חופש הקיום

[neophile]

חופש הקיום

ברוב התורות הרוחניות או לפחות בצורה החיצונית שלהם ( מה שמתקרב לדת או שזה דת) החומר נחשב בתור הרמה הנמוכה ביותר של קיום שאנחנו "כלואים" בתוכו . עם זאת עלתה בי התהייה של - אם לא היה לנו כלא להשתחרר ממנו , איך היינו יכולים להבדיל ולהבחין בין להיות כלוא ובין להיות חופשי ? לגבי השאלה האם אנחנו כלואים , לי בכל אופן אין לגבי זה ספק וכל אחד שמוכן להתבונן בעצמו יבחין בכך שכל הפעולות שלו נשלטות על ידי גורמים חיצוניים , הכל זה תגובה , אין שום פעולה . החופש המוחלט יכול להיות מתואר כמצב של פעולה טהורה . אם כן מה שאני רוצה להדגיש ואני אשמח אם תתייחסו אליו בדיון - זה המשפט שבלי להיות בכלא , אנחנו לא יכולים לדעת מה זה חופש . כמובן שאני מדבר על כל אחד ואחד ולא על אותה יישות של "פעולה טהורה" שלכאורה כלואה בתוך הסמסרה (שאם מתייחסים אליה אז גם אין "כל אחד ואחד" אלה זאת יישות אחת הלא כן ? ) כלומר אני שואל האם כל אחד מכם שקורא את ההודעה הזאת - האם אתם מעריכים את הכלא הזה ואת ההזדמנות שהוא מציע ?

 

[ilana541]

האדם מבין מה זה טוב, בגלל שהוא מבין מה זה רע

הוא מבין מה זה חופש, בגלל שהוא מכיר את התחושה של להיות כלוא. אם לא היינו חווים את הנפרדות, איך היינו יכולים לרצות את האחדות? וכשאנו חווים את האחדות, אז אנו יכולים להעריך ולרצות את הנפרדות מתוך בחירה ולא כפייה.

 

[צחי שוחט]

הי נאו. אני לא כל כלא. אני רואה צורת קיום

כלשהי שחוץ ממנה רק שמעתי סיפורים. אם אתה מדבר על כלא "התגובה" זה כבר דיון אחר. אני חושב שהתגובות שלנו לסביבה הם חלק ממכלול שצריך להתקיים. אם אני מקבל את המכלול אני לא בכלא, אני חלק מהקיום, ואם אני כן בכלא הרי הוא אני. הסביבה מגרה אותנו על מנת שנשתפר ויהיה לנו טוב יותר, אם אנו לא רואים זאת הרי אנו בכלא פנימי שלנו שאנו יוצרים. אם יש סיטואציה שכולאת אותנו היא מראה לנו היכן אנו כלואים בתוך עצמנו, ומלמדת אותנו לצאת ממנו. אם אנו לא לומדים אנו ממשיכים להיות בכלא הפנימי שלנו. ואם אני חוזר למשפט הראשון - אני לא רואה כלא. אני רואה מצב ומצב ניתן לשינוי, הוא חלק מהשינוי. שינוי הוא לא כלא.

 

[ilana541]

מה הכוונה שאתה לא רואה כלא?

האם אתה הכול יכול? אם אתה רוצה לעוף, אתה עף? אם אתה רוצה לראות באותו זמן, גם ערוץ 10 וגם ערוץ 2 אתה יכול? אולי התכוונת שאתה מתאים את עצמך לכלא, כול זמן שאתה חווה שאתה קיים, תמיד תרגיש איזה חיסרון, כי אתה לא מה ש"לא קיים" בעיניך? ודרך אגב, גם בגלל תחושת הכלא, האדם פונה לחיפוש אחר שחרור. אז אולי תחושת הכלא גם טובה? כדי שנדע את האמת, אנו צריכים לראות את הדברים כמו שהם, ולא להתכחש או ליפות אותם.

 

[דניאל גליקר]

תשובות בשמי

א. כן. ב. למה לראות מימהן? ג. "אני חושב משמע שאני קיים" (אם אני זוגר דקארט הישן והטוב). "אני לא חושב (ואני ער), אז ב-א-מ-ת אני קיים". ד. עד שלא מתנסים בחופש אמיתי, לא לגמרי מודעים לכלא. גבולות זה דבר, כמו שהמלה אומרת, מאוד מגביל. ה. "...לראות את הדברים כמו שהם..." זה מצב תודעה מסויים. לא ברמה של הבנה.

 

[צחי שוחט]

הי אילנה...באיחור קל - העברתי סדנא שישבת

סך הכל נראה לי פשוט - אני לא בכלא. אבל הנה פירוט ביחס לדבריך - 1. אני לא כל יכול ולא רוצה להיות כל יכול. בדמיון אני כל יכול. 2. אני רוצה לעוף ולא יכול וזה נראה לי בסדר. 3. טלויזיה אני לא רואה...רק סרטים ואין לי רצון לראות שני סרטים באותה העט. 4. אני לא מרגיש חסרון אני מרגיש מלאות - לקח לי הרבה זמן להגיע לך. חסרה לי רק פרארי...באמת. .אין מה מה לעשות - האישה היא הדבר הכי יפה שהטבע יוצר ומכונית היא הדבר הכי יפה שאדם יוצר

. בעיניי כמובן. אישה יפה יש לי, היא הגיעה מהדמיון שלי, נשארה הפרארי. לא נראה לי שהבנתי את המשפט עם הלואים - "כי אתה לא מה ש"לא קיים" בעיניך". ואולי כן הבנתי- את אומרת - לא קיים משהו בעיניי והוא כולא אותי. איך משהו שלא קיים כולא אותי? אם את מתכוונת שיש בתוכי נגיד - תפישה שכולאת אותי, ואני לא מודע לה, הרי את צודקת. אבל בהקשר למשפט הבא שלך - 5."אדם מרגיש שהוא בכלא פונה לחיפוש אחר שחרור"...והיכן הוא מוצא אותו...בתוכו כמובן...כך שהכלא נמצא בפנים ולא בחוץ. אם הוא נמצא בפנים אני יוצר אותו ויכול להשתחרר ממנו, ואם הוא נמצא בפנים ולא מפריע לי הרי מה אכפת לי...אני מרגיש חופשי. ההרגשה היא החשובה...המצב התודעתי חשוב. 6. אין לי תחושת כלא וזה מה שחשוב לי. יש לי יכולות כאלו ואחרות והן מוגבלות, אבל הנפש שלי שמחה, גם כשהיא עצובה. 7. יש משפט חכם שכתב לאו צה - האמת אינה יפה ומה שיפה אינו אמת. כ"דאואיסט" "מולד"

אני לא מסכים עימו. האמת בפנים תמיד יפה גם כשהיא מכוערת. אין מה ליפות יש לקבל, לומר תודה ולראות שהכל בא בשבילך. קשה, צריך ללמוד, אני לומד וזה עובד. מי אמר שאם מביטים על הדברים כמו שהם הם לא יפים. פעם אבא שלי שמע אדם דתי אומר לאחר - "מכוער". הוא אמר לו - איך אתה אומר שהוא מכוער, אם הרי אתה יודע שהוא נולד בצלם אלוהים. אתה מתכוון שאלוהים מכוער? אם אלוהים הוא כמו שאני חושב, הרי הוא גם יפה וגם מכוער - מה שיכול לשחרר מלחשוב שכיעור הוא שלילי ויופי הוא חיובי. שניהם טובים בדיוק באותה מידה - וזה היופי בכל העניין

שאלה - אז מהו חופש אמיתי?...להיות מסוגל לעשות כל מה שאנו רוצים?...כפי שעולה לי מדבריך. הרי אם לא נהיה קיימים (במגבלות האלו והאחרות) לא נוכל לרצות בכלל, איזה חופש זה? המוגבלות היא חלק מהחופש. אם את חושבת שיש אנרגיה, מהות, אלוהים שהוא אין סופי ויחד עם זה מתקיים כחומרי מוגבל, הרי הוא כמונו. הדמיון הוא אין סופי והגוף מוגבל. החופש נמצא בקיום הפיסי המשתלב עם הדמיון החופשי. לסיכום - אני לא מחפש שחרור, אני נפתח עוד ועוד - זו הכוונה הגדולה בעבודה הפנימית שלי. יש מגבלות מעשיות (ארציות), אבל הנפש\תודעה הם הקובעים אם את בחופש או בכלא.

 

[ilana541]

הי צחי

לגבי סעיפים 1-3 נתתי דוגמאות, והתכוונתי להגיד, שתמיד לאדם יש חסרון כלשהו. כול זמן שיש לאדם את תחושה של "אני" תמיד יש את ההיפוך שלה תחושה של "לא אני" ולכן תמיד יש חיסרון. ניקח לדוגמא שאמרת, שיש לך אישה יפה. אמנם אין לך רצון להשיג עוד אישה, אבל יש לך רצון שלא יקרה לה משהו רע למשל. האם אתה מבין את הכוונה שלי? אם חסר לך - אתה רוצה ןאם יש לך - אתה מפחד שזה ילקח ממך. כתבת, אני לא מרגיש חיסרון, אני מרגיש מלאות - בתוך האדם יש את הכול, מאחר וכתבת נבראנו בצלם אלוהים, ואלוהים הוא הכול, אלוהים הוא גם החיסרון וגם המלאות, אז אם אתה בוחר רק בצד אחד שזה מלאות, תמיד הצד השני יקפוץ שהוא החיסרון. אתה יכול להגיד שאלוהים הוא לא חיסרון, אבל אתה לא יכול להתכחש לכך שיש חסרונות בעולם שלנו, וכנראה שאלוהים מסתדר טוב מאוד עם החסרונות. כנראה שאלוהים מסתדר טוב גם עם התחושה של להיות בכלא, אחרת הוא לא היה בורא אותה. אני אתן עוד דוגמא, אפילו כדי להנות מהאוכל, אתה צריך להרגיש רעב, שזה חיסרון, ואז אתה יכול לאכול ולהנות מהאוכל. ובעיני חופש אמיתי הוא - גם הכול וגם הכלום, גם חיסרון וגם מלאות, גם יופי וגם כיעור, גם לרצות וגם לא לרצות, ולהבין שאין הבדל ביניהם.

 

[הצופה.]

"התכוונתי להגיד, שתמיד לאדם יש חסרון כלשהו."

כדי לומר כזה דבר רצוי קודם להיצמד לאמת--יצור סופי אינו יכול לומר על דבר את המילה "תמיד" שכן אין מישהו שחיי נצח נצחים כדי לאשר את המילה "תמיד" כדי לומר "יש חיסרון" צריך לחוש אותו איך אפשר לחוש משהו שחסר? לגבי הבחירות שלנו בחיי אדם האדם נע במסלול אחד אף אחד לא חזר בזמן כדי לבדוק האם אפשר היה ללכת בדרך אחרת לכן יש רק מסלול אחד בלבד המילה בחירה היא רק מילה שלא ניתן להוכיח אותה וכך גם לגבי המילה הפך יש רק את מה שיש----> ההפך נמצא במחשבה והוא מחשבה ולכן אינו ההפך ההפך של קור זה המחשבה חום ולא חום כי קר!

 

[ilana541]

הי הצופה - לגבי תמיד לאדם יש חיסרון

בעולם הזה של הנפרדות, האדם יכול לחוש תחושה של "אני" רק כאשר הוא חווה משהו שהוא "לא אני" אם האדם חווה שהוא הכול, אז איך תהיה משמעות ל"אני נפרד"? אם האדם לא יודע מה זה קור, איך תהיה משמעות בעיניו לחום? אם אין חושך, אין משמעות לאור. האדם חווה שמשהו חסר, כאשר הוא חווה שמשהו "ישנו", האם אין לך חוויות של חסר? לגבי הבחירה - מסכימה איתך שזה רק מושג, ואפילו מושג ריק, ובכול זאת השתמשתי בה, בגלל שבעבר בתקופת ה"חיפוש הרוחני" שלי, התעסקתי בו רבות, ומורים רבים הנחו אותי לחפש ולבחור בצד ה"טוב", כמו אהבה, שלמות שחרור וכו'. ובכלל לגבי בחירה, אם האדם יתבונן לתוכו הוא יראה שהוא למעשה בוחר רק את הרצונות שלו, והשאלה היא, איך הגיעו הרצונות, מי בחר את הרצונות?

 

[צחי שוחט]

וואו זה נהיה באמת פילוסופי

המלאות שאני מרגיש באה מתוך כך שגם לחסרון יש מקום, הוא חלק מהכל. הוא לא כלא. אם הגדרת חופש כפי שהגדרת אני מוסיף לכך : חופש לצד כלא. או שחרור לצד כלא. ולכן הכלא הוא חלק מהחופש. למה הדאגה לאישתי היא כלא ואיתה הפחד לאבד אותה? על זה אנו מדברים, על הכלא.

 

[ilana541]

צחי - כול הדיון התחיל,

שטענת שאתה לא רואה כלא, ובכול זאת יש גם כלא ויש גם חופש, ואין הבדל ביניהם.

 

[צחי שוחט]

פילוסופי או לא

 

[צחי שוחט]

ואחרי דקה.....נמשיך עם זה? טוב נו

בסך הכל הכל קיים, רק שיש לנו בחירה מאיזו זוית ראיה להביט על הדברים. זוית הראיה קובעת מה הם. נגיד שאת רואה משהו ככלא ואני רואה בו חופש. אז יש הוא כלא או חופש? אולי יש בו משניהם. אנחנו הקובעים, לפחות כך גורמים לנו לחשוב, במידה כזו או אחרת.

 

[neophile]

יש כלא !

כלא זאת עבדות לנסיבות החיצוניות , כלומר שכל מי וכל מה שאתה חוץ ממטען כלשהוא שנולדת איתו , מושפע מהסביבה . אז עולה שאלה פראקטית , איך יוצאים מהכלא הזה? כלומר איך אני הופך לאדון על המציאות (שלי לפחות) ? ושים לב כמה המחשבה על זה שאתה לא אדון על המציאות מציקה לך ! היא כלכך מציקה לך שאתה תנסה לומר לעצמך כל מני דברים , כל מני תירוצים כל מני "זוויות ראייה" אבל שינוי של זווית ראייה לא משנה את המצב . מה שכן יכול לשנות את המצב זה לקבל את המצב כפי שהוא וגם לא באופן מיידי , אנחנו צריכים לקבל את זה שאנחנו בכלא , שאנחנו עבדים לנסיבות . ואז אנחנו צריכים להתבונן במצב להתבונן בעצמנו .

 

[צחי שוחט]

אני מבין שיש לך כוונה טובה, אבל אחד

הדברים שלמדתי, זה לא לנתח אחרים, בטח דלא בפורומים. רק מטופלים אני מנתח...ולפעמים תלמידים. זו עצתי לך לחיים משוחררים יותר. חוץ מזה שיש צדק בדבריך לגבי הכלא, והשחרור ממנו. אם תקרא את דברי הראשונים תראה שדיברתי על קבלה, הבנה שהכל בשבילך ותודה על מה שקיים.

 

[neophile]

אני פשוט לא אוהב דיבורים

סחור סחור - או שאנחנו באמת בעבדות לנסיבות או שעבדות לנסיבות זאת עוד נקודת מבט , אם זאת רק עוד נקודת מבט אז אתה לא באמת חושב שאתה עבד לנסיבות וזאת מבחינתי דמיון , לדמיין שאתה לא עבד לנסיבות מתי שאתה כן בגלל שאתה משנה את זווית המבט או יכול לשנות את זווית המבט . אבל אם אתה באמת מבין שאתה בכלא אז אתה גם מבין ששום שינוי של נקודת מבט לא משנה את זה , זה יהיה עוד עבדות לנסיבות . לפחות אצלי , חשוב שיהיה לי משהו יציב בעבודה שלי ולא רק לזרום .

 

[צחי שוחט]

הסקת שאצלי אין משהו יציב ואני רק זורם?

גם אתה חושב שמה שאתה חושב נכון? לא מתאים למדיטציה אמיתית כפי שאני רואה אותה. בכל אופן - העיקר שאתה עבד ואני אדון. למרות שאולי גם אני עבד...אבל מרגיש אדון. עדיף מאשר להיות עבד ולהרגיש עבד

. ואם אשתמש בשפה שלך - אני לפחות חי את חיי ולא חיים שמישהו כתב בספר. אם הספר מתאים לחיי אני מאמץ אותו ולא ההיפך. ואם אתה לא אוהב לדבר סחור וסחור ושלא מבינים אותך אז עזוב....נתראה בהמשך.

 

[neophile]

אתה מתפאר בזרימה שלך

לא ראיתי אותך מצביע או שאולי פיספסתי על העמודים היציבים בהשקפה שלך . בוודאי שאני חושב שמה שאני חושב זה נכון , וגם אתה חושב ככה רק שאולי נדמה לך שבגלל שאתה חושב שמה שאתה חושב הוא לא נכון זה איכשהא הופך את זה לחשיבה "נכונה" ? איך אתה יכול להאשים אותי בכך שאני חושב שמה שאני חושב הוא נכון כשאתה בעצמך חושב ככה על עצמך ? ולגבי הכלא, אין לי בעיה שלא תקבל את הדימוי הזה אבל אז אתה תצטרך להסביר איך אתה לא עבד של הנסיבות , כי זה בדיוק מה שדימוי הכלא מדבר עליו . הרבה אנשים מרגישים אדונים כשהם למעשה עבדים , רוב האנשים הם ככה ... מעטים הם אלו שמכירים בעבדות שלהם ורק הם יכולים לרכוש את החופש - כי אתה יכול לרכוש רק אתה מה שאתה מבין שאין לך . כלומר יש מטרה לדימוי הזה , הוא נועד להכניס אותך למצב מסויים . כל הבעיות של ההתפתחות של אנשים נובעת מזה שהם בטוחים שיש להם מה שהם עוד לא רכשו . ואגב הפעם כתבת את הדברים באופן חד וברור ואני בהחלט מעריך את זה .

 

[צחי שוחט]

נאו ברצינות....

אני משתמש בגישה שלך, במילים שלך היות ואת שלי אתה מבין לא נכון.... כתבת "כל הבעיות של ההתפתחות של אנשים נובעת מזה שהם בטוחים שיש להם מה שהם עוד לא רכשו". הייתי אומר שאחת הבעיות העקריות היא שהם עוסקים באחרים ולא בעצמם. זה מה שאתה עושה איתי. אתה מנתח אותי, אומר אם יש לי זרימה, אין לי זרימה, מתפאר, אדון או לא, וכל זה כשאתה בכלל לא מכיר אותי. שים לב שאיך שכתבתי בשפתך אתה גם נכנס יותר עמוק וגם מעריך אותי. זה כמו לתת כפה לערס. רק אז הוא מעריך אותך. כך אני מלמד נוער בסיכון...אני מתנהג כמוהם, ביחוד אם הם לא מבינים אותי. אספר לך סיפור על הערכה : לא מתפאר.... מספר. קבוצת נוער בסיכון, נער מתכנס, מפוחד שלא מתאמן ויושב בצד 3 חודשים. הבאתי כריות אימון, הוא נדלק. הכל לתת מכות, אמרתי נזרום איתו. הילד זיעזע אותי במכות שלו. תוך כדי כך הראתי לו כיצד להכות נכון, ויצא שהוא זז וקיבל מכה. נתן לי מכה חזרה, קיבל אחת יותר חזקה וקילל...קיבל מכה יותר חזקה. הלך הצידה הוריד הג'קט וקפץ עליי. עצרתי אותו בתפיסה ובעיטה לבטן שזעזעה אותו. הוא נרגע ורצה להתאמן איתי. עכשיו הוא מעריך אותי...נו אז. יצא שהוא גם הסביר לי שהוא מפחד לתת מכות בגלל שהוא חזק. כולם חושבים שהוא מפחד על עצמו....והוא בעצם מפחד על אחרים. פעם ראשונה שהוא התאמן ועוד שיעור שלם.

 

[ilana541]

כלא, חופש - אלו מושגים

אם מנסים לבדוק את המושגים האלו, כמו שכתבת, "נגיד שאת רואה משהו ככלא ואני רואה בו חופש" ובודקים לעומק - מי אמר שזה כלא, ומי אמר שזה חופש ואז רואים שהם בסך הכול מושגים, ואין הבדל ביניהם.