itay82]

הכל חוקי ומסודר?

אני לא מכיר את המערכת האוסטרלית, אבל האירופאית והאמריקאית לא בדיוק משאירות הרבה מקום להרהורים. אם הכל חוקי ומסודר אתם מקבלים הרבה תשובות לשאלות שלכם, כי אתם כבר צריכים עבודה, או לפחות זיבה להיות שם. כשיש כבר משהו כזה, הרבה יותר פשוט להתחיל לחיות ולהשתקע. אני חושב שאתם צריכים קודם להבהיר לעצמכם למה אתם באמת רוצים לעבור ומה אתם מצפים להשיג מההגירה. אם אתם עכשיו בשיא - בהתחלה במקום זר אתם תהיו בכל מקום חוץ מבשיא. נסיעת רחרוחים לחודש היא דבר מבורך, אבל לפני שנוסעים צריך לדעת לשם מה נוסעים. במקום כמו ניו יורק מאוד פשוט להישאר תיירים upgraded במשך חודש בלי באמת להיתקל בבעיות של לחיות שם, אם לא יודעים אילו שאלות צריכים לשאול. לכן, בצורה מאוד רפטיטיבית, אני יכול רק להמליץ: אל תקפצו שלבים. קודם תראו מה אפשר.

 

[Woking]

ללא ממש מדוייק

בבריטניה יש תוכנית שנקראת Highly Skilled Migrant Programme, שמטרתה בפירוש הגירה. לא הזכרתם את בריטניה כיעד אפשרי, אבל אם אתם מעוניינים בעוד פרטים, אשמח לעזור. אם יותר לי להמשיך ולשווק את הממלכה, אז ממשלת הוד מלכותה חוקקה לאחרונה חוק civil partnership מה שיאפשר לכם לחיות כזוג מן המניין על כל הזכויות (ולא רק חובות). טוב בטח ro תתקן אותי, שלא כל הזכויות, אבל זה בוודאי יותר טוב מאשר המצב הארה"ב.

 

[ז י ק ו]

חביירים - אני שמח שאתם משת"פים

אכן, אין לנו סיבות מדויקות ללמה אנחנו רוצים, אבל אנחנו מאד רוצים. חשבנו על כל מיני מדינות ופשוט העלינו את המדינות שבהן יש לנו איזה שבב של קשר (חברת ילדות קנדה / חבר מהצבא באוסטרליה). לשנינו אין מקצוע שלמדנו אלא מקצועות שרכשנו עם שנות עבודתינו. אין לנו גם תארים אלא עברנו כמה קורסים מקצועיים. אכן קפוץ לאיזה שבוע "חפיפה" ולבדוק אופציות זה נחמד אבל בנינו לקפוץ לחודש אוסטרליה, חודש לונדון וחודש בניו יורק לא עולה על הדעת.. ת'אמת שאני יושב עכשיו מול הפורום ויודע שזה תהליך קשה מאד, אבל בר ביצוע. נ.ב. WOKINK אשמח אם נתקשר במסנג'ר...

 

[odedee]

עכשיו איבדת הרבה נקודות...

לא אצלנו, חלילה, אלא במערכות ההגירה. בארה"ב למשל, כדי להוציא ויזת עבודה על בסיס כישורים, חייבים תואר אקדמי (או שיש לכם שתיים עשרה שנות ותק, אבל נראה לי שאתם צעירים מדי). אתה צודק שלא ריאלי לקפוץ לשבוע לכל מדינה בעולם, ולכן אני מציע לך לבדוק קודם כל איזה מדינה מוכנה לקבל אתכם. ושבב של קשר באוסטרליה או בקנדה הוא לא שיקול מספיק חשוב פה - אפילו אם יש לכם חבר נפש בסידני, אם אין לכם שום סיכוי לעמוד בדרישות ההגירה של אוסטרליה זה לא עוזר. לעומת זאת יתכן שתעמדו בדרישות של קנדה גם בלי חבר שם - וזה יהיה צעד הרבה יותר הגיוני לשקול. גם במערכת ההגירה האוסטרלית (והקנדית, ובוודאי הבריטית) מרכיב משמעותי מהניקוד הוא ההשכלה הפורמלית. אני חוזר ואומר - אם אתם שוקלים את זה באופן רציני כדאי שתתחילו לקרוא על כל האפשרויות השונות להגר למדינות האלה (ואחרות). כל החומר נמצא באינטרנט. עו"ד להגירה יוכל לחסוך לכם את כל הקריאה הזו ולמידת האפשרויות, אבל זה כמובן יעלה כסף. יתכן מאד שתצטרכו להתחיל תהליך שבו תבואו ללמוד או לעבוד לפני שתוכלו להגיע כתושבי קבע מאושרים. זה יהיה תלוי ברקורד האישי שלכם ואיך הוא מסתדר עם הדרישות השונות. אתם צריכים לבדוק את כל האפשרויות שלכם בכל הארצות הרלוונטיות. זה תהליך שדורש השקעה של הרבה זמן וחשיבה. הנה האתרים הרלבנטיים לאוסטרליה, ארה"ב וקנדה: 1,2,3.

 

[Woking]

כנ"ל בריטניה

בלי תואר אקדמי זה די בלתי אפשרי, אלא אם אחד משניכם הוא עילוי בכינור או זוכה פרס אוסקר. אולי לאחד ממכם יש איזה סבתא פולניה בבוידעם שתתן לכם אזרחות אירופאית?

 

[Noile]

אוסטרליה

יש כמה מסלולים להגר לאוסטרליה ולמרות שעם תואר יותר קל, אפשרי גם בלי. זה תלוי, בין השאר, בכמה מבוקש המקצוע של לפחות אחד מכם כאן והאם אתם יכולים להוכיח נסיון מעשי. דרכים אחרות הן לבוא על BUSINESS VISA, שמצריך הקמת עסק באוסטרליה, לא מתאים לכולם - תלוי מה אתם מתכוונים לעשות. לבוא ללימודים זוהי גם אופציה, די יקרה אומנם. בשביל לבוא כזוג, תצטרכו להוכיח חיים משותפים של שנתיים לפחות. לקצר הליכים בהבנת האופציות ומה גודל הסיכויים שלכם, אפשר גם לדבר עם סוכני הגירה.