חור בלב

[אושר131]

חור בלב

שלום לכולם, אנ י חדשה פה. אבי היקר נפטר לפני כ10 חודשים- בפיתאומיות מקריסת מערכות מאז המקרה מאוד התחזקתי באמונה ובהתקרבות לקב"ה- אתה פשוט מבין כי אין לאן לברוח וזה מגיע בסופו של דבר. אנ י לא מצליחה להתגבר בניגוד לאחותי ואחי שממשיכים הלאה(לפחות ככה נראה לי). זה כאב ששורף את הלב, ורק מי שחווה אובדן הורה יכול לדעת למה אני מתכוונת... אני אגב בת 24- קיימתי שיחות רבות על כך עם בעלי היקר- שמאוד תומך , אך הוא לא יכול באמת להבין את הצער העמוק של האובדן כי לשמחתי הוא לא חווה דבר דומה לזה אני שמחה שמצאתי את הפורום הזה.. אני מאמינה שזה עוזר לאנשים שעברו חוויות דומות לעזור אחד לשני

 

[natalieov]

ברוכה הבאה...

מצטערת לשמוע ומבינה אותך כ"כ... לא בעניין האמונה אבל בהחלט בהרגשה שהאחים ממשיכים הלאה ואנחנו נשארים מאחור... אני יכולה לספר לך מניסיוני שמה שלי עזר להתמודד עם הכל זה ההתעסקות באבא ובמוות שלו, אני כותבת לו המון, ערכתי סרטים, הכנתי אלבום תמונות... ניסיתי כמה שיותר להתעסק ולהנציח אותו... וכבר עברו 8 שנים והזמן לא עוזר בכלום, אבל פשוט מתרגלים לחיות יחד עם זה כי אין ברירה אחרת... אי אפשר לשקוע בזה... את לא לבד עם זה, יש לך בעל שתומך בך ואנחנו כאן כדי לעזור... תספרי לנו קצת עלייך ועל אבא שלך...?

 

[אושר131]

שם

אחד הדברים החשובים והעיקריים שהיו לי בראש מאז ומתמיד זה שרציתי שאבא שלי יהיה הסנדק בברית של הבן שלי- ולצערי זה לא קרה, כי לאבא שלי היה חשוב עניין הבנים כי כולנו בנות( יש לי אח שגדלתי איתו מהנישואים הראשונים של אמא שלי). ורק מהמחשבה שמישהו אחר ישב שמה במקומו "אוכלת" אותי, פשוט לא מסוגלת. ככל הנראה שבקשותיי נענו ויש לי בת. כך שזה מנע המון כאב במיוחד בתקופה שזה עדיין טרי, סה"כ 10 חודשים. אבל כן חשבתי שאם זה יהיה בן אקרא לו על שם אבי-"אור ציון"- לאבי קראו ציון. אני מחכה לתינוקת כל כך, קודם כי אני כבר רוצה אותה ושנית יש פה ניסיון למלא את החלל, לי לאמא שלי- שאגב לה הכי התרגשתי לספר על ההריון. בכל התקופה הרעה הזו לפחות נקודת אור קטנה, ברוך השם. תספרו קצת על עצמכם...

 

[natalieov]

אני בטוחה שהתינוקת תמלא את החלל שנוצר...

אני רואה את זה קורה אצל האחים שלי ולפעמים זה קצת מכעיס אותי... יש להם ילדים ולפעמים זה ניראה שהם שכחו מאבא ומהאובדן כי הם כל היום עסוקים סביב הילדים... יש לי 3 אחים גדולים נשואים ו7 אחיינים (משני אחים), 6 אחייניות ובן אחד- כשהוא נולד, אחרי שאבא שלי נפטר היינו בטוחים שהם יקראו לבן על שמו וכ"כ חיכינו שיוולד כבר בן שיישא את השם... והם לא קראו לו על שמו, לא שם שני ולא בשינוי... זה היה נורא מוזר... אני יודעת שבעתיד כשיהיו לי ילדים ארצה לקרוא להם על שם אבא, לא השם המלא, אולי בשינוי או שם שני או חלק מאותיות השם... גם אם זו תהיה בת אקרא לה על שם אבא... לאבא שלי קראו 'מנשה' וזה שם כבד לתת לילד, אז אני חשבתי על השם 'משי' זה מתאים גם לבת וגם לבן וזה גם מזכיר את אבא...

 

[liron162]

ברוכה הבאה

 

[אושר131]

תודה

אני בת 24 נשואה. בהריון כרגע - חודש חמישי- אני מחכה לילד הזה כל כך.. איזשהו ניסיון למלא חלל.. שאומרים לי שהזמן מרפא את הפצעים- אני מגחכת לעצמי- כי ממש לא.. וסליחה על הפסימיות.. כי שהוא לא כאן, אבא שלי היקר, אם זה להחזיק את הילד שלי, כי הוא הנכד הראשון- שלו הוא כל כך ציפה זה אוכל אותי מבפנים. הייתי מאוד קשורה לאבא שלי- כמו שאומרים שהילדה היא של האבא- בדיוק ואף יותר. אותו הומור, אותה חשיבה- ואיך שאני מכירה את אבא שלי אני מאמינה שאם היו אומרים לו אתה מת.. הוא היה צוחק ולא מאמין.. כי זה כל כך פיתאומי- בלי הכנה מוקדמת. תודה לכם על ההתייחסות זה חשוב לי לפרוק.. אני עדיין נמצאת בשנה של האבל, בע"ה בעוד חודשיים זה שנה מאז. לא להאמין איך הזמן עף... בשורות טובות לכולנו, אמן

 

[natalieov]

אני כ"כ מבינה אותך...

גם אני הייתי 'הילדה של אבא'... אני בת אחרונה אחרי 3 בנים והוא כ"כ רצה בת, אנחנו גם מאוד דומים ואני אפילו זוכרת שכשהייתי קטנה אז אמרתי לו שאם הוא ואמא יתגרשו אז אני אעבור לגור איתו ולא אמא- תמימות של ילדים אבל היום בדיעבד זה מצחיק אותי... הוא ממש חסר לי בהכל וגם לי עצוב שהילדים שלי לא יזכו להכיר אותו... ולא הבעל שיהיה לי, הוא לא יילמד ממנו איזה אבא להיות כי הוא באמת היה אבא מיוחד... מאוד מיוחד... את חושבת לקרוא לתינוק על שם אבא?

 

[irit500]

היי

נראה לי שבערך הדבר קשה שכולנו צריכים ונצטרך לעבור זה העניין שאבא או אמא או מי שאיבדנו לא יהיה בחתונה שלנו ולא יראה את הילדים שלנו.. כל פעם שאני חושבת על זה שאבא שלי לא ילווה אותי לחופה, ולא יזכה לראות את הנכדים שלו מתמלאות לי דמעות בעיניים... זה ממש קשה לחשוב על זה. לפחות הוא זכה להכיר נכד אחד מאח שלי, אבל זה לא אותו דבר.. קשה לי לחשוב על זה שכולנו פה רואים את ההתקדמות שלו ואיך הוא גדל, והוא לא פה ומפספס את זה.. מקווה שבאמת בעז"ה הילד הזה יביא לך אושר לחחים וימלא קצת על החסר..

 

[פלפלת נ]

היי מתוקה...=)

אני מבינה אותך. אם תרצי לדבר, כנסי למסרים. אשמח לשוחח איתך חומד