חוסר תקשורת...

[Nightmare18]

חוסר תקשורת...

מאז ומתמיד אמא שלי שולטת בי... אם התווכחנו על משהו היא מפסיקה אוטומטית לדבר איתי ומסתובבת עם אף מורם במשך כמה ימים עד שאני נשברת ומבקשת סליחה ... הרבה פעמים גם אני לא אשמה פשוט יש חילוקי דעות שזה דבר טבעי וגם על זה לא מדברים איתי... וככה במשך ימים לא מדברים איתי ואני שונאת שלא מדברים איתי אז אני יוזמת שיחות והיא מתעלמת עד שנמאס לה להתעלם וההתחנפויות שלי עובדות והיא מדברת איתי... ככה במשך שנים היא מסובבת אותי על האצבע הקטנה שלה... עושה בי כרצונה...רבה איתי על שטויות ולא מדברת איתי ובסוף אני מבקשת סליחה כדי שיהיה שלום בבית... פעם הייתי קונה לה פרחים כדי שתירגע ... אבל די נמאס לי! כבר שבועיים שלמים שאני לא ניגשת לא אומרת מילה אחת אפילו! כמה אפשר להוריד את הראש? כמה אפשר שידרכו עליי? בפעם האחרונה היא פשוט הפסיקה לדבר איתי ואני לא יודעת למה אפילו! אני סובלת! אני שונאת שלא מדברים אבל החלטתי שדיי נמאס לי שהיא דורכת עליי ומנגבת עליי את הרגליים... גם לי יש כבוד עצמי! היא גאוותנית ולא מוכנה בחיים להודות בטעויות שלה... בחיים לא מבקשת סליחה ... בחיים לא מנשקת או מחבקת... רק אני תמיד עושה ועושה ועושה... נמאס לי! אני פשוט לא יודעת מאיפה לקחת את הכוחות משום שכל יומיים אני נשברת שוב ומתחילה לבכות... אני שונאת את זה! מה עליי לעשות? איך עליי להמשיך? תודה

 

[גרא.]

Nightmare18,תקשורת דו כיוונית טובה,תלוייה הן

ביכולת של כל אחד מהמתקשרים לתקשר,והן ברצון הדדי לעשות את זה.את מתארת מצב לא נוח בלשון המעטה של תקשורת חד כיוונית דומינטית כלפייך על ידי אימך.תקשורת מנחה שאינה מקובלת עלייך,וגורמת לך סבל רב. מה את למעשה יכולה לעשות? קשה לחשוב על אפשרות של "חינוך מחדש" של אימך.היא כזו,זה דפוס התקשורת וההתנהגות שלה.סביר להניח שהיא לא תרצה בכלל לשמוע על איזה שהיא למידה של מיומנויות תקשורת.מכאן מה שנותר לך,כאדם בוגר ועצמאי,למרות כל הקשיים הכרוכים בכך,לחשוב על האפשרות לעזוב את הבית ולצאת לסביבה אחרת,שאינה כל כך עויינת,מעצבנת,ובלתי נסבלת.כן,ברור שיש לעזיבה את הבית מחיר כלכלי בעיקר.אבל מה שעובר עלייך,לא יפסק,ולא ישתנה אם אימך לא תבין שאת אינך יכולה יותר להשאר בבית במצב הזה.