הבהרה למי שלא מכיר: החוק מדבר על הפרש גילאים תקין בין בחור לבחורה- חלקי 2 פלוס 7
כלומר גבר בן 26 יכול לצאת עם אשה שגילה עולה על 20
גבר בן 40 יכול לצאת עם אשה שגילה עולה על 27 וכן הלאה.
ככל שהפרש הגילאים גדול יותר יש הבדלים משמעותיים יותר בכל מיני תחומים שיכולים להשפיע על הזוגיות. העובדה הזאת + מה שהחוק קובע לגבי מיהי קטינה + מה שנהוג בחברה - הם הקובעים את ההפרש האידיאלי.
החוק הנ"ל טיפשי כי הוא שרירותי ונותן עדיפות עליונה לגיל מסוים מבלי להתייחס לגורמים שעומדים מאחוריו. אין שום הבדל מהותי בין מישהי בת 27 לאחרת בת 26 או אפילו 24 שיכול להשפיע על מידת ההתאמה לאותו בן 40.
גיל הוא לא סתם מספר, והנוסחא באה ליישב אך-ורק את הלגיטימציה החברתית שציינת. אולי קצת חבל שאנחנו לא חיים במקום שבו לגיל אין חשיבות. הבעייתיות שלו נובעת מכל הנגזרות האחרות אותם ציינת....
וכמובן שמדובר במסגרת החוק ובטווחי גילאים ריאלים (מעל גיל 18 ועד גיל 60)
כמו שאמרתי, אין הבדל מהותי בין מישהי בת 27 לבת 26 או פחות מזה לגבי מידת ההתאמה בינה לבין אותו אחד. אגב ה"לגיטימציה" החברתית מדברת על הפרש של 5-7 שנים, לא 13 או יותר כמו שמציעה ה"נוסחה" בגילאים מאוחרים.
למה שמישהו יישאל מה מתאים כשהוא רוצה לצאת עם מישהו/הי אחר/ת?
זה רשות הפרט ואני לא מבינה היכן הלגיטימציה החברתית קשורה לזה.
יש עונש על חריגות?
על סטייה מהתקן?
יש תקן בכלל?
יוצאים מתוך הנחה שהם לא ביחד בגלל שיש שם משיכה. אלא כי הם רוצים מישהו להתפגר ביחד, או מצרכים חברתיים כלשהם. אילו היו חושבים שיש שם משיכה, היו רואים בזה סטיה.
די ברור שהשיחה פה מתנהלת בין אנשים צעירים שלא נחשפו לעובדה שגם למבוגרים וזקנים יש חיי מין ואפילו פעילים, והמשיכה משחקת שם תפקיד (שמעתי כמה סיפורים מבתי אבות ומה שהולך שם לא היה מבייש שום מסיבה של טינאייג'רים). וממה שאני רואה מסביבי, גם אחרי גיל 60 יש דייטים ויש זוגיות ויש התחברות של פנויים פנויות.
זקן בן 70 שמעוניין רק בבנות 20 זה אחושילינג סטייה.