חופש

[adam33]

חופש

היא אוהבת את החופש לא סובלת שעוצרים בה כמו מנוע גדול במותאם במכונית קטנה כך היא פורצת קדימה רוצה לטעום מכל דבר רוצה להרגיש את המרחב. "השמים הם הגבול" כך אומרים לה והיא כמו איילה שלוחה רצה מדלגת טועמת נוגסת אוהבת גומרת. אחת שהחיוך הוא חלק מתוכה ודיי בדבר הקטן שיעצבן אותה אינה מדברת הרבה אך ליבה כמו זהב שווה. ושואל אני כשמביט על דמותה האם אינה צעירה להיות כבולה שומר את זה לעצמי..ולא אספר לה אוליי מפני שמדבר בבחירה ובחירה עושים מתוך חופש ואהבה כי הרי לא הכריחו אותה ואני מביט מהצד רוצה שתמשיך לחייך בכל רגע ורגע רוצה לראות אותה במרחב ללא כל קולר על צוארה כי יודע אני שלא מדובר רק בקולר אלא גם בשמה ושם זה מעיד על החופש שבה. ואלה שהניחו את הקולר על צוארה ידעו שלא תהיה היא עצמה. ואוליי בגלל זה שלחו אותה צעירה בכדי להוריד את הטרחה והדאגה. שולח לה נשיקה אחכה לה שם ברמה בשדה הכי גדול עם הפרחים הכי יפים. וכשתגיע ללגום מתחת לעץ אביט עליה אחפש בתוי פניה ואם אמצא דמעה אתפלל שהיא של שמחה אוריד ממנה את הקולר קמעה בכדי שתשתה בבטחה ולא אדע מנוחה עד שתניח היא את ראשה ותנוח על ברכיי ותרגיש את ידיי כך ללא מילים ארגיש את העובר עליה את העליות והירידות בחייה ואלחש לה באוזן שמבקש אני סליחה ואוליי אדמע קמעה אלחש שמבקש אני סליחה על שלא אמרתי את האמת אז בבטחה..

 

[נפשושה סגלגלה]

היא

אוהבת לשיר שירים ולעשות קסמים והאהבה שלה היא אהבה בין יחידים. כשתיראה אותה תאהב את מה שיש לה מבפנים. והלב שלה הולך אחרי הדממה המעיקה על העצים והכאב שלה גדול כמו שכולם יודעים. היא אוהבת לספר סיפורים ושומעת שירים קסומים יום אחד היא שרה לי על הנער והחמור לא ידעתי אם לצחוק או להגיד לה שהוא סיפור עצוב שרתי לה מהנשמה ולקחתי אותה למקום קסום יש לה מנגינה בלב, אותה אני אוהב. ולפעמים שנעים והשמש שוקעת אני לוקח אותה לטיול בין העננים היא קוטפת פרחים ומקשיבה לצפורים כמו שרק היא יודעת. היא אוהבת לחשוב על העולם כקטן ועכשיו היא רוצה ללכת מכאן. סוף כתבת שיר יפה הביא לי השראה נפש

 

[adam33]

כעת היא שם

נמצאת בין זרים שמביטים וכאילו אוהבים עושה מה שמטווים למרות שהלב לא שלם מבפנים הלב שלה בורח במחשבות מפליג למרכז עם הרגשות המועקה אצלה בלב משקרת כלפי חוץ בכאב חשתי את הפיספוס רציתי לזעוק באמצע הקידוש דמעותיי היו חנוקות ועיניה היו כבויות רצתה היא לומר המון הסובבים אותה כיסו לה את הדמעות ולא היו אלו שמעות של אושר כי אם דמעות של כאב וחוסר ראיתיה שם עומדת רוקדת והלב לא היה שם בדיוק כמו נשמתה שחגה מעל ראתה הכל ושאלה האם היא שם בכלל חשתי זאת ורציתי לשמוח בשמחתה אבל הלב היה כואב בכאבה..

 

[נפשושה סגלגלה]

כעת

היא לוקחת עוד לגימה מהקפה ונושמת נשימה חדשה מנסה לגלות את העולם שהיה לה ואבד לה ובין הנרקיסים הפורחים היא מביטה בשמים לוקחת עוד נשימה ומגלה שהעולם רוצה אותה כמו שהיא. רציתי להגיד לה בואי חבקי אותי חזק שלא יכאב לך לבד אבל היא בשלה לוקחת נשימות וצועדת לעבר עולם של אשליות. ואני חולם עליה בלילות ועכשיו אני יודע שאני אראה אותה היא תשמח כי אותי ואת חיוכי היא זוכרת מהיום שהיינו יחדיו.