חוק השבות

Go Leo Go

New member
חוק השבות

לחברתי לחיים אבא יהודי ואם חצי יהודיה (מצד האב). היא לא יהודיה לפי ההלכה אבל היא זכאית עליה לפי חוק השבות. בקשה שהגשנו לקבלת אשרת עולה לפני שבעה חודשים עודנה נדונה ונסחבת בלשכת הקשר ("נתיב" לשעבר). מה בדיוק הבעיה הם מסרבים לומר. הבאנו להם מסמכים להוכחת יהדות גם מהאספקט הדתי (מכתב מהרב הראשי של פולין משם באה חברתי) גם מהצד האזרחי (מסמכים מהארכיונים של הקהילות המאשרים שההורים יהודים וניצולי שואה) וגם מהאספקט המשפחתי (תצהיר של קרוב משפחה החי בארץ). בנוסף, אביה של חברתי הוא ראש הקהילה היהודית בעירו והמש]חה כולה פעילה בקהילה היהודית למעלה משמונה שנים. אך לשכת הקשר בשלה - חקירות סרק חוזרת ונשנות ללא סוף נראה לעין. כעת נשאלת השאלה מהי הפעולה הנכונה ביותר: פוליטית? (פניה לחברי כנסת) תקשורתית (להביא את הסיפור למדיה) משפטית (בג"צ). אשמח לשמוע עצות. אם ההכוונה היא משפטית, אאודה גם אם תעריכו כמה אמור לעלות טיפול בתיק מסוג זה.
 
למיטב ידיעתי ...

ללשכת הקשר אין שום מעמד בחוק השבות (וגם לא בכל חוק אחר). ההחלטה אם לתת תעודת עולה היא של משרד הפנים. אם משרד הפנים אומר לך שההחלטה היא בידי לשכת הקשר - ברור שמדובר במצב לא חוקי ועל זה ניתן ואולי גם רצוי ללכת לבג"צ (בתנאי שיש לך איזו ראיה שמשרד הפנים באמת העביר את שיקול דעתו ללשכת הקשר). אם משרד הפנים אומר לך שההחלטה היא של משרד הפנים אבל הוא מחכה לחוות דעתה של לשכת הקשר - תבקש לדעת למה נחוצה כזו חוות דעת, ואם ההסבר לא מניח את דעתך - פנה לבג"צ. השאלה אם לפנות לגורמים פוליטיים או לתקשורת - אמורה להישאל בפורומים לא משפטיים.
 
תשובה

יש לבדוק אם היא זכאית לתעודת עולה לפי חוק השבות. אם התשובה בחיוב יש לפנות במכתב לגורמים המוסמכים ולהתרות בעתירה לבג"צ. לדעתי, העלות עבור התכתבות לא צריכה להיות גבוהה.
 

Go Leo Go

New member
בג"צ, מסמכים וחוק השבות

מבחינת חוק השבות בת של יהודי ונכדה של יהודי זכאים לאשרת עולה. חברתי היא גם בת וגם נכדה, ועל זה אין ויכוח. אף אחד במשפחה לא המיר את דתו, וגם על זה אין ויכוח. המחלוקת - אם תימשך - תהיה אודות הראיות. אין בחוק השבות או בחקיקה המשנית הוראה ברורה איזה מסמכים מאמתים יהדות ואיזה לא, והדברים נשארו להחלטת הפקידים במשרד הפנים (ולשכת הקשר). הטענה היחידה שתוכל הפרקליטות להעמיד בבג"צ תהיה על המסמכים - לא שהם מזויפים אלא שהם לא הוכחה מספקת. לדעתנו, המסמכים שהגשנו הם הוכחה מאוד מספקת, אבל עוד לפני כן אני שואל אם המדינה תרצה ללכת לבג"צ כזה תוך לקיחת סיכון שפסיקה תגביל את ידי הפקידים בעתיד לפסול מסמכים כשרירות ליבם או שיעדיפו להימנע מפסיקה עקרונית ויתנו את אשרת העולה לפני שבג"צ יפסוק. יש למישהו דעה או ניסיון?
 

igalgolan

New member
משרד הפנים ובג"צ

משרד הפנים לא הפנים את העובדה שהוא כפוף לחוק. בנושא שהועלה בשאלה, ובנושאים דומים, יש בג"צים לרוב המסתיימים בנתינת המסמך המבוקש על ידי משרד הפנים תוך חיוב בהוצאות. ברור שההוצאות לא ראליות (בדרך כלל בין 3000 ו 5000 שקל) והפונה לבג"צ נפגע כספית (מה שלא אמור לקרות לטענת אותם שופטים שפוסקים ההוצאות). יש מספר עורכי דין שמתמחים בנושא וקל לאתרם על ידי חיפוש במאגר פסקי הדין של בית המשפט העליון. יגאל גולן
 

Go Leo Go

New member
האמנם הרבה פסקי דין?

אני אמנם לא עו"ד אבל חיפשתי גם ב"תקדין" וגם ב"פסק דין" ומצאתי מעט מאוד פסקי דין של בג"צ בנוגע לחוק השבות. מה שמצאתי התיחס בדרך כלל ל"יהודים משיחיים" ול"כושים עבריים" - שניהם לא רלוונטיים למקרה שלנו. האם פסקי דין קצרים, כאשר המדינה מוותרת על טענותיה ונותנת את האשרה כבר בדיון הראשון, פשוט לא מתפרסמים?
 

igalgolan

New member
פסקי דין

כאשר העתירה נמחקת בהסכמה לאחר שהרשות מודיעה שתפעל לתיקון המצב, פסק הדין אינו מתפרסם (בדרך כלל) בתקליטור משפטי, אך מופיע באתר של פסקי הדין של בית המשפט העליון. באתר לא ניתן לחפש לפי מילות מפתח ויש צורך פשוט לעבור על מאות פסקי דין והחלטות על מנת למצוא את המעניינים אותך. יגאל גולן
 
הרבה לפני בג"צ ../images/Emo104.gif

פקידי לשכת הפנים, רשאים להתייעץ עם גופים אחרים לפני קבלת החלטה, ולכן הם רשאים להתייעץ גם עם אנשי לשכת הקשר. אין בכך העברת סמכויות, ואין בכך פסול. לעומת זאת, יש לחברתך זכות לקבל תשובה תוך זמן סביר. עיכוב הנגרם רק בגלל המתנה להחטת לשכת הקשר, יכול להחשב כבלתי סביר, מאחר וללשכת הקשר אין מעמד חוקי. לכן - עצתי לחברתך היא לפנות למשרד הפנים דרך עו"ד במכתב הדורש קבלת אשרת עולה. פניה כזו, מחייבת את הפקיד האחראי לתת את האשרה בתוך 45 יום, או לחילופין - לסרב לתיתה תוך מתן נימוקים. העדר תשובה, נחשב כסירוב לתת אשרה ללא מתן נימוק. אם תקבל חברתך אשרה - מה טוב. אם לא תקבל אשרה ויהיה נימוק - תוכלו לבחון את הנימוק ולהחליט על פעולתכם. אם לא תקבל תשובה - יש כאן הפרה של חובה חוקית, ועם זה קל יותר לפנות לביהמ"ש.
 
למעלה