חוצפה!

[לא משתמשת]

חוצפה!

רוצה להפנות את תשומת לבכן לפורום משפחות חד-הוריות לשרשור של ילדה בשם נועה של ים שם היא כותבת עד כמה נמאס לה מביתה. כתבתי לה תגובה וזכיתי לתגובות חריפות מצד חברי הפורום. מקווה שתהייה כאן מישהי להסכים איתי לאור הטיפולים הקשים שאנו עוברות ולאור הקלות הבלתי נסבלת בה הבחורה הזו כותבת על ביתה.

 

[מיכל25אב]

קראתי ו..

ל תכעסי עלי אני יודעת מאיפה הכאב והכעס באים אבל נראה לי שקצת נסחפת... הורות היא משימה קשה(אני מתארת לעצמי...)וחד הוריות זה מעמד קשה להיות בו אני בטוחה שכל הורה-גם אנחנו שמאוד כמהים לכך...נהיה לפעמים עייף שבור וחסר כוחות..זה לא עברה על החוק-היא לא מזניחה ולא שום דבר-להפך היא פונה לקבל תמיכה ועזרה... זה נכון שהתגובות שקיבלת הן די חריפות אבל גם התגובה שלך היתה קצת לא במקום. ושוב אל תכעסי אני בהחלט לא שופטת ולא כלום-פשוט לא לדון אדם עד שנגיע למקומו ושלא נגיע....

 

[אולה *]

רגע, מה את רוצה מאיתנו?

מה הקשר בין הטיפולים לכל מה שהבחורה מעלה? פורומים - זו דרך נפלאה לעלות נושאים לדיון. אפשר להסכים או לא להסכים. לא איכפת לי באיזה גיל הבחורה ילדה. לא איכפת לי שהיא רוצה לעזוב הכל. גם אני רוצה לעזוב הכל בערך פעם בחודשיים. האמת, ממש הרגזת אותי עם הטענות שלך. שליחה שאני לא משתתפת ברגשותיך. ולמי שרוצה לקרוא את השרשור - הנה הוא. אני הפסקתי אחרי 5 דקות, לערך.

 

[neta2]

מצטערת, נאלצת להסכים עם אולה.

אני לא אמא, ואני חושבת שקצת עשינו אידיאליזציה מכל הנושא הזה. ילדים זה שמחה גדולה ואני מחכה בקוצר רוח ליום בו אוכל להחזיק ולחבק ילד משלי. אבל אני יודעת שילדים זה גם בכי, וויכוחים, ולילות בלי שינה ועוד הרבה דברים שאמנם עושים באהבה אבל הם לא הכי קלים ומשמחים.. ולכן אין לא לי ולא לאף אחד אחר זכות לבוא ולשפוט אם (אמא) ובייחוד אם חד הורית, שכותבת ככ ברור ויפה עד כמה היא באמת אוהבת את בתה ועד כמה היא השקיעה בה ובטיפוחה, וכן מה לעשות? קשה לה לעיתים ואני בטוחה שגם אמותינו רצו לא פעם לזרוק אותנו לעזאזל כי כבר נשבר הזין..(סליחה) כן,קשה להאמין אבל התמודדות עם ילד אינה דבר ככ קל, אל לנו לשפוט. אידיאליזציה במובן הזה שכרגע כל כולנו עסוקות, (ואני מרשה לעצמי לדבר בשם רבים/רבות כאן, ואם אני טועה לגבי מישהו כאן אז עימו/עימה הסליחה) בנסיונות להרות ומובן מאליו שילד/תינוק בעינינו נראה הדבר הכי משמעותי ונשגב, וזה נכון, אבל כשנגיע לרגע הזה - אני ארשה לעצמי לקטר גם על הקושי שבגידולו!! צר לי, אם פגעתי כאן במישהו/מישהי. זו דעתי הכנה. ולכן קשה לי להתחבר לדברייך, את לקחת זאת לכיוון קיצוני למדי.

 

[neta2]

אגב, מה הקשר של ממזרות לעניין?

לפעמים קשה לי להבין בני-אדם

אל תפני את צערך להשתלחות חסרת רסן בבני-אדם שמעולם לא עשו רע לאיש, חבל על האנרגיה.

 

[שריתית]

לאן נעלם השכל שלך?

כשאלוהים חילק את השכל חמודתי, צר לי להודיעך שעמדת בתור הלא נכון!!! כאחת שעוברת טיפולים אני לא יכולה שלא לענות לך ולרגע לרדת לרמה הנמוכה שלך ולכתוב לך שעשית עוול גדול לילדה האמיצה הזו שהחליטה לעמוד כנגד כל הקשיים ולהתמודד. גם אני נישברת לפעמים ומרגישה שזה לא שווה אז מה? לפי התגובה שלך אני ראוייה לגזר דין מוות... מה קרה לך? תתביישי בעצמך! ועוד לחשוב שבאת לפה לקבל תמיכה אחרי שפגעת בילדה תמימה? מרירות כעס ארסיות ומילים כאלו פוגעות שנועדו רק לשבור זה מה שאת יודעת? למה לא להרים את אותה ילדה גבוה ולהעריץ אותה? לעודד אותה למשל יכול היה להיות רעיון יותר טוב, השיעמום הורג אותך? מבחינתי הילדה הזו דמות להערכה והערצה ספק אם אנשים אחרים היו שורדים וממשיכים הלאה כמוה, ואת אישה חסרת רגשות ונטולת שכל!!! אני מאחלך לך לטובתך לחשוב לא פעמיים אלא מיליון פעמים לפני שאת דוחפת את האף הארוך שלך לעניינים שלעולם לא תשכליל להבין!!! טיפשות ואטימות זו מחלה שאפשר לתקן. הסיכוי האחרון שלך לתקן את המעוות הוא להתנצל על כל הארס והרעל שפיזרת. אין לי מה להוסיף יותר רק שתתבגרי for god safe

 

[נועם@בת]

צר לי, אבל החוצפה היחידה שמצאתי שם

היתה בהודעה שלך. נועה של ים כתבה עד כמה היא אוהבת את ביתה, ועד כמה היא מרגישה חנוקה. ואת בתגובה ענית תשובה רווית כעס שגובל בשנאה. זה שאת ואני עוברות טיפולי פוריות לא נותן לנו בשום אופן זכות לקרוא לילדה כלשהי ממזרה. מאיפה לקחת את הזכות לשפוט אותה ולפגוע בה. בגלל שלך אין ילדים אז מותר לך לעלוב במי שיש לה ילדים וקשה לה? איך לא רעדה לך היד לכתוב לה "הילדה שלך היתה יכולה להיות הילדה שלי" מאיפה המשפט הנורא הזה? האם נועה של ים לקחה לך את הילדה שלך? עברתי על התגובות שקיבלת, ולדעתי רובן היו מתונות עד מתונות מאוד. אני יכולה להבין את הכאב שלך על שאין לך ילדים- כאב כזה הוא בן בית אצלי. אבל לא יכולה להבין מאיפה את נוטלת את הזכות לשפוט אדם שאת לא מכירה רק בגלל שהוא מודה שקשה לו. ומאיפה את נוטלת את הזכות לומר לאותו אדם מילים קשות ומרושעות כל כך. נועה כותבת "כי מה יותר כואב מילדה שמבקשת עוד צעצוע ואני נאלצת לומר לא" ומה את מגיבה? "יכולת למסור אותה לאימוץ ". אני רוצה להגיד לך שקיבלתי צמרמורת לקרוא את מה שכתבת. גם בגלל האכזריות בה ניסחת את דבריך, וגם בגלל המחשבה לאיזה עומק של יאוש הגעת אם את מסוגלת לפנות כך לאם אוהבת שקשה לה.

נועם

 

[עמית@]

מסכימה עם נועם במאה אחוז-

חשבתי לכתוב שם אבל החלטתי להרפות- אבל אני רוצה להגיד לך שלמרות הרצון העז שלי בילד אני עדיין לא חושבת שלאחרים אין זכות להכנס להריון מ"פנצ´ר" (ובטח לא לנזוף בה על "ממזרותה" של הילדה- ) אני גם לא מסכימה עם גל התגובות שאמר שאת מרירה רק בגלל שאין לך ילדים (ישר נשלפות פה כל הקלישאות על העקרה המתוסכלת- וזה מכעיס גם- אבל עדיין- אני חושבת שתגובתך היתה קיצונית מאוד)

 

[0יפעת]

אני אישית מבינה את אותה בחורה

אל לנו לשפוט אדם עד שנהיה במקומו, אני ממש מבינה את התיסכול של אותה נערה בינינו היא ממש צעירה תחשבי על זה היא ילדה בגיל 17 זה גיל של בילויים, ים, מסיבות, בגדים, לא היה לה את כל זה ועוד לא להיות בקשר עם המשפחה זה אף כפליים יותר קשה, היא לא נהנתה מהנעורים שלה וכמו לכולנו גם לה יש משברים והיא העלתה את זה בכתב וכל הכבוד לה היא בסה"כ מחפשת עזרה והקשבה ואם אין לה משפחה או בן-זוג אז יש לה את הפורום אני מעריצה אנשים כאלה כי זה אכן קושי לגדל ילדה לבד אני אומנם בת 31 אך אני יודעת מה זה להיות בגיל 21 זה הכיף של החיים אך לאותה בחורה אין והיא נכנסה למשבר אך עם עזרה ותמיכה ועידוד של אותו פורום זה יכול לעזור לה, אז במקום לתמוך ולעודד עשית בדיוק את ההפך, לא יפה!!!!! אנחנו פה בשביל לעודד ולתמוך ולא להיפך יפעת

 

[פפושקי]

משהו בכלל שם ../images/Emo23.gif שמדובר באלמונית|?

ולנו הרי יש כלל ברזל שכדאי לאמץ אותו בכל הפורומים, והוא שלא עונים לאלמוניות! אני לא אתפלא אם היא בכלל לא בטיפולי פוריות (דרך אגב היא השאירה אותה הודעה כמו שהשאירה בפורום פוריות גם בפורום אימוץ...)

 

[היידי אור]

מהחוויה שלי

לי כבר יש ילדה שחיכיתי לה חודשים ארוכים, ושמחתי בכל בחילה וכאב שהיו לי בהריון, ועם כל ציר הודיתי לאלהים, ועד כמה שאני יותר סלחנית מאמהות שההריון בא להן בקלות, גם לי יש רגעים בלילות חסרי שינה - שאני חושבת שהילדה עושה לי "דווקא" ואני כועסת ומלאת טינה כלפיה. לגדל ילד זו עבודה ממש קשה ומתישה, ולכולם יש רגעי שבירה. קל לך עכשיו לשפוט את "נועה של ים" אבל כשיום אחד (הלוואי) תחזיקי ביד את הילד שלך- אני בטוחה שיהיו לך רגעי הזדהות.

 

[עינתפ]

ואני, שעדיין לא קראתי את ההודעה

והולכת לקרוא חייבת להגיד, שהנה אנחנו חיכינו לשי המון זמן, וגם לי יש רגעי משבר שאוטוטו יכולה גם להשתגע ממנו.(ושתביני אני חשבתי שלי אסור להגיד דברים כאלו, כי שי ילד מאומץ וזו דרך שבא אנחנו בחרנו שיהיה לנו ילד) אבל הגעתי למסקנה שלכל אמא וגם אבא יש רגעי משבר שאנחנו אומרים "זהו, לא יכולים יותר", לוקחת דקה, אפילו יותר אבל אח"כ הכל עובר. ואני מאמינה שגם אותה אמא, רק נסתה להגיד כמה מילים, לפרוק את הקושי אבל חלילה בלי לפגוע. זהו, הולכת לקרוא את ההודעה. עינת

 

[אופה3]

גם אני מצטרפת, לבנות, את החוצפנית

ולא היא, זה ממש מדהים אותי לראות עד כמה חוסר רגישות את מסוגלת להפגין, הבת שלה ממזרה, היא יכלה למסור אותה לאימוץ, על מה את מדברת לעזאזל, זה כל כך לא יפה מה שכתבת שם, הצלחת לעלות לי את הדם לראש, זה ממש מגעיל מה שעשית שם. זה דוחה אותי, את התגובה שלי לנועה רשמתי, ואני תועה, האם שבעזרת השם יהיה לך תינוק, ותרגישי שבורה או חנוקה, או רגעי משבר, ותרגישי שאת רוצה לשבור את הכלים, ותרשמי הודעה כזאת, ויגידו לך את מה שאת כתבת לה, איך את תרגישי, אה, זה ממש מגעיל, אני אצנזר פה במילים שהייתי רוצה להגיד לך. אבל חבל מאוד שאת כל התסכול שלך, את מוציאה על אנשים טובים, ותחשבי אולי בגלל שאת כל כך מתוסכלת, וכל כך עצבנית, אז אולי אלוקים מחליט לעשות לך יותר קשה, כי איך שאת תוקפת אחרים, זה חוזר אליך, מה ששנוי עליך, אל תעשה לחבריך, והייתי רוצה לראות שאת כותבת הודעה לקבלת תמיכה ואת תקבלי תקיפה איך את תגיבי. בכל אופן, תפסיקי להיות כזאת מתוסכלת ומרירה, אולי ככה תצליחי לקבל את מה שאת רוצה

 

[חגית אמא של אלה]

מבקשת להודות לכן ../images/Emo24.gif

אכן, כולנו בפורום "חד הוריות" נפגענו והזדעזענו מההודעה הזאת. מה שיש לי לומר לאישה הרעה והמרירה הזו כבר כתבתי. שמחתי לקרוא מכן הודעות אנושיות ויפות ושלא נתתן במה לאומללות הזאת ולא לגיטימציה לפגוע כך באחרים. רוצה לחזק את ידיכן במסע שאתן עוברות ולאחל לכן הצלחה ואושר. נשיקות, חגית פורום "משפחות חד הוריות".

 

[נועם@בת]

../images/Emo140.gif חגית

 

[רק אביגיל]

לכל היקרות כאן ../images/Emo140.gif

אין לי מילים , רק קצת , להביע את הערכתי העמוקה והכנה אליכן.

(כמה שאני צריכה עכשיו את הסמיילי המתרגש וזולג)

 

[נועם@בת]

את יודעת אביגיל... לפעמים צריך קצת

חושך בשביל ללמוד להעריך את האור. כולנו חותרות בסירה. אנחנו בשלנו ואתם בשלכם, ומשום מה כל הסירות נקלעות מידי פעם לזרמים ותהפוכות. וכל כך טוב לדעת שיש אנשים שהם עוגן, ויש אנשים שהם חבל, ויש אנשים שהם גלגל הצלה. כל כך טוב לדעת- עד שלפעמים נדמה שרק בשביל זה זרקו אותנו למים הסוערים האלה.

נועם

 

[רק אביגיל]

מצאתי אותו וכמה שאת צודקת ../images/Emo140.gif

 

[נועה של ים]

לכם

.." יש דברים שרציתי לומר, ואינם נענים לי, המילים שבחרתי אינן, הטובות מכולן.." לא יודעת איך להתחיל. אולי בסליחה? אנשים יקרים. כולי דומעת ולא כל כך מאמינה עדיין. לא רציתי לפגוע באיש וודאי לא לזלזל בכאב שלכם. לא יודעת מה לומר. תודה שהיה לכם את רוחב הלב לעודד אותי, ולא להפגע כמוה. לא ניסיתי לפגוע באיש, לא לזלזל במה שאתם עוברים וודאי לא לומר שאני לא מודה יום יום על מה שיש לי. אני יודעת שנפלה בחלקי זכות גדולה, על שיש לי את ים. יודעת שאתם חולמים על הזכות הזו יום יום, דקה דקה ורגע ורגע. יודעת שכתבתי דברים איומים. אך שוב, לא ניסיתי לפגוע. תודה לכל מי שכתבה. תודה על המילים, החיבוקים והרצון לעזור. סליחה על שאני כן, ואתם לא. עדיין לא. אני קוראת את מילותיכם, ושומעת את כמיהתכם לילד, ילד שאני זכיתי לו, אולי לא בזכות, בטעות, נכון יותר לומר. ואני, מעזה להתלונן, ולחשוב על לעזוב את הכל. כשאתם, נלחמים על הזכות הכל כך מובנת מאליה לאחרים. אני מעריצה אתכם על ההתמודדות, כוח הסבל והחלום, שעליו אתם לא מוותרים. על מלחמות היום יום ועל התקווה. אני יודעת, שלכל אחת ואחד מכם כאן, יהיה ילד, כי מגיע לכם, כי יש לכם כל כך הרבה מה לתת. זה יקרה. אני פשוט יודעת. נועה וים

 

[kasa]

../images/Emo23.gif נועה יקירה,

בכלל לא חושבת שאמרת דברים איומים. ההיפך, חושבת שהבעת בדברייך את הרגשות הכי-הכי ´ארציים´, וטבעיים, שקיימים בנו, ושאולי - מטעמים שונים של נורמות חברתיות - לא כל אחד מרשה לעצמו להביע אותם (למרות שאין לי ספק שכל אחד חש אותם - בתקופה זו או אחרת, ובכלל - רק לא לכל איש יש את האומץ להתחבר אליהם, ולומר אותם בריש-גלי...). הרבה רגישות, וחום ואהבה אל ים היו בדברייך, ואין לך כל צורך להתנצל על הרגשות הכל-כך טבעיים של כעס, וחוסר סבלנות, שהבעת בדברייך. בעיניי, את ילדה-אישה מאוד אמיצה, מאוד נבונה, המתמודדת בגבורה רבה ובחוכמה עם קשיים שמעטים מאוד חווים. אז - אל תפלי ברוחך, מביקורות משתלחות, ואל תרגישי אשמה - כי ממש אין לך על מה !!! תודה לך, אישה מקסימה, שאמרת את מה שכולנו חושבים...

שרית