החישוב הכלכלי מורכב
תקציב המדינה מורכב משתי עקרונות 1) השקעה כלכלית עתידית כמו כל עסק. בחלק זה אפשר לדרוש שמה שיקבע זה כמה כסף זה יביא בעתיד. ושום שיקול אחר לא. 2) השקעה של הקופה הציבורית באזרחים. לטובת האזרחים ולא לשום מטרה אחרת. ההיגיון בכך מגיע מכך שקופת המדינה היא שותפות שבה שם כל אזרח סכום מסוים. אם נניח שהחרדים משלמים לקופה הציבורית כמו החילונים (אני מניח לקלות הדיון), אזי נשארת שאלה אחת. מי מקבל יותר מהחלק שאינו מיועד להשקעה כלכלית. אני מסכים שההשוואה בין הכשרת מהנדסים לאברכי כוללים לא נכונה. אבל ההשוואה לסטודנטים במדעי הרוח הגיונית. כמובן שגם ללימודי מדעי הרוח יש תועלת, כמו גם ללימודי גמרא, ולך תשווה. שאלה נוספת היא השוואה מעמיקה בין התקציבים השונים לחרדים ולחילונים. מפרטי תקציב שונים שעברתי עליהם בעבר, ברור שיש העדפות לכאן ולכאן. כל פרט יכול לגרור דיון ארוך, אבל אתן כמה דוגמאות. כל תקציבי הספורט אינם מגיעים לחרדים, ספורט תחרותי וספורט בבתי הספר. התקציבים לישיבות ולכוללים הם כנראה העדפה לטובת החרדים. מעבר לכך, הרבה מהתקציבים והפעילויות הממשלתיות, מיועדים ל"ציבור הכללי" קרי החילוני. למשל, רק בשנים האחרונות יש ספריות ציבוריות לחרדים. בילדותי כל הספריות שהכרתי היו "גמח"ים". המחלקות לשיקום נוער לא חשבו על החרדים עד העשור האחרון, ועוד. מה שאני מסכים איתך, שכאשר מדובר במערכת יחסים בין תרבויות כה שונות, לא נכון לטפל בכך דרך "עיקרון השיוויון". עדיף לעשות חישוב מדוקדק כמה כל ציבור נותן ומקבל, לחלק לשתי תקציבים, וזהו. לא בטוח שרוב התושבים בארץ (+יפי הנפש) יאהבו הסדר כזה, והוא גם מאד מורכב. נקודה נוספת לטובת החרדים בחלוקת משאבים. הרבה מסורתיים כמו מצביעי ש"ס ועוד, מוכנים לסוג של תקציבים לישיבות לחרדים וכאלה. גם אם הם לא חרדים, אם הם מצביעים לש"ס וזו העדפתם, זה לפחות אומר משהו לגבי החלק שלהם בתקציב.