חופשה צבורה

[המדריך]

חופשה צבורה

אז ככה: עבדתי כחמש שנים כמדריך פסיכומטרי. לא היה שום חוזה כתוב ביני לבין המעביד, אלא רק סיכמנו מהו השכר שלי (פר קורס) בע"פ ועידכנו אותו באופן תקופתי. בדרך כלל עבדתי פעם-פעמיים בשבוע, כל פעם כ-5 שעות, והשכר חושב פר קורס. לאחר כ-5 שנים התפטרתי. ברור שלא מגיעים לי פיצויי פיטורין, אך שאלתי היא האם מגיע לי איזשהו תשלום עבור חופשה. במהלך 5 השנים שעבדתי לא לקחתי שום חופשה (אמנם לא עבדתי כל יום אלא רק פעם-פעמיים בשבוע, אבל משמעות החופשה, עד כמה שאני מבין, היא שהעובד אינו מגיע לעבודה ומקבל תשלום כאילו עבד, וזה לא קרה). יש לציין שנושא החופשה לא הוזכר בדיונים שלי עם המעביד, וכמובן לא נכלל בשום חוזה (כי לא היה חוזה). להבדיל, דמי הבראה גם הוא נושא שלא הוזכר ביננו, אבל בתלושי המשכורת שלי הופיעו כל חודש דמי הבראה, כחלק מהשכר עלי הסכמנו (כלומר המעביד לא הוסיף לי דמי הבראה מעבר לשכר שסוכם, אלא החשיב חלק מהשכר כדמי הבראה). מהן זכויותי? האם מגיע לי תשלום עבור חופשה שנצברה לי עפ"י החוק למרות שלא סוכם על כך ביני לבין המעביד? בתודה, המדריך.

 

[יוסאריאן]

מגיע לך פדיון חופשה.

ועוד איך מגיע. אם אתה רוצה חישוב מדוייק - אז תגיד בדיוק כמה ימים עבדת. אבל, אם אתה מסתפק בחישוב משוער, שיביא בערך לאותה תוצאה - אתה יכול לדרוש שיעור של 4% מסך כל השכר ששולם לך במשך השנים, כפדיון חופשה. חוץ מזה, אם במקום לשלם לך שכר לפי המוסכם, החשיב המעביד חלק מהשכר כאילו זה דמי הבראה, אז או שהוא צריך להשלים לך את השכר או שהוא צריך לשלם לך דמי הבראה.

 

[המדריך]

קודם כל תודה על התגובה המהירה

חוצמזה, 2 שאלות: 1. לגבי החופשה - האם יש איזשהו חוק שאני יכול לצטט ולהראות שאכן מגיעים לי 4%? 2. לגבי דמי הבראה - כנ"ל. או אולי פסיקה? תודה, המדריך.

 

[יוסאריאן]

יש ויש.

לגבי חופשה - יש חוק חופשה שנתית. קרא מספר סעיפים: 2. הזכות לחופשה כל עובד זכאי לחופשה שתינתן לפי הוראות חוק זה. 3. אורך החופשה (תיקון: תשכ"ה, תשכ"ז) (א) אורך החופשה לכל שנת-עבודה אצל מעביד אחד או במקום עבודה אחד הוא: (1) בעד כל אחת מ-4 השנים הראשונות - 14 יום; (2) בעד השנה החמישית - 16 יום; (3) בעד השנה הששית - 18 יום; (4) בעד השנה השביעית - 21 יום; (5) בעד השנה השמינית ואילך - יום נוסף לכל שנ-עבודה עד לחופשה של 28 יום. אך שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, לעבודה מסויימת חופשה ארוכה מזו, אם ראה צורך בכך מטעמים שבבריאות העובד או שבנסיבות העבודה. בימי החופשה לא ייכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי-חופשה. (ב) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים כל שנת-העבודה, והעובד עבד באותה שנה - (1) לפחות 200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף-קטן (א); (2) פחות מ-200 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 200; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין. (ג) היה הקשר המשפטי שבין העובד ובין המעביד קיים בחלק משנת-העבודה, והעובד עבד בתוך אותו חלק-שנה - (1) לפחות 240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה כאמור בסעיף-קטן (א); (2) פחות מ-240 ימים - יהיה מספר ימי-החופשה חלק יחסי ממספר הימים שלפי סעיף-קטן (א), כיחס מספר ימי-העבודה בפועל אל המספר 240; חלק של יום-חופשה לא יובא במנין. 4. עובד זמני בשכר (תיקון: תשל"ו) (א) סעיף 3 אינו חל על עובד בשכר שעבד פחות -75 ימים רצופם, אצל מעביד אחד או במקום-עבודה אחד, בין בשנת-עבודה אחת ובין בשתי שנות-עבודה רצופות. לעובד כאמור תשולם תמורת חופשה, כמפורש בפרק השלישי. (ב) לענין סעיף-קטן (א) רואים ימי-עבודה כרצופים, אפילו חלה הפסקה בעבודה מחמת - (1) שירות-מילואים לפי חוק שירות-בטחון, תש"ט-1949; (2) יום המנוחה השבועית או חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג, וכן אחד במאי; (3) חופשה על פי חוק זה וכל חופשה או פגרה שניתנה לעובד על פי חוק או בהסכמת המעביד, בין בשכר ובין שלא-בשכר; (4) שביתה או השבתה; (5) תאונה או מחלה; (6) ימי-אבל במשפחה שמטעמי דת או נוהג לא עבד בהם העובד; (7) הפסקה ארעית ללא הפסקת יחסי עובד ומעביד; (8) אימון לשירות עבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום, תשכ"ז-1967. 5. חישוב ימי החופשה (א) ואלה הימים שלא יובאו במנין ימי-החופשה; (1) הימים בהם שירת העובד שירות-מילואים לפי חוק שירות-בטחון, תש"ט-1949; (2) ימי-חג שאין עובדים בהם, אם על פי חוק ואם על פי הסכם או נוהג - להוציא ימי המנוחה השבועית; (3) ימי חופשת-לידה; (4) הימים שבהם אין העובד מסוגל לעבוד מחמת תאונה או מחלה; (5) ימי-אבל במשפחה, שמטעמי דת או נוהג אין העובד עובד בהם; (6) ימי שביתה או השבתה; (7) ימי הודעה מוקדמת לפיטורים, אלא אם עלו על ארבעה-עשר ובמידה שעלו. (ב) חלו ימים מן האמורים בסעיף-קטן (א) בימי-החופשה, יראו את החופשה כנפסקת לאותם הימים, ויש להשלימה ככל האפשר תוך אותה שנת-עבודה. 13. פדיון חופשה חדל עובד לעבוד לפני שניתנה לו החופשה המגיעה לו עד ליום שבו חדל לעבוד, ישלם המעביד פדיון-חופשה בסכום השווה לדמי-החופשה שהיו משתלמים לעובד אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד. 15. תשלום תמורת חופשה (תיקון: תשכ"ה) (א) עובד בשכר העובד אצל מעביד אחד או במקום-עבודה אחד לפחות יום אחד אך פחות מ-75 ימים רצופים כאמור בסעיף 4, בין בשנת-עבודה אחת ובין בשתי שנות - עבודה רצופות, ואין ביניהם חוזה-עבודה בכתב לתקופת-עבודה רצופה העולה על 74 ימים - ישלם בעדו המעביד תמורת חופשה 4% לפחות משכר-העבודה. ======================================= לגבי דמי הבראה, אין חוק, אבל יש צו הרחבה שחל על כל העובדים במשק. לפי צו ההרחבה עובד שעבד שנה אחת לפחות זכאי לדמי הבראה. על השנה הראשונה הוא זכאי ל-5 ימי הבראה, על השניה ועל השלישית ל-6 ימים, על הרביעית עד העשירית ל-7 ימים. הערך הנוכחי של דמי הבראה הוא 285 ש"ח ליום. הסכום הזה נכון למשרה מלאה. אם מדובר במשרה חלקית (כמו אצלך), מגיע חלק יחסי של זה. אם כבר גמרת לעבוד, אז מגיעים לך דמי הבראה רק על השנתיים האחרונות, אבל אם אתה עוד עובד, אתה יכול לתבוע דמי הבראה לכל תקופת העבודה.

 

[המדריך]

שוב תודה!