ניראה לי שהחופש האמיתי זה החופש מעצמי, ואת זה איני יכול לעשות, כי עצמי הולך איתי לכל מקום. אני מת פעם אחת ליראות את עצמי במציאות, הפעם היחידה שראיתי את עצמי זה רק בתמונות, אבל במציאות לא. מעניין מי הוא זה העצמי הזה שיושב עלי וכולא אותי.
מיהוא עצמי היא שאלה קשה שלעיתים נדירות מקבלת תשובה ואם כבר קיבלה תשובה בדרך כלל מסתיימת באני ועל כך אמר קוני ליימל אמרו כי אני אינני אני ועל כן אני נבהל כי אם אני אנני אני אז מי אני בכלל ושוב אמרו כי אני....
אני מתכוון לומר שאם לא היה לי האני שלי והייתי מצליח לחיות בלי האני, אז לא היתה לי שום בעיה. כי אם אין אני אין כלום. בגלל שיש אני, אז אני רוצה וכשאני רוצה אז נוצר לי חסרון. ועשו לי והזיקו לי ולקחו לי וזה כל הגיהנום. אבל אם אני מצליח לחיות כך יש לו חסרון הזיקו לו והפריעו לו וכ´ אזי אני חי מאושר. זה רק אם האמונה שלי תגיע למימד כזה שאני כלי ביד היוצר וזה הגן עדן. לא נשמע הגיוני?