חוצפה: כן או לא?

ליזביי

New member
חוצפה: כן או לא?

מוצאי-שבת, ערב. התחנה המרכזית בת"א. מגיעים לתא של האוטובוס לירושלים. בחוץ יורד גשם. בפנים, על הספסלים יושבים אנשים ומחכים. עוד רבע שעה האוטובוס בא. אין תור או משהו, הרוב יושבים. יש גם כאלה שעומדים, שעונים על איזה משהו. הגעתי לאיזור, מישהי על הספסל, בתחילת המניין הרביעי לחייה, ממלמלת בריטון שהיא היתה ראשונה ותראו איך אלה שעומדים בחוץ, אצל הרציף (מרדכה, יענו) ומעשנים, הולכים להכנס לפניה לתור. ירד קצת גשם, לא נורא, אבל ירד. רציתי לשאוף קצת אוויר. בטרם שיצאתי החוצה, היא מרימה את קולה: (אבל מדברת לעצמה) חוצפה!, פשוט, חוצפה.. ישראלים, יוח, לא עלינו. דבר-ראשון, לא התכוונתי לעוקפה בתור. גם ככה אני מעדיף להיות בין האחרונים שעולים לאטובוס (כיוון שאז אני יכול לבחור ליד מי לשבת). דבר-שני, רוב מי ששהה בחוץ, לא רק שעמד בקור וברוח הקרה, אלא גם יצא החוצה לעשן, מתוך התחשבות בשאר העולם. אם כל-כל חשוב היה לה, להיות ראשונה בתור, מדוע היא יושבת בפנים ומחמיצה פנים. בחוץ, אגב, גם לא היה איזה תור. היא היחידה שהיתה הסטרית לגבי העניין. גם ככה מדובר בקו-ישיר, בלי הרבה לחץ. יש מקום לכולם, לא לדאוג. השאלה: האם הייתם קוראים לאלה שעמדו בחוץ ועשנו חוצפנים או לא. -- אם התרשמו ממני בתור טיפוס קומפולסיבי, אני צריך להמשיך בקו הזה או שמותר לי לסטות ממנו לפעמים?
 

יוסי ר1

Active member
חלק גדול מאד מהבעיות בעולם

נגרמות מחוסר הבנה הדדי. החלק האחר נגרם מאנשים שבוחרים להיות נרגנים. ואם נתקלת בצירוף של מי שלא הבינה את כוונתך, ואוהבת להיות נרגנת, אל תשב לידה.
 

סוריאל

New member
כה לחי

ליוצאים, שחסו על גרונם וריאותיהם של יושבי התחנה ופיזרו את עשנם בחוץ. ולגבי הנרגנת הנ"ל - שתיחנק.
 
למעלה