דמי מחלה
התשובה תלויה במקור שלפיו נקבעת זכותך לדמי מחלה. לזכות לדמי מחלה בגין מחלתו של העובד שני מקורות עיקריים, וההבדל ביניהם: חוק דמי מחלה, והסכמי העבודה לסוגיהם. חוק דמי מחלה מעניק לעובד זכות ליום וחצי מחלה בתשלום בגין כל חודש עבודה, עד למקסימום של 90 ימי מחלה. גובה דמי המחלה: בעד יום המחלה הראשון לא משולמים דמי מחלה, בעד יום המחלה השני והשלישי משולמים דמי מחלה בגובה 37.5% מהשכר הרגיל, ובעד יום המחלה הרביעי ואילך דמי המחלה הם בגובה 75% מהשכר הרגיל. אלה הן זכויות המחלה הנחותות ביותר הנהוגות. בקצה השני של הסקאלה נמצאים עובדי המדינה, שתנאי עבודתם כוללים זכות ליומיים וחצי מחלה בגין כל חודש עבודה, ללא הגבלה על הצבירה המרבית. דמי המחלה שווים לשכר הרגיל, החל מיום המחלה הראשון. בין שני קצוות אלה נמצאים ההסכמים האחרים בעניין זה, כל מקום עבודה וההסכם הנוהג בו. כאשר אין הסכם בעניין דמי מחלה, חלות הוראותיו של חוק דמי מחלה. בנוסף לזכות בסיסית זו, קיימים חוקים אחדים העוסקים בדמי מחלה בגין מחלת ילד, מחלת הורה, מחלת בן זוג ובדיקות הקשורות בהריון של בן זוג. כל החוקים הללו מעניקים זכות להיעדרות, בהתאם לתנאים הקבועים בהם, על-חשבון מכסת ימי המחלה שצבר העובד.
