חוק כהנוביץ שאני זוכרת...
שכנה "יקית" שעל השעון בשעה 14.00 היתה מגרשת אותנו בצעקות מחצר המשחקים במבטא יקי אופייני...ממנה למדתי את המילה "שלאפ שטונדה"... ומאוחר יותר, אסור היה לי לפרוט על הפסנתר את האימון היומי בן השעתיים בשעות הנ"ל... וזה היה די מבאס כי.... עד 14.00 מקסימום 15.00 הייתי מסיימת את שעורי הבית ורק ב-16.00 יכולתי להתחיל לנגן, ב-18.00 כשסיימתי בחורף היה כבר חושך ולה הרשו לי ללכת לחברות... באסה איומה... היו שנים שבכיתי על "מר" גורלי וקיללתי את הפסנתר קללות איומות...(
היום חוק כהנוביץ אין בו צורך, ממילא הילדים ספונים בבתים משחקים משחקי מחשב, או מול מקלטי הטלביזיה... או מחכים להסעות לחוגים.... איכה השתנו הזמנים... איך חיכינו לשעה 16.00 לרדת לחצר לשחק "קלאס" "חמש אבנים" "דודס" ו"מחניים"... איך איךךךךךךךךך.....