תראי רגע שיר שכתבתי, ותגידי לי מה דעתך, כי בנוסף לזה שאני צריכה לכתוב תסריט הם רוצים לראות כתיבת שירה. זה שיר על ספר שקראתי על השואה. תחנה הבאה לאן פנינו מועדות? אולי לשם אולי לכאן אולי סופינו בכלל למות. וכמה תחנות כבר עברנו? אולי כבר חמש. ואחרי חמש תחנות, מהי התחנה הבאה? אולי לשם אולי לכאן אולי יתפסו אותנו עם הזמן. ואילו תחנות כבר עברנו? בין רכבות להפצצות בין יערות לנהרות בין מחנה למחנה לפרטיזנים נצטרף. אך פרניה, יקירתי, מה את רוצה? לדעת מהי התחנה הבאה אבל תגידי את האמת, כי אם זה לא יפה, אז שאני אדע כדי שאני אוכל לכתוב שיר אחר, כי אם שיקרת לי וזה לא יפה אז לא יקבלו אותי...
סתם סתם..... אבל, אמ- במקום להגיד פעמיים 5 תחנות, אולי תנסי- אולי כבר חמש. ואחרי כל כך הרבה תחנות, והמשפט שאחרי לא נשמע טוב, הוא לא במקום, הוא לא שואל לאן הולכים, הוא שואל מהי התחנה הבאה. פרניה זה שם?