חוקי אלוהים

חוקי אלוהים

י כי-תצא למלחמה, על-אויבך; ונתנו יהוה אלוהיך, בידך--ושבית שבייו. יא וראית, בשביה, אשת, יפת-תואר; וחשקת בה, ולקחת לך לאישה. יב והבאתה, אל-תוך ביתך; וגילחה, את-ראשה, ועשתה, את-ציפורניה. יג והסירה את-שמלת שבייה מעליה, וישבה בביתך, ובכתה את-אביה ואת-אימה, ירח ימים; ואחר כן תבוא אליה, ובעלתה, והייתה לך, לאישה. יד והיה אם-לא חפצת בה, ושילחתה לנפשה, ומכור לא-תמכרנה, בכסף; לא-תתעמר בה, תחת אשר עיניתה. {ס}

טו כי-תהיינה לאיש שתי נשים, האחת אהובה והאחת שנואה, וילדו-לו בנים, האהובה והשנואה; והיה הבן הבכור, לשניאה. טז והיה, ביום הנחילו את-בניו, את אשר-יהיה, לו--לא יוכל, לבכר את-בן-האהובה, על-פני בן-השנואה, הבכור. יז כי את-הבכור בן-השנואה יכיר, לתת לו פי שניים, בכול אשר-יימצא, לו: כי-הוא ראשית אונו, לו משפט הבכורה. {ס}

יח כי-יהיה לאיש, בן סורר ומורה--איננו שומע, בקול אביו ובקול אימו; וייסרו אותו, ולא ישמע אליהם. יט ותפשו בו, אביו ואימו; והוציאו אותו אל-זקני עירו, ואל-שער מקומו. כ ואמרו אל-זקני עירו, בננו זה סורר ומורה--איננו שומע, בקולנו; זולל, וסובא. כא ורגמוהו כל-אנשי עירו באבנים, ומת, וביערת הרע, מקרבך; וכל-ישראל, ישמעו וייראו. {ס}
 
חוקי האדם

סעיף א
כל בני אדם נולדו בני חורין ושווים בערכם ובזכויותיהם. כולם חוננו
בתבונה ובמצפון, לפיכך חובה עליהם לנהוג איש ברעהו ברוח של אחווה.

סעיף ב
(1) כל אדם זכאי לזכויות ולחירויות שנקבעו בהכרזה זו ללא אפליה
כלשהי מטעמי גזע, צבע, מין, לשון, דת, דעה פוליטית או דעה בבעיות
אחרות, בגלל מוצא לאומי או חברתי , קניין, לידה או מעמד אחר.
(2) גדולה מזו, לא יופלה אדם על פי מעמדה המדיני, על פי סמכותה או על
פי מעמדה הבינלאומי של המדינה או הארץ שאליה הוא שייך. בין שהארץ
היא עצמאית, ובין שהיא נתונה לנאמנות, בין שהיא נטולת שלטון עצמי
ובין שריבונותה מוגבלת כל הגבלה אחרת.

סעיף ג
כל אדם יש לו הזכות לחיים, לחירות ולביטחון אישי.

סעיף ד
לא יהיה אדם עבד או משועבד עבדות וסחר עבדים ייאסרו לכל
צורותיהם.

סעיף ה
לא יהיה אדם נתון לעינויים, ולא ליחס או לעונש אכזריים, בלתי אנושיים
או משפילים.
 
לפי זה

כולנו פחות או יותר היינו נרגמים באבנים על ידי אנשי עירנו.

מה שמעניין זה שהכרות של נשות העולם הגדול נזדמנה לבני עמנו רק כאשר יצאו למלחמה, מן הסתם לא היו להם כתובות אינטרנט עם רוסיות "שרק רוצות לצאת מהכפר" ומוכנות לשם כך להתחתנן עם זקנים מדולדלים. לעשות להם ילדים יפים, גויים.
 
העיקר שהאבות קימו את התורה לפני שניתנה

כולל חוק של "לא יוכל לבכר.את בן האהובה"

דבר נוסף.
האם מישהו יכול להסביר לי את המשל של שני אבנים בשפורפרת המובא ברש"י. שכאילו מדובר במחסנית LIFO והנכנס אחרון יוצא ראשון. אי לזאת יעקב הוא הבכור ליצירה ?
פתחתי בעבר שרשור בנושא זה בפורום העולם החרדי. ואף שירבבתי שאלה זו לכמה אברכים בשבת חתן של האחיין שלי. ולא קיבלתי אלא כמה מריחות והגמשת הפסוקים.
 
למעלה