חוק החמץ.

אשרת

New member
ראיתי את זה במעריב...

נראה לי מישהו מתבלבל... אבל שיהיה... אני אוכלת גם וגם.
 

Fasz

New member
מר תמיר צודק,

מרבית הישראלים שומרים על המסורת היהודית, וטוב שכך.
 

אשרת

New member
שכל אחד יעשה מה שהוא.

הצביון היהודי של המדינה לא צריך לבוא בצורה של אפלייה. הרי אתה לא תחשוב לאסור על יהודים ללכת לערבים ולקנות שם פיתות, הלא כן?
 

Fasz

New member
לא, גם לא אסור על הערבים למכור

פיתות. אך בהחלט אאסור על היהודים למכור בעת החג חמץ מתוך רצון להגביר שרידותה של התפישה היהודית במדינת ישראל. הרי כיצד מדינה תהיה יהודית ודמוקרטית, באם יימכר חמץ בפסח? מכורח חוק השבות בלבד? זה כל שיפריד בין מדינת ישראל יהודיתך ודמוקרטית, למדינת ישראל דמוקרטית? אם אבולעפיה 'סוגר את הבאסטה' בפסח, מדוע כמה מבין המסעדנים היהודיים לא יכולים לעשות כך גם כן?
 

אשרת

New member
...

חוק השבות, התקווה, הסמלים היהודים אשר מאפיינים את המדינה, הם אלה שאמורים לשמור על ציביון המדינה יהודי, ולא על ידי כך , שאתה תפלה יהודים במדינה שלהם, ותחליט שאסור להם למכור חמץ, רק משום שהם יהודים גם אם אין להם שום רצון לשמור אותה. זאת בדיוק הנקודה - הדת היא עניין של בין אדם לבין עצמו, ולמדינה אל להתערב ולכפות זאת עליו.
 

Fasz

New member
אילו סמלים יהודיים?

מגן הדוד? המנורה? בל אזכיר מה מקורם, אם לא דתי? מה הטעם בסממנים יהודיים מעין אלה, באם לא תשמור המדינה על קדושת השבת, כמו גם על קדושת התשעה באב ויום כיפור? החוק הזה תמים במהותו, הוא בא לשמור על סממניו של הציבור היהודי, מבלי לכפות נופך תרבותי זה של צום מחמץ על המיעוטים במדינה. כאתאיסט מוצהר, קשה לי לראות כיצד מסורת בת אלפי שנים נמחת בעבור חופן טיעונים דלי מלל באשר ל'חופש' וחירות', אשר עם כל הכבוד, זכויות בעלות משמעות רבה יותר מהחופש לחמץ בפסח.
 

אשרת

New member
נו. .ומה אני אמרתי לגבי מקורם?

המקור שלהם הוא דתי לחלוטין, שלא נדבר על כך שכל המוסדות הממלכתיים סגורים בשבת, שהנישואין היחידים המכורים בישראל, הם הנישואין האורתודכסיים, הרי חס וחלילה שיהודים התחתנו בחתונה אזרחית או רפורמית במדינה שלה הם משלמים מיסים ומקריבים את החייהם. מה הקשר למסורת? שכל אחד ישמור את הדת ואת מצוותיה בדרך שהוא רואה לנכון, ושכמו שהיא מעינקה את חופש הדת , כך היא צריכה להעניק גם את חופש מדת , כן כןם, גם לאנשים שנולדו ל"עם הנבחר".
 

vinney

Well-known member
הוא בא להכנס לי לצלחת מתוך מטרת

כפיה בסיסית. אין שום סיבה שבעולם שבשם האמונות שלך, אני לא אוכל כמו שאני רוצה. אתה רוצה להאמין במשהו? תאמין בזה עד מחרתיים, תאכל כמה שאתה רוצה מצות, אבל את הצלחת שלי עזוב בצד. אני לא צריך ללכת לשאול זבנים בשושו אם הם מוכרים לחם או לא. איזה מן דבר זה? עוד רגע תגיד שאסור ללכת ברחוב בלי כיסוי ראש, בשם ה"יהדות" של המדינה! לעזעזל עם מדינה כזאת שתשרף בגהנום!
 

Fasz

New member
אתה נוטה לשכוח כי אמונותיי הן

אמונות הרוב. מדינת ישראל מורכבת מרוב שמרני ומסורתי, גם אם הוא חילוני. ייתכן והתקשורת משקפת ישראל אחרת, וכתושב ת"א בעבר, ורמת גן כיום, אני יודע כי המציאות בערים אלה משקפת ישראל אחרת. אני מצטער, ויני, אך לעיתים יש לקבל כפיית הרוב. אין דין מצה כדין כיסוי ראש ברחובות בשמה של מדינת ישראל. כאשר מדובר במדינה בה הלאום, מבוסס במידה רבה על אספקטים תרבותיים-דתיים, אין ברירה אלא לקבל נהגים אלה המקובלים על רובו המוחץ של הציבור היהודי. אני מודע לבעיות הנגרמות לקיבה בשל צריכת המצה, אך האיסור על מכירת חמץ בפרהסיה עד כדי כך מטריד את מנוחתך?
 

vinney

Well-known member
ואתה שוכח עקרון בסיסי בדמוקרטיה

והוא שמירת זכויות המיעוט. מהו הגבול בו יש לקבל את כפיית הרוב? למה לדעתך אין דין מצה כדין כיסוי ראש? ומה עם דין מצה כדין נהיגה בשבת? אם הרוב מסורתיים ודתיים, אולי נאסור נהיגה בשבת? תראה כמה אנשים נהרגים על הכבישים כל סוף שבוע, שתי ציפורים במכה אחת, לא? ולמה הטלויזיה הממלכתית משדרת בשבת? והרדיו? ואולי גם לגורמים פרטיים נאסור, כי הרי הרוב לא רוצה? ואולי גם נדרוש מכולם לצום ביום כיפור ונכניס לכלא כל מי שאוכל תפוח בפרהסיה? איפה עובר הגבול? כל עוד המדינה הזאת רוצה להיות דמוקרטית (ואם היא לא - אז מבחינתי שלא תהיה מדינה, אין לה ערך), היא חייבת לתת לאנשים לבחור מה לאכול בעצמם. אין שום ערך לאמונה כשהיא בכפיה, ואם תדרוש ממני לשמור את כל המצוות ולהתפלל כל יום כיפור בבית כנסת 24 שעות על בטן ריקה, זה לא יעשה אותי יהודי טוב, זה יעשה אותי יהודי צבוע. אז כמו שאמרתי - מטריד אותי האיסור כי א. זה פגיעה בזכות חופש העיסוק של אנשים וב. כי זה דורש ממני להתאמץ יותר מהרגיל בלמצוא איפה אני יכול לקנות אוכל שאני רוצה לאכול, ואילו לך, השומר כשרות, אין בעיה כזאת, מכאן שהחוק הזה מייצר הפליית מיעוטים פעמיים: פעם על ידי ענישת אלה הנותנים שירות למיעוט, ופעם על ידי השמת מכשול מיוחד וייעודי בפני המיעוט. אתה כמו עורך דין מלומד, יכול לנסח את זה בצורה משפטית הרבה יותר טוב ממני, אני מעריך.
 

Fasz

New member
כמה מילים על דמוקרטיה

הבסיס לכל דמוקרטיה היא ההנחה כי בחיי החברה אין כל תשובה חד משמעית ומוחלטת, אין כל פיתרון אחד בלעדי וקיימות תפישות שונות לגבי החיים החברתיים והפוליטיים, ואלה נקבעים על פי אמות המידה התרבותיות וההשפעה הסביבתית בה פועלת הדמוקרטיה. עדות לכך אתה יכול למצוא בהבדלים בין שיטות המשטר הצרפתי, לזה הגרמני, ובשאר דמוקרטיות ברחבי העולם. ההשקפה הדמוקרטית חרתה על דגלה את קבלת ההחלטות ויישוב הסכסוכים על בסיס דרכי שלום- דרכי וויכוח ושכנוע. כלומר, החלטות פוליטיות צריכות להתקבל לאחר וויכוח ציבורי ושכנוע- החלטות צריכות להתקבל לאחר וויכוח ציבורי ונסיונות של שני הצדדים לשכנע זה את זה בצדקתם. איש אינו יכול לנכס לעצמו הזכות על הדמוקרטיה, לטעון לאפליה ולבקש לשנות את החוק ולכפות את אורחו וריבעו על כלל אזרחי המדינה מכוח זכותו כמיעוט. סביר להניח כי אתה מייצג תפישה ליברלית מוקצנת של הדמוקרטיה, המדגישה יותר את הפרט וטובתו, את חירויות האדם והאזרח. אך אל לך לשכוח כי מדינה המבססת את הלאום על הדת, כאמור, לא תצליח להימנע מלכפות מעט דת על כלל אזרחיה. איני חושב שנקודת ההנחה שלך היא נכונה. בסופו של דבר, השאלה היא כיצד איסור מכירת החמץ על בתי העסק היהודיים משפיע על החברה? האם החברה נשכרת מכך, או שמא באמת יש עילה לפגיעה משמעותית בזכויות הפרט? בהתחשב בעובדה כי מרבית אזרחי ישראל מתעקשים לדבוק במסורת, ואיש לא ניסה עד כה לפעול כנגד החוק תוך שימוש בח"כים חובבי פופוליזם, ממחישה כי הציבור אינו חש כי יש הצורך בשינוי השיטה הקיימת, גם לא ציבור בתי העסק המוכרים מזון. אגב, בקנדה נשבעים אמונים למלכה הבריטית גם כיום. עד כה, המונרכיה לא ניסתה לכפות על הרוב הדמוקרטי אדנותה, ואין בכך אלא סמל לימים מפוארים שחלפו. ראה בכך סתם נקודה למחשבה.
 

vinney

Well-known member
עצור שניה

אתה טוען שאין שום בעיה לכפות בשם הדמוקרטיה, אבל יש בעיה להתנגד לכפיה בשם הדמוקרטיה? אתה הזוי לגמרי, אתה יודע את זה?
 

Fasz

New member
היכן כתבתי זאת? :-*

פעם כינוי הלעג 'הזוי' באמת הזיז למישהו משהו. כיום, כולנו הזויים, כך שאני מקבל תגובתך כאילו וכינית אותי כ'בן אנוש'.
 

vinney

Well-known member
זה מה שהבנתי מכל ההרצאה הארוכה שלך

שההתנגדות שלי לכפיה זה לא מהות הדמוקרטיה, אלא הכפיה היא מהות הדמוקרטיה. זה לא מה שניסית לאמור? אל תשכח שאתה מדבר עם הדיוט גמור, וזה שאתה מדבר בשפה גבוהה לא ממש תורם להבנת הגיגייך, אלא יותר מראה על כך שאתה מנסה לסבך ולבלבל את אוייביך כי אתה לא מצליח להעביר את המחשבה בצורה ברורה בשפה מובנת. אתה לא בבית משפט, המטרה שלך להסביר את עצמך, לא להרדים את השופט כדי שיפספס טיעונים של הצד הנגדי.
 

Fasz

New member
אתה טועה

בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב. אך אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר. הכרעת הרוב הוגנת מפני שהיא נתקבלה כתוצאה מהליכה בתלם חוקי הדמוקרטיה שבאמצעותם מתקבלות ההכרעות השונות. אמנם עקרון הכרעת הרוב כופה החלטות על המיעוט, אך הדמוקרטיה גם נותנת זכויות למיעוט, אשר אולי ייבחר לשלטון בעתיד. כמיעוט, יש לך הזכות להתארגן, למחות, ולנסות לשכנע את הרוב בצדקת דרכך. הדמוקרטיה מגינה על זכות הביטוי וההתארגנות שלך ואף מאפשרת בעתיד חילופי שלטון, אם יחפוץ בכך העם. כלומר, באם העם ירגיש כי אכן אין הוא רוצה לראות במדינתו כפייה דתית מן הסוג שתואר דנן, אזי מפלגה כמו 'שינוי' תזכה למספר נכבד של מנדטים מן הבוחרים, כך שתוכל להשפיע בכנסת לטובת ציבור בוחריה. אלה הם כללי המשחק בדמוקרטיה, ואיני יודע מה מפתיע אותך. הרוב יוכל לכפות עליך החלטות, החל מן איסור נסיעה ציבורית בשבת, כלה באיסור מכירת חמץ בפסח ועד לסירוב מוחלט לסגת מן הגולן. אתה בתגובה תוכל למחות, להתאגד עם אנשים בעלי אותן האמונות, ולבסוף לנסות ולשכנע את הרוב כי העמדה הקונפורמיסטית אינה נכונה. זאת הייתה כוונתי. איני מנסה לבלבל איש, ואתה לא אויבי. בשפה זו אני מנסח דברי בכתב, וכך אני עושה גם בפורומים בהם אני כותב. דיבורי מליצי לעיתים, אך לא פעם בהשראת הרגע גם אני מבצע טעויות דקדוקיות חמורות, כך שאיני רואה מדוע שפתי גבוהה כל כך, כשלמעשה היא אינה שונה מדרך ניסוחם של אחרים.
 

vinney

Well-known member
בוודאי שעל ידי הכרעת הרוב

אבל הכרעת הרוב עצמה לא מספיקה כדי להוות החלטה דמוקרטית. להזכיר לך את הגרמניה הנאצית? כל ההחלטות שהתקבלו, התקבלו בצורה דמוקרטית על ידי הכרעת הרוב. לא רק זכות המחאה היא היחידה הנשמרת למיעוט, זכויות בסיסיות, הכוללות גם חופש תנועה, חופש לבחור מה לאכול, חופש לנשום אוויר ולהדליק את האור - כל אלה זכויות בסיסיות שאין שום רוב שזכאי לשלו מאנשים. גם אם רוב מוחלט קובע משהו ורק אדם אחד נפגע מזה - יש מצבים בהם אסור לרוב לקבוע ולפגוע באדם, משום שמדובר במיעוט שאינו יכול להגן על עצמו. אם במדינת ישראל הבחירות היו נערכות על טהרת הפרדת הדת מהמדינה, החוק היה מתבטל כבר מזמן, יחד עם עוד חוקי כפיה דתית נוספים, ותירוץ של קביעת הרוב אינו מתקבל, הקביעה היא לא של הרוב, אלא של קואליציות אינטרסנטיות, שמוכרות את האינטרסים של הרוב תמורת כסא נוח בממשלה. זה נכון לחוק החמץ, לחוק החזיר, לחוק טל, ועוד כהנה וכהנה. אין בין זה לבין קביעת הרוב שום כולם.
 
בלי צביעות בבקשה

אתה תומך בזכות של זוג לקיים יחסי מין בפרהסיה? אפשר להקצין את זה הלאה. הרוב בסופו של דבר קובע גבולות מטעמים שונים ומשונים. הוויכוח הוא בדר"כ היכן לסרטט את הגבול.
 

vinney

Well-known member
אין לי בעיה עם זוג שיקיים יחסי מין

בפרהסיה, באמת שלא איכפת לי. הגבול צריך להיות על דברים אקטיביים. אסור לדחוף למישהו לחם בצלחת אם הוא לא רוצה, אסור להכריח מישהו לאכול לא כשר אם הוא לא רוצה, ואסור לעשות דווקא. אני לא אומר שצריך לפתוח את שערי מאפיית אנג'ל בקריית משה ולהסריח את כל מערב ירושלים בריח אפיה, דווקא לכל החרדים שגרים שם. אבל מצד שני, כמו שאני לא רוצה לעשות את זה, הם לא צריכים לעשות דווקא לי, ולהכריח אותי להתגנב מאחורי הדלפק וללחוש באוזן למוכר שאני רוצה לחם, אלוהים ישמור, טפו טפו טפו.
 
אז אין צביעות

עם זאת, אני לא לחלוטין מאמין לך, אתה באמת רוצה להתיר פעילות שכזאת ברחוב כאשר ילדים וילדות עוברים שם? מה בדבר אוננות פומבית בגן משחקים ציבורי? מה בדבר נודיזם? אפשר לקחת דוגמאות דוחות עוד יותר כמו לאכול בשר אדם (שמת) או דברים אחרים שהחברה אוסרת. אני משער שאנחנו מתווכחים על הגבול ואילו על העקרון אנחנו מסכימים, אבל בהחלט יתכן ואני טועה ואתה בהחלט מתנגד לאיסור על הדברים שמנית ודברים נוספים. דרך אגב, אני מניח שברור לך שאני מתנגד לחוק החמץ.
 
למעלה