חוף לידו - ים המלח

[paca batalanto]

חוף לידו - ים המלח

שלום לכולם, אודה לכם אם תוכלו לספק לי פרטים על החוף הנ"ל.

 

[Immanuel Goldstein]

החוף לא נגיש

ניתן להכנס למלון הלידו החרב. בתוכו צייר ב-1973 גרשון כוכבי מפה המבוססת על מפה צלבנית עתיקה. אפשר לראות ממנו את הים הנסוג, רוג'ום שהיה מעגנה עתיקה (חשמונאית או הרודיאנית- איני זוכר) ונחשף עקב ירידת המפלס. עמוד תקוע ברוג'ום כדי להתריע בפני ספינות של מפעלי ים המלח הישנים שלא יעלו שם על שרטון.

 

[האיש הזקן]

הרג'ם

הוא כנראה "*האי", רג'ם אל בח'ר. בדרום ה"רוג'ם" יש שרידים של מבנה, אולי מזח, שתחילתו כנראה בימי המלך 'אוהב האדמה' עזיהו: וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם, עַל-שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל-שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ; וַיְחַזְּקֵם. י וַיִּבֶן מִגְדָּלִים בַּמִּדְבָּר, |(דברי הימים כ"ו) יתכן שהמעגנה (לצרכי מלח, אספלט - ביטומן ואפילו תבואה ממואב וקנסות גדולים ממלך עמון) היא אחד מן המגדלים במדבר של עזיהו, כלומר מן המאה הח' לפנה"ס. יחד עם זאת, חשוב לשים לב שיש מעגנה, או מספנה / מבדוק... שנמצאת במקום טיפה אחר, חרבת מז'ין (מדין) מתחת לנחל אבנת בקצה הדרומי של שמורת עינות צוקים. (גילוי והשערה של פסח בר-אדון) אותו בר אדון מצא בסביבה גם עוגן. (אלי רז מצא עוגנים באזור עין גדי ולאחד מהם שרידי חבל מכפות תמר מן התקופה החשמונאית - המאה ה- ב' לפנה"ס) רז טוען כי חלקו הצפוני של המבדוק קדום עוד יותר וזמנו ממלכת מנשה, המאה ה-ז' לפני הספירה (ע"פ ממצאי מטבעות במקום, מה שמתאים פחות או יותר לממצאים על ה"אי" בצפון ים המלח). *'האי' מופיע במפת לינץ' 1848 ברבע המערבי של החוף הצפוני של ים המלח כרצועה מוארכת המחוברת אל החוף. "בשעה 6.25 חלפנו מול נקודה מכוסה חצץ ועליו גם אבנים גדולות רבות. זהו חצי אי המחובר אל היבשה בלשון ארוכה וצרה. כאשר שוטפים המים לשון יבשה זו נראה חצי האי הזה כאי לכל דבר ואין ספק כי שזה האי עליו רומזים (ג'ון לויד) סטיפנס וארברטון וד"ר וילסון"..... (ויליאם פראנסיס לינטש - מסע מחקר אל הירדן וים המלח...ההוצאה לאור - משרד הבטחון מהדורת 1992 עע. 185-6) זהו.

 

[Immanuel Goldstein]

תוספת קטנה- אגיאפוליסאירוסלים

מתוך המפה המצויירת על הקיר. אני מתנצל אם התמונה דהויה, היא היתה אצלי שנתיים בתיקיה של קמפוס מדבר יהודה.

 

[שפירא מאיר]

ביוונים כותבים אבל לא אומרים "ג"

מכאן שהשם שהייתי שומע הוא: "איה-פוליס-יורוסולימה" - ירושלים העיר הקדושה.

 

[אורילביא]

איזה יופי שככה מתנהל דיון.

בשביל זה נכנסתי לפורום הזה מלכתכילה! בשביל לעזור לאחרים ולהחכים על הדרך. מי ייתן וכך יירבו

 

[Immanuel Goldstein]

גם לפני 2000 שנה?

אין לי הקלטות מתקופה זו- ועיצורים נוטים להיעלם מההגיה כשהם נשארים בכתב. לדוגמא, המילה Knight מבוטאת היום כמו "Nite" אבל באנגלית עתיקה היא בוטאה כנראה "קניחט". זו דוגמא למילה ששני עיצורים בה לא מבוטאים היום. גם באנגלית ה-G לעיתים לא מבוטאת, למשל במילה Gnome המבוטאת היום Nome- אבל בעבר בוטאה "גנום". כך שלא הייתי מהמר על כך שיוצרי מפת מידבא לא ביטאו את הגמא, ולכן אמשיך לבטא אותה.

 

[One Syllable Sucre]

בוקר טוב, נדמה לי כי המבנה הנו מסעדה ולא מלון

הלידו. המלון היה ממוקדם דרומה מהמסעדה, לכיוון עינות צוקים. נדמה לי שדיווחתי בעבר כי איש קלי"ה איתר, על סמך תצ"א, את רצפת המלון (רק הרצפה נשארה) וכי המקום אמור להיות מסומן. מאז, לא ריאיתי סימון אבל חקוק בראשי כי מלון הלידו היה במקום אחר מאשר המסעדה (המומלצץ לעצירת מנוחה/ביקור בכל מקרה).