אני חושב שיש פה טעות.
תראה, נגיד ואדם A מוציא אנרגיה Y לגורם B. באותו זמן שהוא מוציא אנרגיה Y, שיכולה להיות אנרגיה של ריפוי, למשל, אדם C מוציא גם אנרגיה Y על אדם D למטרות קללה. אני מסכים איתך שהיקום מאזן את עצמו, ושחוק החזרה מתבסס בעצם על חוק פעולה ותגובה, אך אם אדם A הוציא אנרגיה Y למטרות ריפוי, ואדם C הוציא אנרגיה Y למטרות קללה, לא ייתכן שהיקום יאזן את האנרגיה של C עם אנרגיית הריפוי ואת אדם A עם אנרגיית הקללה? הרי כולם מוציאים אנרגיה בצורה כזאת או אחרת כל הזמן, הדבר היחיד ש"כישוף" שונה מלרוץ ולתקוע למישהו סכין בגב היא צורת הביצוע, אבל זה לא ממש משנה. מה שאני מנסה להגיד, ולא כל כך מצליח, זה שכולם פולטים אנרגיה לעולם, והעולם מחזיר לכולנו את האנרגיה בחזרה במעין גלים, אך לאו דווקא את אותה אנרגיה, או אותן כוונות של אנרגיה, שפלטנו לעולם. בכלל, לאנרגיה יש כוונות? אנרגיה חושבת? אנרגיה יודעת לכוון את עצמה חזרה למקור או שליקום או לאל כזה או אחר ממש איכפת מאיפה זה נשלח מלחתחילה, או שהדבר החשוב זה לשמור על האיזון בלי קשר למי יצר את חוסר האיזון?