חופש וילדים

[MiaJoy]

חופש וילדים

לא יצאנו לחופשה מאז הגיעה אלינו בכורתנו. זה אומר בדיוק 3 שנים ושבעה חודשים. כל חופשה עד כה כללה את הבנות. עכשיו יש לנו אפשרות לנסוע לשלשה ימים מטעם העבודה לאילת. זאת הפעם הראשונה ששתיהן יושארו בלעדינו (הקטנה בת שנה ושלוש ונמצאית בגיל שבו היא נצמדת לאימא, כלומר אלי נון סטופ מהרגע שחוזרים מהגן). הן יושארו עם מטפלת אהובה מהגן שמכירה את שתיהן מגיל 0 ושתי סבתות לתגבור. האם הייתן נוסעות ומשאירות אותן לבד? אנחנו ממש זקוקים לחופש הזה אבל אם ייגרם להן איזשהו נזק (הגדולה רגישה מאין כמותה) לא שווה לי החופש הזה. האם יש צורך להכין אותן שאנחנו נוסעים ושהן יישארו עם סבתות ומטפלת ויעשו חיים? לקנות להן מתנות שנחזור? כל עצה תתקבל בשמחה (אמרה זאת שחטפה רגליים קרות אחרי ששכנה הזהירה אותה שכמו שהיא מכירה את הבנות אני עוד אחזור באמצע הלילה מאילת...

 

[יסמין@]

וכך כתבת

"הגדולה רגישה מאין כמותה"
"הקטנה בת שנה ושלוש ונמצאית בגיל שבו היא נצמדת לאימא, כלומר אלי נון סטופ מהרגע שחוזרים מהגן"
ויש גם העדות של השכנה שמכירה אותן.

אנחנו לא מכירות אותן. את - בייחוד את - וגם קצת השכנה מכירות אותה.
מה אתן חושבות על כך?
קראי ואז תדעי מה דעתך על הנושא:
רק מה שאת חושבת רלוונטי., לא מה שאנשים זרים בפורום, שלא מכירים אותך או את הבנות. חושבים/ות.
(ואם בכל זאת מסקרן אותך מה אישה זרה לגמרי חושבת, אכתוב לך: בנסיבות האלה, לאור מה שכתבת על הבנות, לא הייתי נוסעת).

אולי אפשר לחשוב על חופשה מסוג אחר?
א. לקחת את הבנות איתכן
ב. לקחת אותן איתכן ולחפש שם בייביסיטר (או לדאוג מהבית) לכמה שעות?
ג. בקחו לכם חופשה של כמה שעות בבית. הן רגילות להיות אצל סבתא? או שסבתא תבוא הביתה? בקיצור, או שסבתא תבוא לכמה שעות או שהן ילכו לכמה שעות ואתם תלכו לבלות כמה שעות בלעדיהן - בבית או מחוצה לו.

מאחלת לכם שתמצאו פתרון שיהיה מתאים וטוב עבור כולכם ובייחוד עבור הבנות.
(וכל מה שכתבתי הוא דעה של אישה זרה. לא מחייב. אבל את שאלת)

 

[אבי351]

מסכים עם דברייך יסמין

 

[יסמין@]

 

[טליה מספרד 1]

האם קיימת האפשרות לצרף אותן?

כי גם זו חופשה, אחרת, אבל בהחלט חופשה

אני לא יכולה לעזור לך
כי המוטו שלי הוא שכשיש ספק אין ספק
לנו יצא לנסוע ללא אבא של יונתן כשהכל היה ממש טרי, ואחכ כעבור שנתיים יצא שאבא שלו היה חייב (!!) לנסוע וזה היה ממש שונה, הוא קם בכל בוקר וחיפש אותו והיה יוצא לגינה וקורא לו, הלב שלי נשבר בכל פעם שראיתי את המחזה. אבל הוא היה חייב לנסוע.
השוני נבע לדעתי גם בגלל הגיל וגם בגלל שכשהוא נסע איתי הוא נסע למקום חדש מלא פעילויות והתרגשויות ואילו כשאבא שלו נסע הוא נשאר במקום המוכר אבל ללא אחת הדמויות שבה הוא פוגש כשהוא פוקח את עיניו.
כעבור כחצי שנה החלטנו שאנחנו רוצים לצאת לסופשבוע, הכל היה מתואם ובשניה האחרונה לפני שעלינו לרכב התקשרנו למלון להודיע שנגיע עם ילד.
הוא בטוח היה נהנה עם בנות דודתו, אני בטוחה שאחותי היתה יוצאת מכליה כדי שאותו סוף שבוע יהיה מלא בפעילויות כדי שלא ירגיש בהעדרנו, אבל לא יכולנו. אנחנו. בגלל אותו ספק.

בקיצור אני בעד לצרף
ואם אי אפשר זו בהחלט דילמה שלא הייתי רוצה להתנסות בה

 

[dolfin29]

מסכימה עם יסמין וטליה

 

[שרון123]

אני בדיעה שונה מהקודמות שענו

נופש זוגי הוא עבורי אויר לנשימה ועם כל ילדי יצאנו להתאווררויות זוגיות מידי פעם גם כשהיו קטנים.
עם שחר, שאימצנו, היה לנו קשה במיוחד לנסוע ולעזוב אותה עם הסבתות מחשש שתפתח חרדת נטישה. בפעם הראשונה שנסענו בלעדיה היא היתה בת 3 וקצת, שנה וקצת אחרי שאימצנו אותה והרגשתי שזה נתן לנו המון והיא כמובן היתה עטופה באהבת ופינוקי סבתות ודודה ולא התלוננה על העדרנו. דווקא בגלל שהיא כל כך צמודת אמא הייתי זקוקה במיוחד להתאווררות הזאת. אני מאמינה שלא יגרם להן כל נזק ואילו אתם תרוויחו המון מהנסיעה. הסבירו להן ככל האפשר, דברו איתן מאילת בטלפון, בסקייפ אם יש. הכינו להן מתנות קטנות מכם שהסבתות יתנו בכל יום, מכתבים לגדולה. ותהנו!

 

[חייכנית2]

גם אני בעד נסיעה זוגית

כי כדי להיות יכולים להמשיך להזין,צריך גם להתמלא ב"דלק" ,שמתחיל בנשימת אויר במרחב אחר.
הורים שמכינים את ילדיהם לנסיעתם,ומדברים גם על המועד [הקרוב] שבו ישובו-לא מנגנים בעיני על מיתר של חרדת נטישה אלא על מיתר של אמון ושל חוסן.
הטכנולוגיה העכשוית מאפשרת בעצם קשר גם כשרחוקים. אפשר לקבוע מראש מועדים להתקשרות שמאפשרים גם את הקשר וגם את נשימת האויר.
אם הכל ילך בדרך הטבע-יום אחד לא נהיה פה והילדים שלנו ימשיכו להיות פה.כל ימיו אדם נגמל,ותהליך הגמילה יכול להתממש גם כאן.
אחר כך אפשר לתת המון חיזוקים ואישורים כמו
"ראית? אמא ואבא הבטיחו שבמוצאי שבת הם יגיעו עוד לפני שתשכב לישון ובדיוק כך קיימו"
"איזה כיף של ילד שלנו ,שבילה פה בכיף גם כשלא היינו. התגעגענו אליך מאד והנה שוב אנחנו כולנו כאן "
תיסכול של ילד [במידה מאד מתונה ומתאימה] מייצר תנאים טובים להתפתחות של משען עצמי.

 

[English]

אם לא הנסיעות הזוגיות מדי פעם...

שיקללנו, והחלטנו שמילוי המצברים שלנו בנקודות זמן מסויימות היה יותר חשוב. אצלנו בעיות הנטישה שלה לרגל נסיעות צפו בגיל הרבה יותר מאוחר (מגיל 7 בערך) ודווקא בגילאים הצעירים היא שיחררה אותנו בלי בעיה; הוא אף פעם לא עשה עניין, תמיד שמח מאד ללכת לסבים שגם הכינו מראש תוכניות פאן.
כן חשוב שהדמויות המחליפות תהיינה מאד מוכרות ואהובות, ושלא יהיו "תפרים" גסים במעבר בין הדמויות, אלא מעבר חלק. נראה לי שחוסר ודאות הוא הקטע הכי מפחיד ולאו דווקא הפרידה עצמה.

 

[אולה *]

חופשה זוגית חשובה מאוד. אנחנו נמצאים בריצה אינסופית - גנים, עבודה, חוגים וכו' וכו'. מידי פעם כל זוג זקוק למספר ימים לעצמו.
כנסענו *לבד* בפעם הראשונה, שירז הייתה בת שנה וארבעה.

תבלו!

 

[fatfat]

למרות שהגדולה רגישה אותי יותר מדאיגה הקטנה

כי הגדולה כבר מבינה שפה מילולית, אפשר להסביר לה ולהדגים לה באמצעים שונים, נניח לצייר טבלה עם שלוש מדבקות נשלפות ובכל יום להוריד מדבקה אחת, להכין לה מכתבים והפתעות מכם. הקטנה עוד לא ממש מבינה ולא תבין את ההסבר שלכם. מבחינתה זו תהיה היעלמות שלכם ואולי אפילו חוויה של נטישה (למרות שתישאר עם דמויות אהובות ומוכרות בסביבתה הטבעית). אני לא הייתי משאירה ילד מתחת לגיל שלוש.

אצלינו הן הרבה יותר גדולות ועדיין לא יצאתי לחופשה בלעדיהן. היו פעמים שהן נשארו עם אמי או אחותי שהשכיבו אותן, אך אני חזרתי בלילה וישנתי שם גם. הגדולה (שש וחצי) ישנה לא מזמן בפעם הראשונה אצל חבר שמכירה אותו כבר שלוש וחצי שנים והיא בת בית בביתו ובכל זאת היה לה מאוד קשה להירדם (למרות שמאוד מאוד רצתה לישון אצלו). האמא של החבר סיפרה לי שהיא התקשתה להירדם, פחדה שגנבים ייכנסו מהגג וכו' והאם ישבה לידה עד שנרדמה. בחמש בבוקר היא התעוררה ואמרה שלא מצליחה לישון וזה מאוד לא אופייני לה.

 

[ממשיכה בחיי]

הכנה נכונה

אנחנו בסיטואציה דומה. הילדים איתנו כבר ארבע שנים, ועדיין לא יצאנו לחופש חוץ מלילה אחד מחוץ לבית.
לבן זוגי היקר יש יום הולדת עגול. רציתי להפתיע אותו בשני לילות - שלושה ימים של חופש. מיותר לציין שאני
חולמת על חופש, לקום מאוחר, לשבת לארוחת בוקר של שעה מול נוף יפה וכו'.... מתה לחופש כבר אמרתי?
התייעצתי עם הפסיכולוגית שמלווה אותנו. רעיון ההפתעה נשלל על הסף כי היא אמרה שחשוב להכין את הילדים
לקראת הנסיעה.
יש מספר ימים ספציפי שמתאים לכל גיל ולכל ילד. אין טעם להתחיל בהכנה מוקדם מידי. לגבינו דובר על בין שבוע לעשרה ימים לפני הנסיעה.
לדעתה חשוב שניסע למען הזוגיות שלנו, וחשוב שנעשה את זה נכון למען הילדים.
זה נכון עבורם לתרגל עם הכנה טובה "עזיבה" של אמא ואבא והכי חשוב חזרה שלהם.
כמובן שחשוב שהילדים ישארו עם אנשים אוהבים ושיעשו כייף בימים האילו.
יש לי תחושה שאם נשדר לילדים ונאמין בעצמנו (-: שיש מקום לאמא ואבא לבד כזוג, ועדיין הכל יחזור להיות כשהיה,
כולנו נצא מורווחים. גם להם חשוב ללמוד באיזה שהו שלב שיש תיקון לחוויות הראשונות שלהם.
אז זהו... שכנעתי את עצמי. חופשה נעימה לנו וחופשה נעימה לכם מתי שתחליטו.

 

[שרון123]

מאד אהבתי את המשפט

"זה נכון עבורם לתרגל עם הכנה טובה "עזיבה" של אמא ואבא והכי חשוב חזרה שלהם"

 

[MiaJoy]

תודה לכלכן על התגובות

אם זה היה תלוי בי הייתי יוצאת לחופש זוגי שהן היו מתגייסות...אבל הנופש הוא מטעם העבודה של בעלי ושם מאפשרים רק לזוגות להגיע. כך שבעצם ההחלטה נכפתה עלי אם להגיע כזוג או להישאר בבית איתן. לכל חופשה הן נלקחות וגם עכשיו כבר מתוכננת חופשה משפחתית בקיץ איתן כמובן. אני מסבירה לגדולה מתחילת השבוע שהמטפלת תגיע ושתי הסבתות ושיהיה לה המון כיף ושנביא לה מתנה שנחזור ושביום שבת תיסע עם סבתא להצגה. אכן הקטנה יותר בעייתית היא בכלל לא מבינה כלום רק דורשת דיים(ידיים) ומאמא...טוב יש שבוע להחליט...

 

[טליה מספרד 1]

רק אל תשכחי

שזו לא החלטה שתחרוץ גורלות, ממש לא!
אבל תצטרכי גם לדעת שלאחר ההחלטה את עלולה או להרגיש החמצה באם תשארי איתן בבית, או להתמודד עם רגרסיה והדבקות הרבה יותר מתישה לידיים ולנוכחותך הפיסית בכל רגע ביממה באם תסעי (ולעניות דעתי הבלתי מקצועית, בגיל הזה זה ממש לא משנה כמה הכנות תעשי להן, התגובה תהיה אותה התגובה כשתחזרו)

ומה שתחליטי שיהיה בכיף

 

[pgoldi]

מסכימה מאד!

החופשה הזו כ"כ חיונית לשפיות הנפשית שלנו ותורמת לילדינו לקבל בחזרה הורים רגועים הרבה יותר וטעוני אנרגיות חדשות.
זה חשוב לנו אבל לא פחות גם להם. ובעיני זה גם משדר שאנחנו סומכים עליהם שיתמודדו.

אנחנו נסענו לחופשה ל- 5 ימים (4 לילות) בחו"ל כשנדב היה בן שנתיים (נסיעת עבודה של הבעל אליה הצטרפתי).

טיפים חשובים שיכולה לחלוק מהניסיון שלנו:

באופן כללי אני כל הזמן משננת לו (הוא כבר מדקלם בע"פ), גם ביומיום אם אני צריכה לצאת ולהשאיר אותו עם ביביסיטר: "כשאמא הולכת - היא תמיד תמיד חוזרת!!!" ומזכירה לו שוב כשאני חוזרת.

אני לא בטוחה עד כמה הסקייפ "סייע" במקרה שלנו - כי כשהוא ראה אותנו הוא כ"כ התרגש ובכה - ממש יצא מאיפוס - לא בטוחה שיודעת להגיד כמה זה עשה טוב אל מול רע, פשוט לא יודעת.

להשתדל ולהשאיר במידת האפשר דמות מטפל אחת קבועה - אצלנו מפאת מס' הימים הסבים (שחלקם עובדים) נאלצו להתחלק ביניהם והמעבר ביניהם (למרות שכמובן מכיר ואוהב את הסבים/סבתות משני הצדדים) היה מאד קשה.

הוראות הפעלה - גם כדי להקל על המטפלים שנשארו עם הילד בבית, וגם כדי להקל על הפחדים שהיו לי, ישבתי לכתוב דף הוראות הפעלה לילד ולבית -
זה מאד עוזר לדעתי למי שנשאר לטפל בילד - כי יש הרבה אינפורמציה שצריך להעביר ולא תמיד זוכרים הכל - ככה יש את הכל כתוב מרה הצורך.
בדף הזה כללתי הורואת לגבי:

הפעלה של הטלוויזיה

הפעלה של ה- DVD

כשרוצים להחזיר מ- DVD לטלוויזיה

מיקום קלטות ה- DVD ואיזה מועדפות

הפעלת המיקרו

הפעלה של מתקן תמי-4

שגרת היום - מה שותה בבוקר, מתי קם בדר"כ, סדר פעולות ההתארגנות בבוקר, טקסים קבועים אחרים במהלך היום אחרי הגן, מתי אוכל ארוחת ערב, מתי אמבטיה, מתי הולך לישון וכו'

איפה יש גינות משחקים מועדפות שהילד מכיר

תרופות (חס וחלילה – חמסה-חמסה-חמסה!!!) - מיקום ואופן השימוש בהן.

טבלת ייאוש - זה טיפ מעולה שקיבלתי מתמי מפסיפס בזמנו - מכיוון שאין להם תחושה או הבנה של זמן עדיין, להכין להם סוג של טבלת ייאוש שתעזור להמחיש להם כמה זמן נשאר עד שאנחנו חוזרים. עשיתי במחשב אבל אפשר גם לצייר - מצרפת לפה את הדוגמה שלנו.

מאחלת לכם חופשה נעימה!

 

[חייכנית2]

איזו מתיקות של טבלת איקסים

וכמה חשיבה מושקעת ....
פשוט מ ק ס י ם!!!!.

 

[pgoldi]

תודה

 

[ממשיכה בחיי]

pagoldi סחתיין עלייך!!!!!

 

[שרון123]

מדליק

בעיקר הציורים של המוני המתנות

וגם כל שאר הטיפים