חוקים VS רולפליי

[naring]

חוקים VS רולפליי

שאלה לי אליכם חברי הפורום הנכבדים. איך אתם יודעים מתי לא להתייחס לחוקים, ולעשות דיפ רולפליי? אני אתן דוגמה. אם החבורה הולכת במשך שעות, אתם לא תגידו: "טוב, אז המהירות של הגמד היא 5 מטר לשניה, אז בגלל שאתם הולכים במהירות שלו, כדי שהוא לא יפגר אחריכם, אז הספקתם הליכה של אמממ... ארבעה וחצי מיילים." אתם משחקים בכלל עם נק"ן? עולים דרגות? נק"פ?

 

[DDN]

אני מריח פוטנציאל לטאגליינז.

תראה. אני אתחיל מהסוף. אנחנו בקבוצת נוסגות' משחקים עם נק"ן. אנחנו עולים בדרגות וגם משתמשים בשיטת הנק"פ. אנחנו משחקים מו"ד מהדורה 3 לכל דבר! אבל, וזה תלוי בד"כ בשיקול הדעת של מנחה המשחק, יש מקומות ששימוש בחוקים ירחיק אותך מהמטרה. בכל מקרה, קודם כל, אנחנו משחקים משחק תפקידים (הגדרות נמצאות במקומות שונים גם בפורום), זאת אומרת שהערך העליון שלנו זה לשחק את התפקיד אותו בחרנו, מול מנחה המשחק. החוקים, זה כלי עזר כדי שגם לנו וגם למנחה יהיה קל יותר. במקום שהמנחה יצטרך לשבור את הראש כדי להחליט אם הצלחנו או לא במשהו מסויים, יש לנו את החוקים שיראו כמה הדמות השקיעה באותו דבר, ומה סיכויי ההצלחה שלה. החוקים הם שם כדי לעזור לך לשחק לא להפריע לך לשחק את הדמות שלך.

 

[backdoorslam]

לא אמורה להיות בעיה לשלב

הרעיון הוא להמעיט למינימום את נושא השיחה מסביב לשולחן למונחי משחק. אם ניקח את הדוגמא שלך - אתה השתמשת בחוקים כדי לקבוע את הנתונים, אך דרך הצגתם יכולה להיות (ורצוי שתיהיה) משחקית ככל הניתן. היית יכול להגיד: "פריץ הגמד נשרך מאחורי החבורה במהירות של גמל מנומנם, וכדי שלא לאבדו אתם מתאימים עצמיכם למהירותו. עד שהחמה שקעה במערב גמעתם מרחק של רבע יום רכיבה." שוב, המטרה היא להכניס מינימום של מונחי משחק לתוך השיחה. זה לא אומר שצריכים לעבור לפרי-פורם לצורך כך.

 

[בחושך אלוהים לא רואה]

החוקים

החוקים אמורים לייצג ולמסד הגיון פנימי כלשהו (בהתאם לעולם ולאוירה בה משחקים). ברגע שהחוקים פוגעים בהגיון הזה אין בהם תועלת יותר. מובן שיש מקומות שבהם "כיפוף" החוקים מוביל למשחק יותר מהנה.. אבל זה כבר תלוי בהרכב האישי ובציפיות של כל קבוצה בנפרד. אנחנו משחקים עם נקן ונקף ועוד כל מיני שטויץ שכאלה. אבל מתייחסים אליהם בצורה תוך משחקית (במקום "ירדו לך 3 נקודות מתוך 16" אז "החרב חותכת חתך עמוק בכתפך הימנית , הכאב משתק אותך לרגע אבל נראה שאתה מסוגל להתעשת"). לקיצור דעתי - כל עוד החוקים לא פוגעים בהגיון - הם טובים ויעילים - ברגע שהם מאבדים את הקשרם למציאות - פה הם נמאסים עלי. זאת הסיבה שאני מסרב לשחק עם כישרונות.. הבנה מיסטית של כישרונות חדשים מהאויר בגלל שעלית דרגה לא נראה לי הגיוני במיוחד. למדת משו ? סבבה. אפילו אם אתה בדרגה ראשונה..

 

[naring]

בקשר לכשרונות.

מה זאת אומרת ללמוד כשרון? אם למשל שחקן הולך לבעל מלאכה ולומד אצלו יום שלם צורפות, יש לו כבר את הכשרון? או שאולי הוא צריך לחיות איתו חצי שנה+ ולהתלוות אליו לכל מקום אליו הוא הולך? אולי כל מקרה לגופו? אולי כדאי שאני אפסיק לשאול כל כך הרבה שאלות?

 

[iguessgrampy]

תלוי ברמת הידע והניסיון שהוא רוצה

להגיע אליהם.

 

[הבלש חסר הבית]

אותו דבר, רק להיפך

>זאת הסיבה שאני מסרב לשחק עם כישרונות.. הבנה מיסטית של כישרונות חדשים > מהאויר בגלל שעלית דרגה לא נראה לי הגיוני במיוחד. למדת משו ? סבבה. > אפילו אם אתה בדרגה ראשונה.. להבין כשרונות מהאוויר ברגע שעולים דרגה זה אכן טיפשי. בגלל זה אני מסרב לשחק עם דרגות.

 

[Nihau]

אחשוב באריכות ואשיב אח"כ.

 

[אבישר המשוגע]

בתקופת שהמותי הקצרה

לא שיחקתי עם נקנ. כלל ברזל בחיים, אבל בחיים אל תגיד: "חרב ממזרית... ירדו לך 8 נקפ". תגיד: "אתה רואה חרב ארוכה מונפת מולן ראשך." |גלגל נזק ותשווה כמות הנקפ הכללית|(אם הדמות היא בעת עשר נקפ, ויצא 8 תגיד: "החרב קורעת את חזך, ואתה מרגיש קושי עצום בנשימה" אם הדמות בעלת |לא עלינו| 50+, בהתאמה כמובן, החרב שורטת את עכוזך(זה נשא לדיון אחר כבר, על ראיליזם)) אל תתן לדמות לדעת שום מושג חוץ משחקי! זה פשוט הורס את השעיית האי ספק! עוד משהו שולי, אבל חשוב למשחקי עומק. דמות לא יכולה לקבל פתאום עוד 7 נקפ, אפילו אם היא צברה לפתע מספיק נקנ, ע"י הריגת דרקון וכד'. אם זה קרה, הדמות צריכה לעשות כושר יומי במכון בעיר, ואחרי חודש לקבל נקפ, בהדרגה. כנל מיומנויות. במיוחד מיומנות מלאכה, משלח יד, אלכימיה, וכד'

 

[DDN]

../images/Emo45.gif צודק בהחלט

 

[naring]

שבוע טוב!

תודה על ההענות, אבל אני חושב שלא כולם הבינו את כוונתי. לא התכוונתי ל"האם אתם משתמשים במונחי משחק או לא?" אלא יותר למשהו כזה: אם הגמד (אם נשתמש באותה דוג' שבהודעה המקורית), הולך במהירות של 5 M/S אז אתם באמת מקצרים את הזמן בכמה שהיה צריך (4.5 מייל), או שאתם אומרים לעצמכם: "אוקיי, הוא הולך לאט אז נגיד הם הספיקו רק אמממ... בסביבות 5 מייל." אני אסביר את עצמי יותר טוב. האם אתם מתעסקים בפרטים הקטנים של המשחק? כמובן שיש מקרים שבהם תגידו שזו סתם קַטְנוּנִיוּת, אבל השאלה היא באילו מקרים? איפה אתם שמים את הגבול?

 

[rusted24]

אני חושב שיש כאן סוג של הגזמה...

אף פעם לא להשתמש במונחי

עושה את המשחק לעיתים מאולץ מדי... זה תלוי כמובן באיזה מצב השחקנים נמצאים. אצלי אין בעיה שידברו על נק"פ או אפילו קסם, כל עוד יודעים לעשות את ההפרדה. זה פשוט מאולץ מדי כל גלגול קוביה להחליט איפה הוא נפגע... ולדוגמא: "היצור הדו ראשי מכה בך בגררזן העצום, למזלך הצלחת להתחמק ונשרטת בציפורן האמה שלך..." אצלי, ואני מדגיש אצלי, הניהול של הקרבות לא נשמעים כמו לקוחים מסיפור. פשוט כי גילינו שזה מורח אותם יותר מדי, והם לא החלק המרכזי במערכה.

 

[windflute]

אנחנו מוסיפים פרטים לפי הנוחות שלנו

כל קבוצה משחקת עם ירידה לפרטים לפי הנוחות. אף אחד לא מציין שהדמות שלו הולכת לשירותים באמצע המסע כי זה מעצבן אבל כן מציינים שהדמות מתעוררת באמצע הלילה בגלל איזה רעש חשוד שהפריע בחלום ואז הדמות החליטה שהיא תצא לשירותים ותשאל בדרך את השומר אם הוא גם שמע את זה... פרטים זה טוב כאשר זה מוסיף למשחק, כשזה הופך למטרד אז אין לזה מקום אלא אם המטרה היא לעצבן את השחקן או להקנות הרגשה מסויימת ספציפית כמו אותו דיון על שיעמום- אם השה"מ מתעקש לרדת לפרטים בזמן שמירה אן מארב כדי לתת הרגשה של חלץ או שיעמום אז יש לזה מקום- זה תורם למשחק. פרטים שהשחקנים מוסיפים מעצמם לתיאורי הדמויות שלהם ומעשי הדמויות שלהם מוסיפים עומק לדמות ומאפשרים לשאר השחקנים מידע שהם יכולים להגיב אליו, כמו תיאור עצבות ובכי בפנים של הדמות לאחר שעברנו בכפר שרוף. אם לא תגיד את זה אף אחד לא ידע את זה מעצמו וזה מוסיף לעומק המשחק המון. מצד שני צריך לאזן את זה עם החשש להשטלתות על זמן מסך - שחקן אחד מדבר על עצמו יותר מידי... זה עיניין של רגש. אינטואיציה, נסיון וטעייה פועלים הכי טוב.

 

[Nihau]

ההודעה הנ"ל שלי, שכחתי להחליף שם

 

[בורן]

חחחח...

את לא חייבת להגיד שזו את...

 

[Nihau]

ווידפלוט בקרה אצלי אתמול

ושכחתי להעביר את השם בחזרה על שלי. לה יכולות להיות דעות שונות למדי לגבי אותו נושא ולא ארצה לכפות עליה את שלי במסווה של שמה.

 

[בורן]

מטצער לא ידעתי

שזו מישהי אמיתית חשבתי שזה שם משתמש נוסף שלך... סליחה.

 

[Nihau]

../images/Emo8.gif לא קרה כלום, טעות מובנת בהחלט

 

[l o r e]

הכל קשור לסיפור

המטרה של משחק תפקידים הוא להנות, וחלק מההנאה היא בסיפור טוב שזורם. חוקים נועדו ליצור מסגרת לסיפור, אבל לא להפריע לו. יש מצבים שבהם החוקים יכולים ללכת לכל הרוחות (מהלך מרהיב של אחד השחקנים שמפספס בבגלל תוצאה נמוכה במעט מהנדרש בקובייה), אבל יש מצבים שבהם ניתן לשלב את החוקים כחלק מהמשחק (מרדף שבו השחקנים מנסים להגיע לפני הרוצחים אל עירו של הדוכאס). הכל תלוי בסיפור, אם המקרה הראשון הייתה בדיקת פגיעה רגילה, ולא סיומו של מהלך סוושבקלרי מרהב אז הייתי מתייחס לחוקים בדייקנות. באותה מידה אם במקרה השני זה היה פשוט תנועה מעיר לעיר על דרך בנויה ורוב המסע היה נטול אירועים, הייתי קובע שרירותית את זמן המסע.

 

[shadowfax]

נתחיל בתיקון השאלה שלך

חוקים ומשחק תפקידים (אל תתחילי איתי עם החרא של "משחק תפקידים עמוק") הם שני דברים שאינם קשורים אחד לשני. חוקי במ"ת הם כלי, כלי שמאפשר ליצר עולם שווה וזהה לכל ההולכים בו. ופה התשובה לשאלה שלך: כאשר אותו גמד הולך "סתם" אין טעם לעקב את עצמך בשטויות כמו "כמה קמ"ש הוא הולך" אבל כאשר ישנה נגיעה אמיתית וצורך למדוד כמה קמ"ש הגמד הולך אז כן זה הופך להיות חשוב. דוגמאות: הקבוצה מחליטה לצאת לעיר השכנה השוכנת 20 ק"מ מערבית, המנחה מחליט שרירותית שיש צורך ביומיים הליכה, במקרה זה אין טעם לשבת ולחשב באמת את הנתונים. הקבוצה רודפת אחר פושע בישורת ללא מכשולים, במידה והשה"מ מחליט מראש שהפושע חייב לברוח להמשך ההרפתקאה ולכן הוא מחליט לעוות את החוקים והפושע בורח למרות שהדמויות בבירור לפי החוקים מהירות יותר, יש פה שבירת SOD לדמויות (חשבי על הסרט מטריקס והתגובה של השוטרים כאשר הסוכן סמית קפץ מבניין לבניין בצורה בלתי אפשרית לבן אנוש) השחקנים ירימו את הראש ויומרו "אבל זה לא הגיוני" כי ברגע זה גרמת להם לפקפק באמינות העולם שסביבם. חלק מהמנחים מאמינים שצורך העלילה עולה על צורך העולם להישאר הגיוני וקבוע ומהללים את הרעיון כ"משחק תפקידים עמוק" ואף אחת הדרכים הקלות להשתמש בשיטה זו היא דרך הFREEFORM שאינה מגדירה את העולם סביב הדמויות ולכן מאפשרת "עיוותים" בצורה קלה יותר.