חופש חונק

[eponymous]

חופש חונק

"רכבת הרים" אמרה הפסיכולוגית. "עכשיו יהיו לך חיים משוגעים" אמרו כולם. האמת שכולם צדקו. לא האמנתי להם, אבל ידעתי שאני לא נמצא במקום של להאמין להם. ואכן אחרי 3 חודשים הספקתי לחוות הכל מכל, אבל אני שוב בנקודת ההתחלה - בחופש שאני לא מצליח להנות ממנו, חופש מהזוגיות שלא עבדה כל כך הרבה זמן וחופשת החג המקוללת הזו שאני רק מחכה שתיגמר, כדי שאני אוכל להיות עסוק, ולא לשקוע לעצבות, ולריקנות. הכרתי את ההיא באתר הכרויות, התחיל כקוריוז, אבל זה התפתח מהר, אולי מהר מדי, אולי מהר מדי למישהו שרק עכשיו יצא מנישואין. אבל זה לא הפריע לי, הרגיש לי נעים, הכניס לי חיוך ללב השפוף והכבוי, והאיר לי את היום. השיחות היום יומיות רק חיזקו את הקשר, הכל התחבר, הכל היה פשוט. אלו היו 12 ימים מדהימים, 12 ימים שהוכחתי לעצמי שאני זוכר מה זה להרגיש, ולומד איך להיפתח. 12 ימים של חגיגת החיים החדשים. ואז נפגשנו, ומשהו שם לא עבד לך, ואחרי עוד כמה שיחות והודעות זה נגמר. ואני? אני התאהבתי. התאהבתי בתחושה שהרגשתי כשהיית נוכחת בחיים שלי. הייתי עצוב שזה לא עבד ביננו, אבל היום "ממרחק הזמן" של 6 ימים, אני מבין שאני עצוב בגלל התחושה שכבר לא שם, ואני שוב בנקודת ההתחלה, ושוב להכיר, ושוב ערבים לבד, ושוב בקרים ארוכים, ושוב חברים , אבל כבוי. למה זה ה-דבר שאחראי על מצב הרוח שלי? למה אני לא יכול לייצר לי מצב רוח? אח, החופש הזה, תעשה לי טובה ותצא לחופשה, תנשום אוויר ותחזור אלי

 

[מתולתלת30]

יפה כתבת

חופש חונק . . . ושלושה חודשים זה לא מספיק זמן לייצר לך מצב רוח . . . אתה עובר תהליך בריא לחלוטין שאני מניחה שכולם עוברים אותו לאחר גירושין (גם אם לא כולם מודים בזה) זה בסדר להרגיש תחושה של עצבות, תחושה של לבד, סוג של אבל על התקופה שנגמרה, תקופה שדורשת זמן ולגמרי נוכחות מלאה של הלבד ורק משם אפשר לקום, להתנער ולהמשיך הלאה. ה- 12 ימים שחווית תסתכל עליהם כעל סימן שההרגשה הזאת עדיין קיימת, אפשרית, שאתה עדיין יכול להתאהב ולאהוב. קח לך זמן, נשימות עמוקות, תן לחיים החדשים שלך ולסטטוס החדש שלך מקום להתבסס, תלמד גם ליהנות קצת מהלבד וללמוד שיש תקופות שאפשר גם להיות לבד וזה לא סוף העולם, אחרי כל זה אתה תהיה הרבה יותר מוכן למצוא אהבה אמתית שמגיעה ממקום של השלמה וידיעה ברורה של הדברים שאתה רוצה שיהיו שם ודברים שאתה לא רוצה שיהיו שם. והחגים וחופשות ארוכות לאנשים שהם לבד מעצימים את כל התחושות הללו, זה עובר )) שיהיה המון בהצלחה לנקודות התחלה טובות יותר בעתיד עם אופציה לדרך ארוכה בהמשך

אין כמו ריצה למרחקים ארוכים

 

[Future Perfect]

החופש

החופש, החופש עושה את זה להמון אנשים. גם בפסח שעבר אני זוכר שהרגשתי ככה. יש לא מעט שפשוט נוסעים לחו"ל על מנת להעביר את רוח המשפחתיות. ובנוגע לגברת, אלו תחושות של התחלה. אתה לומד להכיר את עצמך ואיך אתה מגיב לדברים. צובר קילומטרים. הריקנות ליוותה אותי חודשים רבים. והיא חוזרת גם עכשיו בתקופות מסוימות. תלמד לחיות עם זה. תנסה להתגבר על זה והכי חשוב, זה הזמן לעשות את כל הדברים שאתה אוהב ומעולם לא היה לך זמן עבורם.

 

[יערית]

צייר לך שפם )

אולי ורק אולי זה השיעור שמוטב לעבור אותו במוקדם אם כי רבים וטובים עוברים אחרי שהגיעו לאותה נקודת התחלה, גם אני הייתי שם וטיפסתי על קירות, נשכתי בבשר ולא מצאתי מנוח לראש.באיזה שהיא נקודה, אמרתי "כוסססססססססססססססססססססססס אמק על הכל", למדתי ציור, התחלתי לצאת עם חברות<מה שלא ממש אוהבת לעשות>, התחלתי להנות מזמן לבד שהוא ממש לא נורא, גם היום כשאני בזוגיות אני נהנת מלבד כשהוא קיים, כי חופש זה לא הספייס שיש למעשה מעבודה או ממצב פעילות אחר, חופש זה בבפנוכו שלך לבחור בכל רגע נתון מה אתה רוצה לעשות ולהרגיש, ובחרת היום בחופש מוחלט להיות בדאון, וזה לגיטימי, אתה עדיין לא בשל למחוייבות, יש לך עוד מה ללגום ולבלוע וללמד את עצמך לפני שתהנה מאהבה שתכנס לחייך. חופש הוא כל מה שהנפש שלך רוצה להיות.

 

[גשר אירי]

אבל למה

האושר שלך תלוי במשהו חיצוני? ולמה מייד חיייבים לרוץ להכיר משהי חדשה? זה כאילו שאתה בורח מעצמך, מהמציאות שלך, מלהתמודד ולעקל את כל מה שעבר עליך.. לרוץ מייד למצוא אהבה חדשה זה כמו להדביק פלסטר על שבר ביד. תן לעצמך את הזמן להתאושש, להתגבר, לאט לאט לחזור לחיים, למצוא את השמחה ואת האושר קודם כל עם עצמך ובזכות עצמך, ורק אח"כ ממקום שלם ושלו יותר יש סיכוי טוב יותר לדעתי למצוא משהו אמיתי. התחרות הזו והמרדף למצוא במיידי משהי, הוא רק בראש שלך. תנקה את 'רעשי הרקע' ותיקח את החיים צעד צעד.