חוסר תפקוד
היי לכם
אני בת כמעט 33 , סובלת מחרדה חברתית, למרות שיש לציין שהייתי בטיפול לפני כמה שנים ומצבי השתפר. במהות כנראה שתמיד אשאר ביישנית, אבל יש בי את המסוגלות לעשות דברים שלא יכולתי פעם.
אין לי מקצוע, היה לי מאוד קשה מבחינה חברתית ונשרתי פעם אחר פעם, מה גם שלא בחרתי מקצועות שמתאימים לאופי שלי.
התפטרתי לאחרונה מעבודה שעבדתי בה שנים וקיבלתי שכר מינימום, מעבר לשכר - ממש לא אהבתי לעבוד שם גם מבחינה חברתית (חברה קטנטנה של 4 עובדים) וגם מבחינת התפקיד.
כיום אני נשואה, יש לי בעיות פוריות ואני מוצאת את עצמי יושבת כל היום בבית ומתעסקת בהן ונכנסת ל"דיכאון" (במרכאות או שלא). זה מגיע לידי כך שאני בקושי עושה משהו בבית אפילו. רוב היום עם המחשב ודי חסרת מעש. למעט ימים פרודקטיבים קצת יותר שאין לי הסבר להם. וזה לא שחסר מה לעשות, עברתי דירה ויש הרבה שיפוצים וכו'.
בחיים שלי תמיד היה קיים חוסר התפקוד באיזושהי רמה, גם בתור ילדה. זה מתבטא בעיקר בויתורים עצמיים והרמת ידיים. כן ניסיתי להרים את עצמי במשך שנים, אבל כל הכשלונות שהיו לי (בלימודים) די גרמו לי לתחושה של חוסר מסוגלות.
אני רוצה ללמוד מקצוע כלשהו, והפעם משהו שמדבר אלי. אבל מפחדת שוב להיכשל או לא להתמיד אם יהיה לי קשה.
גם יש את בעיית הפוריות שאין לי מושג אם טיפולים יפריעו ללימודים או לחילופין (ולחיוב) הריון.
ויש גם את עניין השיפוצים בבית (שלא נעשים) וכל העניינים ביחד יוצרים עומס.
אני תקועה ממש, יושבת בבית ומסתובבת סביב הזנב של עצמי. כמובן שגם רוצה לעבוד ולתת את חלקי בבית, אבל אין לי כל כך מושג במה, אחרי כל כך הרבה שנים באותו מקום עבודה, הכישורים החברתיים (המעטים) שלי החלידו ממש. זה יישמע לכם הזוי, אבל למדתי הרבה על כישורים חברתיים דווקא דרך בעלי (ההורים שלי קצת מיזנטרופים ואף פעם לא היה לי אחרי מי להתחקות וללמוד) והוא הקישור השפוי שלי לעולם.
מצטערת שחפרתי
ולשאלתי... איך אני מרימה את עצמי עכשיו מחוסר התפקוד? אני מנסה לעשות טו דו ליסט ולו"ז ולפעמים מצליחה להשלים אותם (חלקית לרוב), אבל לפעמים אפילו לא מתקרבת ללעשות משהו מכל הרשימה.
האם כדאי לי להתחיל ללמוד מקצוע בגילי המופלג ובמגבלות שיש לי?
אשמח להצעות
המון תודה
היי לכם
אני בת כמעט 33 , סובלת מחרדה חברתית, למרות שיש לציין שהייתי בטיפול לפני כמה שנים ומצבי השתפר. במהות כנראה שתמיד אשאר ביישנית, אבל יש בי את המסוגלות לעשות דברים שלא יכולתי פעם.
אין לי מקצוע, היה לי מאוד קשה מבחינה חברתית ונשרתי פעם אחר פעם, מה גם שלא בחרתי מקצועות שמתאימים לאופי שלי.
התפטרתי לאחרונה מעבודה שעבדתי בה שנים וקיבלתי שכר מינימום, מעבר לשכר - ממש לא אהבתי לעבוד שם גם מבחינה חברתית (חברה קטנטנה של 4 עובדים) וגם מבחינת התפקיד.
כיום אני נשואה, יש לי בעיות פוריות ואני מוצאת את עצמי יושבת כל היום בבית ומתעסקת בהן ונכנסת ל"דיכאון" (במרכאות או שלא). זה מגיע לידי כך שאני בקושי עושה משהו בבית אפילו. רוב היום עם המחשב ודי חסרת מעש. למעט ימים פרודקטיבים קצת יותר שאין לי הסבר להם. וזה לא שחסר מה לעשות, עברתי דירה ויש הרבה שיפוצים וכו'.
בחיים שלי תמיד היה קיים חוסר התפקוד באיזושהי רמה, גם בתור ילדה. זה מתבטא בעיקר בויתורים עצמיים והרמת ידיים. כן ניסיתי להרים את עצמי במשך שנים, אבל כל הכשלונות שהיו לי (בלימודים) די גרמו לי לתחושה של חוסר מסוגלות.
אני רוצה ללמוד מקצוע כלשהו, והפעם משהו שמדבר אלי. אבל מפחדת שוב להיכשל או לא להתמיד אם יהיה לי קשה.
גם יש את בעיית הפוריות שאין לי מושג אם טיפולים יפריעו ללימודים או לחילופין (ולחיוב) הריון.
ויש גם את עניין השיפוצים בבית (שלא נעשים) וכל העניינים ביחד יוצרים עומס.
אני תקועה ממש, יושבת בבית ומסתובבת סביב הזנב של עצמי. כמובן שגם רוצה לעבוד ולתת את חלקי בבית, אבל אין לי כל כך מושג במה, אחרי כל כך הרבה שנים באותו מקום עבודה, הכישורים החברתיים (המעטים) שלי החלידו ממש. זה יישמע לכם הזוי, אבל למדתי הרבה על כישורים חברתיים דווקא דרך בעלי (ההורים שלי קצת מיזנטרופים ואף פעם לא היה לי אחרי מי להתחקות וללמוד) והוא הקישור השפוי שלי לעולם.
מצטערת שחפרתי
ולשאלתי... איך אני מרימה את עצמי עכשיו מחוסר התפקוד? אני מנסה לעשות טו דו ליסט ולו"ז ולפעמים מצליחה להשלים אותם (חלקית לרוב), אבל לפעמים אפילו לא מתקרבת ללעשות משהו מכל הרשימה.
האם כדאי לי להתחיל ללמוד מקצוע בגילי המופלג ובמגבלות שיש לי?
אשמח להצעות
המון תודה
